מוכרחים להמשיך לשדר?
בזמן שערוץ 10 המשיך את משדר החדשות המיוחד, בערוץ 2 כבר חתכו לאח הגדול ובערוץ 1 שידרו מונדיאל. האם מדובר בניתוק מהעם, או שבכלל עדיף לשדר כרגיל מאשר להמשיך את הברברת חסרת התוכן של הכתבים והפרשנים? הדעות חלוקות
עוד בתרבות:
למה הלכתי לפיקסיז למרות חטיפת הנערים?
עמיר בניון שר לשלושת החטופים
טום קרוז מפלרטט עם המוות
ההחלטה הזאת גררה ביקורת נוקבת. התקשורת געשה. מועצת הרשות השנייה גינתה את המעשה והמליצה להעניש את 'טלעד' בנטילת זמן הפרסומות שלה. מנכ"ל הזכיינית, עוזי פלד, אמר כי "השידור המפוצל הופסק כשהתברר שיש הרוגים, ולו היינו יודעים מראש את ממדי האירוע לבטח לא היינו משדרים במסך מפוצל". הלקח נלמד. תשע שנים לאחר מכן אירע פיגוע בבנייני האומה בירושלים. הזכיינית 'קשת' החליטה לבטל את שידור 'האח הגדול' אף שהיה מדובר בפרק שלפני הגמר. מאז יש מתכונת קבועה - שידורים חיים כשמתרחש אירוע חדשותי חריג, בעיקר ביטחוני.
המשדרים, שקיבלו את השם "מתגלגלים", עוברים הלוך ושוב מהזירות הרלוונטיות אל האולפן שאליו מוזעקים פוליטיקאים, פרשנים, מומחים וקציני צבא. השקט הביטחוני היחסי של השנים האחרונות, שנקטע בסוף השבוע שעבר, השכיח מעורכי התוכניות והחדשות את הדילמות הקשות. חטיפת שלושת הנערים החזירה את "הגל הפתוח" למשך יממה וחצי, החל מיום שישי שבו הותר דבר החטיפה לפרסום, ועד למוצאי השבת. הבעיה הייתה שהאירוע לא "התגלגל" בקצב שאולי היה רצוי למערכות. מידע חדש לא זרם ועורכי המשדרים התקשו לנווט בין הצורך העז של הציבור לקבל מידע ועדכונים לבין היעדרם המוחלט של אלה. במוצ"ש החדשות הסתיימו דקות ספורות אחרי הודעת ראש הממשלה, שבה נתניהו התייחס לחטיפה והטיל את האחריות על ארגון טרור (ורמז לחמאס).
בערוץ 10 ניתחו את הודעת ראש הממשלה לפרטי פרטים אך בערוץ 2 מיהרו לבית 'האח הגדול'. החלטת הערוץ לסיים את שידור מהדורת החדשות המורחבת ולעבור לתוכנית הריאליטי, התקבלה במבול של זעם וביקורת. שוב הייתה זו מועצת הרשות השנייה שהגדירה את ההחלטה "תמוהה ועצובה", ומנכ"ל הרשות שי באב"ד הדגיש שאישר לשדר מהדורה מורחבת מתוך "חשיבות רבה לעדכון על הנעשה בדגש על האוכלוסייה הדתית שלא הייתה חשופה לחדשות במהלך השבת". אמנם עם פתיחת התוכנית הכריזו המנחים שבמידת הצורך יתחדשו שידורי החדשות, אך בעיני רבים שמיהרו להגיב ברשתות החברתיות ההחלטה נראתה צורמת ובלתי ראויה. "אל תשתפו פעולה עם המשדר היום" כתב אחד הגולשים בעמוד הפייסבוק הרשמי של 'האח הגדול'.
ראשי 'קשת' ובראשם המנכ"ל אבי ניר טענו כי "לא כתוב בשום מקום שטרור חייב להביא לעצירתם של חיי הפנאי", אך התקשו להסביר כיצד הפכו האירועים אחרי כמעט יממה של דיווח רצוף, לבלתי מעניינים. במגזין התקשורת 'העין השביעית' הועלתה סברה כי מה שעמד מאחורי ההחלטה היה החשש להפסד הכנסות כתוצאה מאי שידור פרסומות ואיבוד הצבעות במסרונים. בנוגע לערוצים האחרים, ערוץ 10 המשיך לשדר חדשות עד לשעה עשר ובערוץ הראשון עברו לשידורי המונדיאל בשעה 21:30. חלק מהצופים דיווחו כי ברגע שהחלו לשדר את 'האח הגדול' עברו לערוץ 10, ואולם יפעת חי־שגב, מנהלת ועדת המדרוג, אמרה לנו שלא נרשמה נדידה משמעותית באחוזי הרייטינג של אותו ערב.
"במשך כל אותה יממה נרשמו אחוזי צפייה גבוהים, אך במוצאי שבת חלה התרווחות טבעית מסוימת. 'האח הגדול' קיבל 32.6 אחוזי צפייה - לא רחוק בהרבה מהממוצע. גם העלייה בצפייה בערוץ 10 החל מהשעה תשע לא הייתה דרמטית". מוטי שקלאר, מנכ"ל הרשות השנייה בתקופת "המסך המפוצל", סבור שמדובר בהחלטה שגויה. "כשמתרחש אירוע כמו החטיפה יש דופק אחר לציבור והתקשורת המרכזית היא שיקוף לדופק הקולקטיבי הזה", הוא אומר. "השידורים האינטנסיביים האלה הם ביטוי לאותו משהו אסטרטגי שמכה ופוגע במקומות הכי רגישים. אתה לא יכול לעבור סתם כך ל'אח הגדול' כשהדופק הזה עדיין הולם".
מצד שני אתה לא יכול לשבת באולפן ולדבר בלי כל מידע חדש.
"נכון, אבל אתה צריך לשדר כל הזמן חדשות אלא לייצר תוכן מתאים למנגינה שמאפיינת את החברה באותו הזמן. כשאתה משדר את 'האח הגדול' אתה משדר ניכור ואמירה שכאילו אנחנו חיים בשני עולמות, אלה ש'אכלו אותה' ואנחנו. בתקופת כהונתי היו פיגועים ובאותם ימים לוח המשדרים שונה בהתאם. לו הייתי מנכ"ל רשות השידור הייתי גם מעביר את שידורי המונדיאל לערוץ 33 וממשיך לשדר תוכניות מתאימות".
חלק גדול מהביקורת נבעה מתחושה שלפיה התקשורת ברובה מנותקת מהעם, שמדינת תל־אביב ממשיכה להתנהל אי שם בין בתי הקפה למצעדי הגאווה גם בעתות מצוקה. "לא כאן", סבור שקלאר. "החטיפה תפסה את כולם בבטן הרכה - אולי משום שמדובר בילדים, בפנים המתוקות, בתמימות, שגרמו להזדהות טוטלית. יש ניכור וזה נכון, אבל לא הפעם". "מי שטוען שהמעבר לסדר היום נעשה מהר מדי רק בגלל שמדובר בבחורי ישיבה או במתנחלים, סובל מפרנויה", אומר עוזי בנזימן, שהיה העורך הראשי של מגזין התקשורת 'העין השביעית'.
"אני לא רוצה להישמע צבוע ואני בהחלט חושב שיש בעולם העריכה שיקולים של מה שמכונה 'מדינת תל־אביב', ונכון שמידת הקרבה של העיתונאים למושא הסיקור שלהם משפיע על אופי הסיקור, אבל במקרה הזה יש לדעתי הזדהות מצד התקשורת הכללית. מידת ההזדהות של הציבור היא מוחלטת והתקשורת נותנת את הנפח הנכון. תמיד יימצאו אנשים שיאמרו שלרצח בבר־נוער נתנו סיקור רחב ואוהד יותר אבל אני רואה את כותרות העיתונים כבר חמישה ימים והדבר ממש לא כך".
מהו אירוע המחייב גל פתוח? שלושה חיילים הרוגים לא עוצרים שידור. שלושה חטופים כן. מדוע?
"אין הבחנה ברורה. התקשורת מגיבה אינסטינקטיבית לאירועים. כשנחטפים שלושה נערים היא עוצרת את נשימתה עם כל העם ומחכה לראות מה קורה. אחרי יום או יומיים משחררים את הנשימה וחוזרים לשגרה, אבל לא ממש. חטיפה מעוררת יותר דרמה ומתח והתקשורת נערכת 'לספק את הסחורה', לשדר סביב השעון, ובמקביל מרוצה מכך שהיא עושה כסף מהפרסומות סביב הרייטינג המוגבר".
בכיר בחברת החדשות של ערוץ 10 ממש נעלב כשאני מדבר אתו על רייטינג. "נהוג לומר שהערוצים המסחריים יעשו הכול עבור הרייטינג. זה לא נכון. אני חושב על הצופה, על רצונותיו ועל דרישותיו. הטלוויזיה בסביבה התקשורתית שבה אנו פועלים לא רק מספקת מידע. היא כלי שנותן מענה חברתי ואפילו רגשי למצבים. ביום שישי, כשעם ישראל התכנס אל תוך החרדה לגורלם ולחשש הכבד לחייהם של שלושת הנערים שנעלמו, יש מקום גם לטלוויזיה לשמור על רציפות שידורים גם כשאין לך בכל דקה מידע חדש ומפתיע. תפקיד הטלוויזיה הוא לארוז ולהעביר את החוויה מעבר למידע החדשותי הטהור, כמובן מבלי להגיע למניפולציות ולמקומות שאינם ראויים".
אכן, השונות בין הערוצים, המשתדלים בדרך כלל לפזול לעבר מתחריהם ולקבל החלטות בהתאם למה שעושה הצד השני, הפתיעה רבים. אני מבקש מאותו בכיר בחברת החדשות של ערוץ 10 לשתף אותנו בדילמות של מנכ"ל חברת חדשות. הוא מסביר שההחלטה להמשיך במהדורת החדשות גם כאשר ערוץ 2 חזר לשידור הרגיל נבעה מתחושה שזה הדבר הנכון לעשות. "אין לי תשובה חד־משמעית מדויקת. תמיד יימצא מי שימתח עליך ביקורת. ההחלטה היא אישית. אין פסול במה שעשה ערוץ 2, והחלטתו לשדר את 'האח הגדול' היא סבירה. אני הרגשתי צורך לתת שירות לאותו ציבור שפתח את הטלוויזיה רק במוצאי שבת ורצה לדעת מה קרה. רציתי גם לאפשר למשפחות שעברו שבת בלתי נסבלת לגשת למצלמות ולומר את אשר על לבן. היה נכון לתת עוד שעת חדשות, אולי במתכונת סיכומית יותר, לאותם אנשים שהצטרפו אלינו. מי שרצה יכול היה להעביר ל'אח הגדול', למונדיאל או לסדרות אמריקניות".
תלונות רבות היו על התנהלות התקשורת במלחמת לבנון השנייה. נטען שהיא גרמה לדמורליזציה בציבור ואף הביאה לנזקים ביטחוניים כשדיווחה במישרין או בעקיפין על מקום נפילתן של רקטות. בעקבות זאת הקימה מועצת העיתונות ועדה לקביעת כללי אתיקה בעתות מלחמה, ובראשה הועמדה נשיאת המועצה, השופטת דליה דורנר. חברי הוועדה היו נציגי ציבור ועיתונאים. אחרי ששמעה עדויות מראשי רשתות השידור, מערכות חדשות, קציני צה"ל, נציגי ציבור ומומחים, קבעה הוודעה כי "שעות השידור המרובות התמלאו בשטף של ידיעות לא בדוקות מספיק, שנמסרו תוך העצמת התקלות והכישלונות. ניתנה במה יומיומית וכמעט רצופה ל'נותני עצות', ונוצר טשטוש גבולות בין ידיעות לבין פרשנות, תיאוריה ודעות".
"העוינות כלפי התקשורת בעקבות מלחמת לבנון השנייה הייתה כה גדולה שכן היא נטעה תחושה מוטעית בציבור שהעניין ייגמר צ'יק צ'ק", אומרת דורנר. "ברור
על כל סטטוס נכתב סטטוס הפוך. 'למה אין עדכון משמעותי כבר עשר דקות?' 'למה מספקים מידע לאויב?' אם תוקפים אותנו מכל כך הרבה כיוונים סימן שאנחנו עושים משהו מאוד נכון. תנו לא רק לצה"ל לעבוד, תנו גם לתקשורת לעבוד", הוא מבקש. מנכ"ל 'טלעד' בעבר, עוזי פלד, סבור שאין מקום לאולפן פתוח גם כשיש אירוע מתגלגל. "אם מחזיקים את הציבור במשך שעות, מבלי לומר דבר, מה הועלנו? הציבור חושש לעזוב את המרקע שמא יפסיד משהו וכאן מתחילה האחריות של המשדרים. הם צריכים להפעיל שכל ישר של עיתונות".
כשאני מבקש ממנו לתת קווים מנחים לעורכים, הוא מתקשה. "הייתה תקווה שיגלו את החטופים בתוך שעות ספורות ובמסגרת אותה תקווה השאירו את הגל הפתוח במשך שעות. זה היה שיקול עריכה לא נכון. טעות נוספת הייתה להמתין ביום שישי שעות כה רבות עד לאישור הפרסום, אחרי שבמשך כל אותן שעות עם ישראל הולעט במבול של שמועות. במקרה כזה חובה על השידור התקני לספר מה קורה בדיוק. היה צימאון לדעת". מוטי קירשנבאום, מנכ"ל רשות השידור בעבר, אמר לנו כי התחושה שחייבים לשדר ב"גל פתוח" נובעת מהעובדה שזמן רב כבר לא היו לנו אירועים ביטחוניים מסעירים. "כשיש לך מה לשדר – שדר, אבל אם אין חדש אל תשדר. אין כל טעם להחזיק את המסך ולחזור שוב ושוב אל החטמ"ר ואל בתי החטופים או אל הכתבים המסכנים שצריכים לנסח מחדש את מה שאמרו רק לפני עשר דקות כדי שלא יישמעו כמו תקליט. זה מיותר. ברגע שיש לך בדל מידע, פרוץ לשידור ועדכן".
לדבריו, השידור המתגלגל טומן ברובו סכנה לגלישה לתחומים בלתי רצויים. "בהיעדר מידע מתחילים לחפש אשמים ולאתר מחדלים וזה לא כל כך בריא. המצב הזה גורם לאנשים להתמכר לסוג של שידור שאינו נותן את מה שהוא צריך לתת. אתה יוצר מתח ותסכול מיותרים. הצופה שואל את עצמו: רגע, אבל אמרו שאו־טו־טו מפענחים ומגיעים לחוטפים? אני אומר לך את זה כמי שמכור לגל הפתוח. אני עצמי הפקתי אירועים כאלה והשתתפתי בהם. כמי שמכור לחדשות אני מוצא את עצמי מזה כמה ימים מחפש דברים אחרים לצפות בהם כי אני יודע שאם תהיה אינפורמציה אמיתית אני אקבל אותה מיד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם