ראשי » תרבות » טלוויזיהגלוש ב - nrg מהסלולר

15 דקות התהילה של יהונתן גפן

"אומרים שהיה פה" מכסה את ההיסטוריה של ישראל דרך עיניו של גפן הציניקן-רומנטיקן, באלגנטיות המזוהה איתו. טיפול זוגי או ריב אוהבים, מכנה המנחה את המסע בנבכי הזמן ונותן לנו סיבה מוצדקת לפתוח את הטלוויזיה בשישי אחר הצהריים

כשהייתי קטנה, היה לי פטיש לסדרה. היא שודרה בערוץ אחד בלופים ונקראה "עמוד האש". שעות של צילומי תעודה בשחור לבן, לא תמיד ברורים, אך תמיד מעוררים יראת כבוד למפעל הציוני שקם בארץ. כבוד לאלה ששרדו את השואה. לאלה שהקימו את המדינה. גם המוזיקה הקודרת שפתחה כל פרק סימנה – להקים מדינה מן האפר זה רציני. זה חשוב.

עוד בתרבות:
כמה עירום נשי סדרת טלוויזיה צריכה?
ערס פואטיקה: כשהמדרובּ החליף את המשוגע
הערבים כאן ועלינו לחיות איתם

 


ביום שישי האחרון עלתה במסגרת שידורי הטלוויזיה החינוכית סדרת התעודה של יהונתן גפן "אומרים שהיה פה", אשר בכמה פרקים של רבע שעה מכסה את ההיסטוריה של המדינה שלנו. גפן עצמו מגדיר את הסדרה כסוג של "טיפול זוגי" או "ריב אוהבים".

כשהוקמה המדינה, הוא עצמו היה רק בן שנה ולכן הסיפור שלו מתחיל משנת 1960 (בערך מאותו מקום שהסתיים בזמנו "עמוד האש"), כשהיה בן 13. כל פרק מוקדש לשנה אחרת וכך אנחנו מתקדמים בסדר הכרונולוגי, עולים במדרגות האירועים שקרו בארץ ובעולם – "תגידו כן לזקן", משפט אייכמן, הקמת להקת הבנים הראשונה בישראל – "התרנגולים", פרשות שחיטות (שהיום נראות לנו כשיא התמימות). אירועים פוליטיים נשזרים באירועי תרבות וכך עוברות להן ביעף 15 דקות של תהילה לכל שנה.

גפן מזפזפ בין האירועים במהירות, בדיוק כמו שצריך כדי לתפוס את תשומת הלב של הצופה היום. הוא גם מראיין במסגרת התוכנית מומחים, אך לרוב אנשים שמקורבים אליו, משפחה או חברים (רזי ברקאי, אתגר קרת), כך שזה נראה פחות ראיון, אלא יותר שיחה על כוס קפה. הוא מדלג בקלילות בין משפט אייכמן לצילומי "קזבלן", והוא עושה זאת בציניות האופיינית לו, באלגנטיות ובצורה מכובדת. ממש אידיליה על הספה בחדר של מטפל זוגי.
 
לא סתם אמר הוא – "ריב אוהבים", כי בין צילומי כותרות העיתונים של אז, שברירי שניה של צילומי תעודה ומיני-ראיונות, מכניס גפן את העקיצות שלו.

קטנות, אך מדויקות. הוא מדבר על אז, אבל מתכוון להיום, למשל כשהוא מדבר על הפרסומות של שנות ה-60 ("בניגוד לפרסומות של היום על טהרת הסקס ואלימות, התבססו הן על שוביניזם חמוד") או על תחילת שידורי הטלוויזיה בישראל ("עד היום לא ברור לנו למה אנחנו צריכים את זה") – ממש כמו הפריים ה-25 בצילומי פרופגנדה, אם להאמין לתיאוריות הקונספירציה.

הסדרה של גפן מיועדת לכל המשפחה – היא מעניינת, זורמת, סוג של מנת אקספרס במסעדת גורמה. רבע שעה ונגמר. נגמר בכיף ומשאיר טעם של עוד. גם שעת השידור, שישי אחה"צ – היא די מוצלחת, כאלטרנטיבה לכל הפאנלים של מומחי ריאליטי או תוכניות הבישול למיניהן. גם אם מדובר רק ב-15 דקות, אלו ללא ספק דקות של תהילה.

"אומרים שהיה פה", חינוכית 2, 18:00
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...