"אמן הבריחה": מערבולת של טירוף
עם שחקן ראשי שהוא טעם נרכש, בתמהיל של במאי הפרק הכי טוב של "מראה שחורה", השחקנית סופי אוקנדו הנהדרת, פרשת רצח מזוויעה ונקמה מתוקה, מיני הסדרה מוכיחה שהדברים הכי טובים מגיעים באריזות קטנות
טננט הוא עוף מוזר. שחקן שמצריך את הצופה להתרגל אליו. לקצב, למבטא, להבעות הפנים, אפילו למבנה הגוף. הוא קשה לעיכול כשפוגשים בו לראשונה, אבל מהרגע שמבינים את הסגנון שלו הוא מתגלה כשחקן מסעיר ובלתי נשכח.
את טננט למדתי לאהוב אי שם בימיו כ"דוקטור הו", ובשלב מסוים, בדומה לטעם שלא תיאר אייל שני באף פרק של "מאסטר שף", התחלתי לאהוב אותו ממש. כשנודע כי הוא יפגוש את הבמאי בריאן וולש (שאחראי על "The Entire History of You", אולי הטוב שבפרקי "מראה שחורה") ואת סופי אוקונדו (הזכורה לטובה כאיישה מ"הסטירה") בסדרה הבריטית "אמן הבריחה", נותר רק לקוות שהיא לא תאכזב. החדשות הטובות: היא לא.
עוד בתרבות:
בעקבות הציוץ: איחולי מוות לזאין מאליק
הלהקה ביטלה הגעתה לישראל, המעריצים זועמים
מרגש: ברי סחרוף, מירי מסיקה ועוד שרים לחייל הפצוע

וויל ברטון (טננט), פרקליט צעיר שמימיו לא הפסיד במשפט, נודע בתור מי שהצליח לזכות מספר רב של נאשמים ולפטור אותם מעונשים כבדים. למורת רוחה של עורכת הדין המתחרה, מגי גרדנר (אוקונדו), הוא גורף את המקום הראשון ברשימת עורכי דין נחשבת ועוקף אותה במקום אחד בלבד. כאשר הוא לוקח על עצמו את התיק המסתורי של ליאם פויל (טובי קבל), החשוד בפרשת רצח מזוויעה, הוא נסחף אל תוך מערבולת של טירוף, שהולכת וחודרת אל חייו האישיים ומסכנת את קרוביו. בנפילתו, מגי מוצאת סוף סוף את הנקמה לה חיכתה, גם אם לעולם לא תודה בכך.
"אמן הבריחה" מחולקת לטרילוגיה בת שלוש שעות בלבד, אורך שמקובל יותר בעולם הקולנוע, ולכן המהות שלה קולנועית יותר. זה מתבטא ביחס המרשים לדקויות ולפרטים קטנים, במשחק המעולה. בהכל בעצם. בכלל, "אמן הבריחה" היא הפקה מושקעת ביותר, שמצטרפת אל סדרות כמו "פארגו" ו"הגשר" (הדנית-שבדית, כמובן) במגמה נהדרת של השנים האחרונות בעולם הטלוויזיה: העדפת האיכות על פני הכמות. נדמה שלאנשי הממלכה המאוחדת לא ממש אכפת אם הסדרות שלהם קצרצרות כל עוד הן ממש טובות, אז הם לקחו את העניין צעד אחד קדימה עם סדרות מעולות דוגמת "שרלוק", "ברודצ'רץ'" ו-"The Fall", שהופכות את הטלוויזיה הבריטית למעניינת ביותר בעולם כיום. "אמן הבריחה" לגמרי שם.
נחזור לנושא. דמותו של וויל ברטון היא מהופעות המסך הטובות של טננט, שתווה ברגישות תפקיד מורכב של אדם שעולמו מתהפך עליו, ומבצע אותו בחדות
"אמן הבריחה" הייתה יכולה להפוך בקלות לעוד קלישאה על החטא ועונשו, אבל בזכות התסריט המצוין של דיוויד וולסטנקרופט היא מקבלת טון יחודי ומצמרר משלה, ומעלה שאלות משמעותיות על מהות מערכת המשפט ועל היחס העדין שבין הצדק לחוק. היא עושה זאת מבלי להתחנף או להקל, ולכן הצפייה הקצרה בה אינטנסיבית ומחייבת. יש בה פן מאד מרענן של אימה, שמוסיף רובד אפל ליצירה, ואפילו רפרנס מרשים ל"הציפורים" של היצ'קוק, שיעורר גם אצל מי שלא מכיר את הסרט אסוציאציה מאד נכונה לרוח הדברים. החל מבימוי חכם, דרך משחק פנומנלי ועד לעריכה מצוינת, הדבר היחיד שמונע מ"אמן הבריחה" לגרוף פרסים ולזכות לכבוד הראוי ליצירת מופת הוא כנראה אורכה, וחוסר יחסי הציבור שקבלה. למזלנו האוצר הזה הגיע לארץ, והוא מאד מומלץ. הדברים הכי טובים מגיעים באריזות קטנות.
