משתתפי "האח הגדול" – נרקיסיסטים מובהקים
פרופ' גידי רובינשטיין חקר את משתתפי האודישנים ל"האח הגדול". רגע לפני פרסום המחקר סיפר לנו מה גילה, מהי הסכנה הטמונה בהשתתפות בריאליטי ומה הוא חושב על פרשת הכדורים הפסיכיאטרים. אל תתפלאו למצוא תימוכין למה שכל הזמן חשבתם
עוד בתרבות:
האח הגדול: לא צריך את מנחם בן
ערבים רוקדים: פתיחה ברגל שמאל
הטריילר של 50 גוונים של אפור כבר כאן
בזמן שרבבות עקבו אחר התככים, העימותים והסנסציות שהתרחשו בין כתלי הבית, והרשתות החברתיות סערו סביב השאלה את מי להדיח ואת מי להשאיר, את פרופ' גידי רובינשטיין, פסיכותרפיסט ומרצה במכללה האקדמית נתניה, העסיקה שאלה אחרת, הנוגעת לאישיותם של דיירי הבית - האם רמת הנרקיסיזם של אנשים שהשתתפו באודישנים ל"האח הגדול" שונה באופן מהותי מזו של האדם הממוצע? שאלה זו עומדת במרכזו של מחקר שערך ועתיד להתפרסם בקרוב.

"במחקר השתתפו 186 נבדקים בני 34 בממוצע, 92 מהם, 22 גברים ו-70 נשים, השתתפו באודישנים לעונה הראשונה של "האח הגדול" ב-2008. 94 נבדקים 36 גברים ו-58 נשים, שלא השתתפו באודישנים וציינו במפורש שאין בכוונתם לעשות כן שימשו כקבוצת ביקורת", מפרט פרופ' רובינשטיין את האופן בו התבצע המחקר. "שתי הקבוצות היו דומות במשתני הרקע. המשתתפים מילאו שאלון דמוגרפי שכלל משתני רקע שונים ושאלון נרקיסיזם שמורכב מארבעה סולמות: סולם המנהיגות-סמכות, סולם העליונות-שחצנות, סולם ההערצה העצמית וסולם הנצלנות-זכאות - תחושת ה"מגיע לי".
"את הנתונים אספו שתי סטודנטיות במסגרת סמינר לחקר האישיות במכללת נתניה, אלמוג ארזי ויעל אליאס, שהשקיעו מאמצים רבים בגיוס הנבדקים, חזרו אליהם שוב ושוב ואת רוב המועמדים שניגשו לאודישנים הכירו באופן אישי. לי לא היה קשר ישיר לנבדקים ויש לזכור ששמרנו על האנונימיות של הנבדקים, אשר מילאו רק שאלונים סגורים והעבירו לנו אותם, תוך הקפדה על סודיות".

מה התגלה לכם מן ההשוואה בין השאלונים?
"כאשר הסתכלנו על שאלון הנרקיסיזם בכללותו, ראינו שרמת הנרקיסיזם של המועמדים שניגשו לאודישנים לאח הגדול גבוהה מזו של נבדקי קבוצת הביקורת שלא ניגשו ולא התכוונו לגשת לאודישנים.
"בעצם, גילינו בכלים מדעיים ותקפים את מה שהציבור יכול להסיק מצפייה בתכנית, המעידה על אנשים צמאי פרסום הזקוקים לתשומת לב ומרוכזים מאוד בעצמם, וכאשר אנשים מרוכזים בעצמם נפגשים זה עם זה התוצאה היא מלחמה על תשומת הלב של הזולת על חשבון התחשבות והתעניינות בזולת.
"יש להניח שאנשים שפונים להשתתף בתכניות ריאליטי הם בעלי נטיות נרקיסיסטיות מלכתחילה, והם גם מוחצנים מאוד, שכן לא נתאר לעצמנו אדם מופנם חושף את עצמו ואת חייו האישיים ברמה כזו לכלל הציבור. יתר על כן, הואיל ומדובר במפגש בין הרבה אנשים נרקיסיסטיים, שכל אחד מהם מאוד מרוכז בעצמו ו"לא רואה ממטר" את האחר, אנו נתקלים במריבות אגו רבות או, בשפה הפסיכואנליטית, התקפי זעם נרקיסיסטיים".
האם הגורמים המעורבים בהפקת "האח הגדול" עשו שימוש בתוצאות ובמסקנות המחקר?
"לא היו לנו כל יומרות יישומיות. המחקר נערך לצרכים אקדמיים בלבד. רוב המחקרים בפסיכולוגיה נערכים על תלמידי תואר ראשון בפסיכולוגיה והיכולת להכליל מהם על האוכלוסייה הכללית מוגבלת ביותר.
"יש לציין שהמחקר נערך על העונה הראשונה של "האח הגדול" ומאז התכנית השתנתה וגם משתתפיה, כך שקיימת מגבלה בהכללת הממצאים לגבי עונות מאוחרות יותר".
האם היו גורמים שהתנגדו לביצוע המחקר או להשתתפותם של נבדקים מסוימים במחקר?
"לא נתקלנו בהתנגדות לביצוע המחקר, אך ייתכן שתוצאות המחקר לא יחמיאו למשתתפים. עם זאת, נרקיסיסטים מעצם הגדרתם מבקשים תשומת לב וההתעניינות בחייהם במסגרת מחקר עשויה להחמיא להם. אנשים מאוד אוהבים לדבר על עצמם באופן כללי, אם רק ניתנת להם הזדמנות לכך. הבעיה ברוב המקרים היא קושי למצוא מי שיקשיב, כי גם הזולת מעוניין בעצמו".

אם ב"האח הגדול" תרים אחר משתתפים בעלי נטיות נרקיסיסטיות במיוחד, לאן עליהם לפנות על מנת לאתר אותם? באיזה סביבה סביר להניח שיימצאו אנשים כאלה?
"אנו מבדילים בין נרקיסיזם גרנדיוזי או גלוי, שבו ההתנהגות האדם מתפאר בעצמו באופן מוחצן, ובין נרקיסיזם פגיע, המופיע אצל אנשים מופנמים שיש להן פנטזיות נרקיסיסטיות והן עוצרים בתוכם זעם על כך שאינם מקבלים מספיק תשומת לב. הסוג הראשון יפנה בעצמו לתכניות ריאליטי, או שכבר עשה בעצמו ניסיונות אחרים להתפרסם, אם זה בתכניות ריאליטי אחרות ואם זה בהשתתפות פעילה וקולנית ברשתות החברתיות. כמעט כל אמן מבצע ומופיע הוא בעל נטיות נרקיסיסטיות מובהקות. זמרים ושחקנים אף מתארים בגלוי את ההנאה, הסיפוק והתלות שלהם במחיאות הכפיים של הקהל ובביקורת אוהדת. כל אמן שבחר לחשוף את חייו האישיים בתקשורת הוא מועמד ראוי ל'האח הגדול'. אנשים שהשתתפו בתחרויות בישול, כוכב נולד, דוגמניות ודוגמנים או כאלו המנסים להיות דוגמניות ודוגמנים, שחקני כדורגל ובנות זוגם ועוד".
הזכרת תכניות ריאליטי אחרות. מה בנוגע לאנשים המגישים מועמדות לתכניות מעין אלו? האם ניתן להסיק את אותו הדבר גם לגביהם?
"כדי להכליל את הממצאים על תכניות ריאליטי אחרות, יש צורך במחקרים נוספים שיבדקו משתתפים בתכניות כאלה. למשל, מעניין לבדוק עד כמה דפוס הממצאים שהתקבל חוזר על עצמו בתכניות ריאליטי הדורשות כישרונות ספציפיים, פרט לעצם הרצון להתפרסם, למשל – 'מאסטר שף', 'דה וויס', 'כוכב נולד'. יש לזכור כי ב'האח הגדול' די ברצון להתפרסם ולא נדרשת הצטיינות כמו בתכניות אחרות".
מהו הנזק שהשתתפות בתכנית דוגמת "האח הגדול" עשויה להסב לאנשים המוגדרים על ידך כבעלי נטיות נרקיסיסטיות גבוהות?
"מדובר מראש באנשים שמאוד פגיעים לפגיעה בהם ובשמם הטוב, פגיעות המסתתרת מאחורי הצורך להתפרסם. לכן, הדחה וציפיות להתפרסם שאינן מתממשות לאחר
לפני כשנתיים התחוללה סערה תקשורתית גדולה סביב פרשת הכדורים הפסיכיאטרים, שחלק מן המשתתפים בתכנית טענו כי קיבלו מצוות ההפקה והונחו להשתמש בהם. כפסיכותרפיסט, מהי עמדתך בעניין?
"קיים ניצול לרעה של התקשורת את המוטיבציה העצומה של אנשים להתפרסם כמעט בכל מחיר, כולל השפלה פומבית וחשיפה של ההיבטים האינטימיים והפרטיים ביותר בחיי האדם בפני הציבור. הייעוץ הפסיכולוגי והפסיכיאטרי המלווה את התכניות הללו נועד אמנם לשמור על איזו רמת רווחה נפשית סבירה של המשתתפים, אך יותר מכך הוא נועד להבטיח את יוצרי התכנית בפני תביעות על נזק. השמירה על שלום המשתתפים נועדה להבטיח בעיקר את המשך השתתפותם בתכנית ומבחינה זו זהו שימוש ציני באמצעים טיפוליים. כמובן, זה עדיף על פני היעדר פיקוח רפואי כזה. בלשון המעטה, אני לא הייתי מוכן ללוות מבחינה מקצועית תכנית כזו".
