ראשי » תרבות » קולנוע

להתמודד עם פחד מאובדן בגיל קטן

שתי תסריטאיות זכו במענקי פיתוח באירוע הפיצ'ינג האחרון במסגרת פסטיבל סרטי הילדים והנוער בתל אביב. בראיון הן מסבירות מה מנחה אותן בכתיבה לגילאים הצעירים וכיצד סיפורים בדיוניים יכולים לעזור להתמודד עם מציאות קשה

קשה להתחמק מהתחושות העגומות שמביאים עמם הימים האחרונים, ובכל זאת יש מי שלא נכנעים למצב וממשיכים להעניק תקווה ואף לסייע לילדיכם להתמודד עם פחד. בפסטיבל תל אביב לסרטי ילדים ונוער, שנערך בסינמטק תל אביב, התקווה מתגלמת באומנות מהזן הרך והבידורי ביותר: קולנוע לילדים. בין הקרנות של סרטי ילדים ונוער מרחבי העולם לצד הרצאות וסדנאות בלט אירוע הפיצ'ינג, שנערך בשיתוף עם איגוד התסריטאים הישראלי.

עוד בתרבות:
סיכום רכילות שבועי: מיילי סיירוס לא מתה
פיקוד העורף מגייס לשורותיו את נבי הארנב
מוקדש ללוחמים: הלכתי לזרוע אור בחושך

שישה תסריטאים הציגו את רעיונותיהם באירוע בפני וועדה שכללה את הבמאי אבי נשר, מוטי אבירם, אורחת הפסטיבל מהולנד קלאודיה לנדסברגר ומיכל בוטל, מנהלת התוכן בקבוצת "הופ!". לזוכות, דקלה קידר ושני האריס, הוענקו מענקי פיתוח בשווי 20,000 שקלים.

קידר, שעוסקת במקביל גם בכתיבה ספרותית ובהנחיית סדנאות כתיבה, היא דמות ותיקה בתחום. באמתחתה תסריטים רבים לילדים ולמבוגרים, ביניהם "פרשת השבוע", "מסכים" ו"הילד של דיאנה". בשנים האחרונות היא עורכת ומפתחת סדרות נוער כמו "יומני החופש הגדול", "גאליס" ו"החממה".
 
"תמיד כתבתי פרוזה", היא מספרת. "חמישה ספרים שלי ראו אור עד כה, והשישי, רומן למבוגרים, יורד ממש ברגעים אלה לדפוס ושמו 'בתים של אחרים'. תסריטאות הייתה גילוי של ממש עבורי. דרך נוספת ושונה לגמרי בשבילי לספר סיפור, עם הרבה פחות מילים וקצת פחות לבד, ובטוח שעם דדליין יותר ברור. את דרכי התחלתי בבית ספר 'סם שפיגל', במחזור הראשון של מגמת התסריטאות".

האריס מספרת גם היא על הלימודים בסם שפיגל, שם הייתה תלמידתו של אבי נשר עצמו. "נהניתי מאד מהלימודים, והרווח הגדול שלי הוא הכיתה איתה למדתי, שברובה עוד נוכחת בחיי. הקשרים שנוצרו במשך הלימודים מחזקים מאד בעולם התסריטאות הקשוח, גם מבחינת האפשרות לעבודה משותפת וגם בנחמה של לבכות זה לזה לפעמים".

סרטה של האריס, "חצי הדרך לירח", מספר על ילד בן שש בשם איתן, שאביו נפטר משברון לב. הוא בטוח שמשהו לא בסדר גם בלב שלו, ומחליט לחפש את הפיה שיכולה לתקן את ליבו. היעלמותו מאלצת את בני המשפחה המסוכסכת לפעול יחד למציאתו. "הפחד מאובדן מלווה אותי כבר מגיל קטן, והתסריט עוסק בהתגברות על הפחד הזה. הוא גם מראה כיצד סיפורים בדיוניים יכולים לעזור לנו להתמודד עם מציאות קשה".

"משהו פשוט מסובך", סרטה של קידר, הוא למעשה עיבוד קולנועי לסדרת הספרים המצליחה שכתבה, "יומני שלומצי", המתעדת את עלילותיה של שלומצי, נערה

שמרגישה בודדה כשהוריה הגרושים מקימים משפחות חדשות, וכשלשתי החברות שלה פתאום יש חבר. בסרט היא מצטרפת בטעות לסדנת הכתיבה של עמוס יואלי, סופר מיזנטרופ וגס רוח, ובצל הקשר יוצא הדופן שמתפתח ביניהם היא מגלה עליו סוד אפל ומכריע. המפגש עם עמוס ישנה את חייה כליל, ויאתגר את מה שידעה על עצמה, על החיים, על כתיבה ואהבה. "בגלל חיי הכפולים כסופרת ותסריטאית, הרצון שלי לעבד סיפורים שאני כותבת לתסריטים קיים כמעט תמיד. כבר בכתיבת הספר השני בסדרה הרגשתי שמדיום קולנועי יכול להיות אתגר מעניין, בגלל ההתבוננות הייחודית של שלומצי על חייה".

בהכרזה על זכייתה, ייעצו השופטים לקידר להצעיר את שלומצי בת ה-17 בשלוש שנים, כדי להנגיש את הסרט לקהל צעיר יותר ולהדגיש את פער הגילאים בינה ובין עמוס יואלי. "זו הצעה מצוינת", היא אומרת בתגובה, "וזה באמת אחד הדברים שקשה לחשוב עליהם בעצמך, כשאתה עורך את האדפטציה מספרות לתסריט. יכולתי לעשות שינויים פה ושם, אבל כשאתה מכיר גיבורה כל כך טוב והיא בת שבע עשרה, קשה לך פתאום לראות אותה צעירה יותר".

הזכייה במענק מלווה באחריות גדולה: לתרום לפיתוח ז'אנר חדש, בתולי כמעט, בתרבות הישראלית. "זה מאד משמח. כעת יהיה לי מרווח נשימה להתיישב ולכתוב את התסריט", מספרת האריס על הזכייה. "הידיעה שיש עוד מישהו שחושב שיש פה סיפור ששווה פיתוח מדרבנת להתיישב ולכתוב אותו, בלי לגנוז את הכול תוך חמש דקות".

"זו נחמה של שפיות בימים ממש מדכאים", אומרת קידר בהתייחסות למצב. "אני מאוד מעריכה את הבעת האמון של השופטים בסיפור האהבה הלא שגרתי הזה, בוודאי לנוער. אני גם מאוד מעריכה את ההזדמנות שניתנה לי, לעבד סיפור ספרותי כל כך לקולנוע".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...