קריאה לחרם על הצגה ישראלית בסקוטלנד
עשרות אמנים ויוצרים סקוטים קוראים לביטול השתתפות ההצגה "העיר הזאת" בפסטיבל אדינבורו הקרוב, בעקבות מבצע "צוק איתן"
עשרות אמנים סקוטים מובילים קוראים לביטול השתתפות ההצגה "העיר הזאת" של תיאטרון האינקובטור בפסטיבל הפרינג' הקרוב באדינבורו. מכתב העצומה שיצא כנגד השתתפות ההצגה פורסם גם בעיתונות הסקוטית ודווח בהרחבה בתקשורת הסקוטית.עוד בתרבות:
סלינה גומז קוראת להתפלל עבור עזה
רמי קלינשטיין חושף את הקול
הסקס טייפ שלא תרצו לראות
במכתב שיזם מבקר התיאטרון והסופר מארק בראון, נכתב: "אנו מוחים על שיבוץ ההצגה של להקת התיאטרון הישראלי 'אינקובטור', בתוכנית פסטיבל
העיר הזאת יודן עאבדי
"אנו מאמינים בכל תוקף שלא תתאפשר 'נורמליזציה' ביחסים בין ישראל לבין העולם, כל עוד נמשך דיכוי העם הפלסטיני", נכתב. "מדינת ישראל משתמשת ביוזמות בינלאומיות ובאמניה כדי להעניק לעצמה תחושה של לגיטימציה תרבותית ולהסיח את הדעת מהברוטליות של הכיבוש".
על אף הלחץ מצד האמנים, מגינה הנהלת הפסטיבל על הקבוצה הישראלית ולא מוכנה להיכנע לקולות הקוראים לביטול ההצגה. הנהלת הפסטיבל מוסרת כי מנהליו מאמינים בכך שלכל האמנים, ולא חשוב מה אמונתם או הלאום שלהם, יש זכות לחופש הביטוי.
גם מזכירת התרבות של ממשלת סקוטלנד, פיאונה היסלופ, מתנגדת לקריאה להחרים את ההצגה. "ממשלת סקוטלנד חולקת את דאגת הציבור הסקוטי למתרחש בעזה", אמרה היסלופ, "והצענו עזרה הומינטרית לקורבנות. במובנים של חרם תרבותי אני מאמינה גדולה בחופש הביטוי, ואני לא מאמינה שחרמות תרבויות הולכות יד ביד עם זכותם של אמנים להביע עצמם בחופשיות".
אריק עשת, מייסד ומנהל תיאטרון האינקובטור, אומר בתגובה כי אין לתיאטרון כל כוונה לבטל את הגעתם. "אין לנו כל כוונה להיכנע, אנו גאים במי שאנחנו ובעשייה שלנו", אמר.
"על המכתב הזה חתומים אמנים, יוצרים ואינטלקטואלים שטוענים שהם מקדשים זכויות אדם אבל מה זה אומר כשבפועל לא נותנים לנו הזדמנות לממש את הזכות לחופש ביטוי ולהשמיע את קולנו?", מוסיף עשת. "זה מקומם ומכעיס. עשייה אמנותית אמורה להיות מקום לחילופי דעות, אבל הם כנראה לא מאמינים בזה. אנחנו גאים במי שאנחנו ובעשייה שלנו".
ההצגה "העיר הזאת", מחזמר ראפ בלשי, הוזמנה להציג באולם אנדרבלי בסקוטלנד, החל מה-30 ביולי ועד ה-25 באוגוסט. במהלך תקופה זאת ההצגה תעלה 27 פעמים.
"העיר הזאת" הינו מחזמר ראפ אשר כתוב כולו בחריזה ובשירה, ומבוצע כשיר אחד ארוך. הכתיבה מושפעת ממוזיקה שחורה, פילם נואר וסרטי בלשים. במרכז העלילה דמותו של הבלש ג'ו, בלש ציני ומריר. בליל סערה מגיעה אל משרדו עלמה בשם שרה בנט המדווחת על היעלמותה המסתורית של אחותה. ג'ו מחליט לקחת על עצמו את החקירה, החלטה שעלולה לעלות לו בחייו.
"העיר הזאת" - עיר מושחתת ומנוונת בה מתרחש סיפורנו, מהווה את ההשראה המוסיקלית ליצירת השיר. השפה המוסיקלית נשארת נאמנה לשפת הרחוב כפי שמוצגת במחזמר, כאשר הכלים בשיר הינם יחודיים ומינימליסטיים (פח אשפה, צ'ופסטיקס ככלי הקשה, דרבוקה, גיטרה קלאסית וקלידים). הטקסט בשיר משלב שפה לירית עם שפת רחוב, כמו גם במחזה כולו.
את ההצגה מעלים היוצרים והשחקנים עמית אולמן, עומר הברון ,עומר מור (להקת ויקטור ג'קסון), דורית ליליין ורוני רוקט.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם