ואגינה 3.0: לייפות את הפות
מנתחים מספרים על הניתוחים האסטטיים שדורשות המטופלות, מדעניות פמיניסטיות חושפות את הדרך השכיחה להציל את העולם ותולדות המילה הנשית: קבלו סרט גרמני על איבר המין הנשי שחולש על כל קצוות הקשת הוואגינלית ובלי שום קשר לפורנו
עוד בתרבות:
יצאת צדיק יצאה סחטנית
מתכון בטח ללהיט אינסטנט
יש ימנים מצחיקים, אפילו בפייסבוק
"ואגינה 3.0" – דוקו גרמני, אשר הוקרן לראשונה במסגרת פסטיבל ברלין 2014. רובנו רגילים שכאשר מדובר על איברי מין בגרמנית, זה בדרך כלל סרט פורנו, אבל דווקא במקרה הזה הכל מדעי למשעי ואפילו לעתים משעמם. מנתחים פלסטיים מספרים על הניתוחים האסתטיים שדורשות המטופלות שלהן (אגב, יש ביניהם יצירתיים מאד), מדעניות פמיניסטיות מספרות על כך שבמיתולוגיה העולמית חשיפת הפות בדרך כלל מצילה את העולם. מדריכה לחינוך מיני בבית הספר מציגה לתשומת ליבנו אגן ירכיים שקוף מפלסטיק עם כל איברי הרבייה הנשיים בפנים. מדריכה אחרת מציגה לנו וולווה מקטיפה.
אחת המטרות העיקריות של הסרט - להראות את האבולוציה של המיניות הנשית – מהעת העתיקה, אלת התבואה דמטר, ועד היום, כשבד בבד
כדי לייפות את הפות, לפעמים לא צריך אפילו חדר ניתוח – כדי למלא את השפתיים החיצוניות ולגרום להן להיראות "מושלמות כמו בז'ורנל" מספיק לפנות לרופא עור: זריקה אחת של חומר מילוי בכל צד ויש לך שלמות בין הרגליים (אותה תוכלי לראות בקלות באמצעות המראה). אבל לפעמים יש צורך בהתערבות האיזמל – כאשר יש צורך לקצר את השפתיים הפנימיות, אשר בולטות החוצה בצורה ממש לא אסתטית, או, חלילה, אם אחת מהן ארוכה יותר מהשנייה.
מצד אחד הרופא או הכירורג עמלים על הפות האידיאלית באמצעות המזרק והאיזמל. מצד שני את אותה העבודה עושה הצלם, אשר באמצעות הפוטושופ מסדר, מיישר, מסתיר או מבליט את אותם הדברים בדיוק. כולם כולל כולם נמצאים במרדף אחרי אידיאל היופי הנשגב. הפות המושלם.
בסרט מופיעים גם מדענים (בעיקר מדעניות) אשר עוסקים בכל ההיבטים התרבותיים, בכל הסטיגמות שעטה על עצמו האיבר לאורך השנים. למשל, מילה נשית. אותה פרוצדורה איומה של הסרת חלקים שלמים מהוולבה על מנת למתן את הגירוי המיני שיכולה האישה לחוות. אפילו באירופה הנאורה מילה נשית הייתה מקובלת במאה ה-19, כדי למנוע אוננות ו"היסטריה", המחלה האופנתית אשר קיבלה את שמה מהכינוי הלטיני של הרחם. מחלה נשית.
הדוקו הגרמני ניגש לבעיית הפות בדרך מאד יקית מלווה בתיאורים גרפיים מרובים, אך האיבר עצמו, אם וכאשר מופיע על מסך – מוצנע באלגנטיות, באמצעות זווית צילום או תאורה. לא חסרים תיאורים מפורטים של חלקי הפות, ובאמת – אין דבר שנשאר סמוי מן העין או עם מנגנון פעולה לא ברור. בתלת-מימד על מסך המחשב, או בתור דגם פלסטיק, בד או ספוג – הצופה לומד על הוואגינה לעומקה ולרוחבה ממיטב המומחים בתחום. זוכרים את שרלוט מ"סקס והעיר הגדולה" עם המשפט הנצחי "My vagina is depressed"? אז מתברר שהיום יש המון דרכים להשכיח דיכאון, גם אם מדובר בפות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם