"המהגרת": קלישאתי, בנאלי ומשעמם
עם תסריט שנצמד בכוח לסיפור ריקני, דמויות חלולות, אוסף קלישאות חבוטות וסיטואציות מוכרות, "המהגרת" נותן את כל הסיבות להגר לסרט אחר
עוד בתרבות:
אייל גולן נשלח לארבעה חודשי עבודות שירות
שומרי הגלקסיה: הקאלט של הקיץ
מתים לרגע, מגוחכים כל הזמן
שיתוף פעולה עגמומי. חואקין פיניקס ב''המהגרת''
מתוך הסרט
"המהגרת" הוא קודם כל סרטם המשותף הרביעי של הבמאי ג'יימס גריי והשחקן חואקין פיניקס. שיתוף הפעולה הפורה ביניהם הניב כבר שלושה סרטים בעלי אווירה עגמומית למדי, בין אם בסרטי הפשע "רחובות מושחתים" (המצוין, מ-2000), "הלילה הוא שלנו" (2007) או בדרמה הסמי-רומנטית "שני מאהבים" (2008). לגריי יש בהחלט חותמת קולנועית מזוהה וסרטיו עוקבים לא פעם אחר דמויות שנראה כאילו דורכות במקום, רצות סביב הזנב של עצמן בסביבה עוינת או מנסות להשלים עם גורל שידוע להן מראש. אך אם רעיונות אלו באו לביטוי בצורה מעניינת בסיפורי סרטיו הקודמים, הפעם נראה כי רעיונותיו מדשדשים במקום ונצמדים בכוח לסיפור ריקני בעל דמויות חלולות.
ב"המהגרת" המתרחש בניו יורק של תחילת המאה שעברה, פיניקס משחק את ברונו, בחור ערמומי בעל תיאטרון בורלסק קטן הנוהג לקחת תחת חסותו נשים בודדות ומסכנות שזה עתה היגרו לארה"ב. יום אחד הוא פוגש באליס איילנד, שער הכניסה לארה"ב, את אווה (מריון קוטיארד המצוינת כתמיד) המהגרת מפולין יחד עם אחותה. שתיהן רוצות לחיות או לפחות לגעת, גם אם לרגע, בחלום האמריקאי, אך הוא מתגלה כחמקמק ומאוד לא מזמין.
כשמתברר שאווה תפרנית ואחותה חולה מאוד, הרשויות חוסמות בפניהן את הכניסה לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. אך "למזלה" ברונו שם עליה עין ומשכנע את הרשויות לאפשר לה להיכנס. בעוד אווה משאירה את אחותה מאחור, היא הולכת אחריו ובמהרה לומדת בדרך הקשה שברונו הוא לא בדיוק מלאך מושיע אלה בחור הזומם לנצל אותה ולמכור את גופה
"המהגרת" מתמקד בחלום האמריקאי ושברו דרך סיפור על חייהם המפרכים והקשים של העולים החדשים לאמריקה בתחילת המאה שעברה. למרות שהמשחק של שלושת השחקנים הראשיים המוכשרים משכנע, התסריט אינו מגיע לרמתם ונותר כלא יותר מאוסף קלישאות וסיטואציות מוכרות שכבר הופיע בסרטים טובים בהרבה. על כן אין ל"המהגרת" הרבה מה להציע מלבד משחק טוב, אך תודו שגם שחקנים טובים ככל שיהיו לא יכולים להציל תסריט רעוע שרוב רובו צפוי. מה שכן, הצילום, העיצוב האמנותי וההלבשה מצטיינים בחזות משכנעת ומרהיבה השאובה מסרטי מהגרים רבים, בין אם מ"המהגר" הקצר והאילם של צ'פלין ועד "היו זמנים באמריקה" ו"הסנדק 2", אך מעבר להצצה המסקרנת אל ניו יורק מלפני מאה שנה, "המהגרת" לא מצליח לספר סיפור מעניין וחבל, ובעיקר מעורר תהיות האם מישהו מבין אוסף היוצרים המוכשרים החתומים על הסרט טרח בכלל לקרוא את התסריט.
החלום האמריקאי עובר דרך תסריט לעוס. ''המהגרת''
מתוך הסרט
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם