ג'יין אוסטין - גרסת תעלומת הרצח
הומוריסטית, מותחת ולא כבדה, המחווה של ה-BBC לרגל 200 שנה ל"גאווה ודעה קדומה" שוברת את הסטיגמה של הדרמות התקופתיות בחן רב אך ללא כל ערך מוסף
לרגל חגיגות ה-200 ליציאת הרומן "גאווה ודעה קדומה" החליטו ב-BBC להפיק אירוע טלוויזיוני חד-פעמי: קחו את הדרמה התקופתית, ערבבו עם תעלומה נוסח אגתה כריסטי, ותקבלו את ג'יין אוסטין – גרסת תעלומת הרצח.
עוד בתרבות:
טינופת נהדרת: חדרי המדרגות של הטלוויזיה
25 שנה לסיינפלד: הפרקים הכי טובים
הגשר: טוב זה לא מספיק טוב
"מוות בפמברלי", מיני-סדרה שעלתה ב-yes Oh בשבוע שעבר, מבוססת על ספרה של פי. די. ג'יימס בעל אותו השם, ומחזירה אלינו את הדמויות הקאנוניות מ"גאווה ודעה קדומה" עם טוויסט של תעלומת מתח. אם גם אתם התגעגעתם למר דארסי ואליזבת' בנט, כנראה שתהנו מהמחווה החגיגית הזו.
התוכנית מתרחשת שש שנים לאחר סופו של הרומן המצליח שעסק ברובו בנימוסים והליכות. מר דארסי, מבני העשירים של אנגליה, ואשתו אליזבת' מלאת החן, נשואים
"מוות בפמברלי" לוקחת את התפאורה של המאה ה-19, ובמקום לקשר אותה לסאגה משעממת עם מחוכים מעוטרים, היא מכניסה לתוכה המון פאן והומור. דרמות תקופתיות כבר מזמן הפכו להיות סבוניות יומרניות, אבל "מוות בפמברלי" לא יומרנית כלל - לא תמצאו בה דיאלוגים טרחניים או התנסחויות מיושנות. הדמויות שלה כתובות בצורה מעוררת חמלה ומשעשעת.
כשרוח רפאים מופיעה ביער, כבר ברור ש"פמברלי" לא לוקחת את עצמה יותר מדי ברצינות, ומשלבת בעדינות בין דרמה בריטית מאופקת לסדרת מתח עם נגיעות קאמפיות, מסירה מעליה כל חשד ליצירה איטית וכבדה. יחד עם זאת, המיני-סדרה לא מתכחשת לשורשים שלה ומשתמשת בתפאורה הקלאסית לטובתה, ובזכות צילום ופסקול קסומים, שואבת את הצופה לתוך עולם אגדתי.
ג'יין אוסטין היא אם הכתיבה הפמיניסטית והשפעתה ניכרת גם כאן. אליזבת' בנט נותרת דמות חזקה ומעוררת הזדהות בגילומה של אנה מקסוול-מרטין ("פילומנה"), ולצידה ג'נה קולמן ("ד"ר הו") בתפקיד לידיה ההיסטרית שפוצחת בצרחות דרמטיות באופן שרירותי. דווקא הדמויות הגבריות שמניעות את תעלומת המתח הופכות כאן ברובן למושא לבדיחה. מת'יו ריס שהתפרסם בשנים האחרונות בזכות תפקידיו הראשיים ב"אחים ואחיות" ו"האמריקנים", חוזר כאן לשורשיו הבריטיים אבל מגלם את מר דארסי בצורה מעצבנת להחריד, כך שעדיף שישאר במחוזות האמריקאיים המלוקלקים.
ההימנעות של "מוות בפמברלי" מלקחת את עצמה יותר מדי ברצינות הופכת אותה בסופו של דבר למיני-סדרה מהנה וחביבה, אבל חסרת ערך מוסף. היא נותרת שטחית ולא מצליחה לרדת לעומקן של מערכות יחסים או דילמות מוסריות. הניסיון המאולץ לעסוק בנושאים שמשליכים גם על חיינו בהווה ולצאת מגבולות התקופה נותר רק כסימון וי חסר משמעות בתוך העלילה. בזכות הדמויות המעניינות והעלילה שמתקדמת במהירות, מצליחים שלושת הפרקים לשמור על עניין, אבל בסופו של דבר "מוות בפמברלי" היא רק עוד יצירת לוואי של הדרמות התקופתיות מאת ג'יין אוסטין, וכמו כל שאר מסיבות התה בעולם, גם היא לא מזיקה יותר מדי אבל לא מועילה במיוחד.
"מוות בפמברלי", ראשון 22:00
yes Oh HD וגם ב-yes VOD
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם