גוגול בורדלו: מונדיאל של להקה אחת
יוג'ין האץ, מנהיג להקת גוגול בורדלו, דוחס הרבה שמח עם תפיסת עולם מגובשת בכל תשובה לשאלות שלנו. על ריבוי הזהויות בלהקה – מכרה זהב של ידע וקומדיה, על השיגעון המוזיקלי – זה לא מושג פסיכולוגי אלא פוליטי. קבלו את הלהקה האנטי מיזנטרופית הראשונה
להאץ יש גם משנה מנומקת בקשר למי שיש לו בעיה להגיע ללבנט. "אני מסתייג מכל הסוגיות הפוליטיות. קודם כל בגלל שכבר נכוותי בגללן. שנית, כל מה שתעשה יחזור נגדך במלחמה שמושפעת מהעברת מידע. במובן כללי יותר אני עובר משפות של הראש כמו אידיאולגיות ופוליטיקות, לעבר שפות אחרות של העצמי, שהן בסופו של יום - או, אם תרצה, ביום האחרון של חייך - הרבה יותר מדויקות".
גוגול בורדלו היא להקת פאנק צוענית שהוקמה בניו יורק בשנת 1999. היא קרויה על שמו של הסופר הרוסי ניקולאי גוגול - "הוא היה אוונגרד אמיתי!", מסביר האץ את הבחירה - והספיקה להוציא שישה אלבומי אולפן שעושים הרבה שמח, אבל כזה שמאחוריו עומדת תפיסת עולם מגובשת.
קחו למשל את סוגיית הזהות. זו רשימת המדינות המיוצגות בלהקה: אוקראינה, רוסיה, סין, סקוטלנד, אתיופיה, אקוואדור, ארה"ב ובלארוס. בעבר גם ישראל (אורי קפלן ואורן קפלן), בריטניה ורומניה שלחו נציגות. גוגול בורדלו היא מונדיאל של להקה אחת, ולא פלא שהאץ כתב באלבום האחרון ש"גבולות הם צלקות על פני האדמה".
"באופן טבעי זה מכרה זהב של ידע וגם של קומדיה" הוא אומר על ריבוי הזהויות בלהקה. "אתה צריך לזכור שבד"כ אנחנו רואים אחד את השני כמשוגעים לחלוטין. "משוגע" זה בכלל לא מושג פסיכולוגי, למעשה זה מושג פוליטי. הצורה הזו של שיגעון קולקטיבי טובה למוזיקה!".
האץ מעמיק בנקודה כשהוא נשאל על היתרונות והחסרונות בחוויותיו כמהגר, אחד שעבר לארה"ב מאוקראינה וחי מספר שנים גם בברזיל. "זה יתרון בלבד כי זה משמיד את הזהות הקודמת והמלאכותית שלך. למעשה כל הזהויות הן מלאכותיות, יש רק זהות אחת: הומו סאפיינס. בושה שלוקח לאנשים חיים שלמים להבין את זה".
מגוון ההשפעות של האץ מקשה עליו לבחור אלבום אחד שאהוב עליו במיוחד. "אין לי מושג. חשבתי שאני שונא ג'אז אבל עכשיו אני לא מסוגל להפסיק לשמוע את זה. אז הכל נתון לשינוי. אם אני צריך לבחור אלבום אחד זה יהיה ההופעה החיה של ג'ימי הנדריקס. וגם להקות של צוענים, הן מפוצצות לי את המוח ומרעידות לי את הלב. אף אחד לא מנוסה יותר בנגינה כמוהם, אבל יש הרבה מתחזים".
הכל נתון לשינוי עבור האץ: זהויות, גבולות, העדפות אמנותיות. השפם העיקש שמעטר את פניו נראה כמו הדבר היציב היחיד בחייו. אבל מסתבר שגם בגזרה האסתטית הוא פתוח למהפכות.
אתה לא שוקל להיפטר מהשפם?
"ברגע שהרצון לזה יתקוף אותי!".
חברי הלהקה מזמינים את הישראלים להופעה כמו שרק הם יודעים:
כמו ביום הראשון של הפסטיבל, גם ביומו השני להקת החימום המרכזית היא חיית במה נדירה שעשויה להאפיל בפן הפרפורמרי על מסמרי הערב.
"סוגיית הקושי להרגיש בהופעות קיימת עבור הרבה אמנים", משיב האץ. "העניין הוא שמה שאני עושה על הבמה מקבל מומנטום כזה שהן לא נוגעות לי... אני כל כך שקוע בחוויה, ככה שברוב הזמן אני מסוגל לחוש את הרגש המקורי כלפי השירים שלי די בקלות. רוב הזמן".
עושה רושם שהשירים של גוגול בורדלו נכתבו מלכתחילה כדי להיות מושרים על ידי הרבה אנשים בו זמנית. קצת כמו בטקסים דתיים. "אתה צודק, חוויה של טקס דתי זה תמיד משהו שההופעות שלנו נראות כמותו. אחדות בין אנשים מאוד מהנה וטובה לנשמה. אנחנו אנטי-מיזנטרופים".
גוגול בורדלו תופיע היום, ד', בערב השני של פסטיבל רוקנרולר באצטדיון בלומפילד, ומחר, 19.6.14, במועדון הבארבי, תל אביב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם