אשמת הכוכבים: מתכון בטוח ללהיט אינסטנט
בלי לגרום לכם לחשוב או ללמוד משהו, חלילה, מסחטת הדמעות ההוליוודית התורנית תשאיר אתכם תוהים כיצד נפלתם בפח הרגשני הזה שוב
עוד בתרבות:
יצאת צדיק יצאה סחטנית
מי יתן רישיון לערוץ הראשון?
האחים כהן עוברים מסך

אז אמנם פיטר גבריאל לא מופיע בפסקול (מזל, זה באמת היה הופך את כל העניין לבדיחה), אך בניגוד לטענה שאיתה נפתח הסרט, "אשמת הכוכבים" בבימויו ג'וש בון הינו כמו כל תוצר אחר של מתכון מושלם לסרט שנועד להפוך ללהיט. המוזיקה הרגשנית במקומות הנכונים, הכוכבים הצעירים הכי יפים וחמים בהוליווד שאופי דמויותיהם רדוד מספיק בשביל ליצור הזדהות בקרב כל צופה וצופה, עצם העובדה שהסרט מבוסס על רומן שבעצמו כבר זכה להצלחה מסחררת, והנה עוד להיט אינסטנט. ואף אחד לא ייצא מבית הקולנוע עם עיניים יבשות, באחריות.
קו העלילה של "אשמת הכוכבים" לא יסבך אף אחד יותר מדי – שני בני עשרה, הייזל גרייס לנקסטר (שיילין וודלי) ואוגוסטוס ווטרס (אנסל אלגורט),
אין שום בעיה עקרונית עם העובדה ששוב ושוב הוליווד מנסה לשבור לנו את הלב לרסיסים עם סיפורים על קורבנותיהם היפים של מחלות סופניות. ראינו את זה כבר ב"סיפור אהבה" משנת 70', ראינו את זה עם "סיפור אהבה בלתי נשכח" מ-2002, ב"שומרת אחותי" מ-2009, והרשימה עוד ארוכה. וזה תמיד עובד. הבעיה היא שאחרי כל הזמן הזה, הכל עדיין כל כך קלישאי ומתיש ולעיתים אף מבחיל בדביקותו היומרנית, כאילו שבאמת מה שהאולפנים באו לעשות זה לקחת לכם 40 שקלים בקופה, לגרום לכם לבכות אפילו שלא כזה אכפת לכם מאף אחת מהדמויות, ולהשאיר אתכם ישובים באולם בסוף ההקרנה ותוהים כיצד נפלתם לתוך הפח הרגשני הזה שוב. לא לחשוב, או חלילה ללמוד משהו על החיים, על אנשים. מה פתאום. אבל העיקר שבכיתם, העיקר הקתרזיס. הרי זה אומר שעדיין יש לכם רגשות, לא?
"אשמת הכוכבים" הוא יצירה שתפורה באופן מושלם עבור קהל הצעירים שבלעו בשקיקה את ספרו של ג'ון גרין, ואין ספק שעבודתו של ג'וש בון תרצה את אותם המעריצים. הוא אפילו ימצא חן בעיני בני העשרה שטרם הספיקו להניח את ידיהם על הספר. צופים בגיל 20 המופלג ומעלה, לעומת זאת, כבר צפו בסרט כזה בדיוק במהלך חייהם פעם, פעמיים, שלוש, אינספור פעמים. יחד עם זאת, יתכן שקהל בנות ה-15המתרגשות והבוכיות הוא מספיק טוב, בהתחשב בעובדה שדור הצעירים הוא שמכניס הכי הרבה כסף לתעשיית הבידור.
בשורה התחתונה נשאלת השאלה - האם ל"אשמת הכוכבים" תהיה איזו מורשת? משהו שיישאר עם הבנות האלה כשהן יהיו בנות 20? 30? אם יש כזו מורשת, היא בטח לא שיעור על אהבה או הקרבה. אולי רק תזכורת מרירה על כמה קל לאהוב עד כלות הנשימה כשכבר על ההתחלה, עם האהבה הזו ממבט ראשון, אפשר לראות את הסוף.
