ראשי » תרבות » טלוויזיה

"עובדה" בתוך עזה: זווית נוקבת, אכזרית וחשובה

בתקופה כזאת, רגעי התהילה של הגיבורים האמיתיים של המלחמה, החיילים, נגמרים עוד לפני שהתחילו. רגע לפני דחיקת הקול השפוי לטובת האשמות, אילנה דיין נתנה את להם את רשות הדיבור

המלחמות של היום הן לא המלחמות של פעם. בחסות התקשורת, אין לנו - אזרחי ישראל שחיים בין המלחמה הזו למלחמה הבאה - את הפריווילגיה לעצור ולמחוא כפיים, לנפנף בדגל כחול-לבן ולשמוע את שיריה של יפה ירקוני בתחנת הרדיו. היום, כשמלחמות מגיעות לסיומן וכוחות צה"ל יוצאים משטח המלחמה, לא עובר רגע עד שעולים סימני השאלה ונפתחות ועדות החקירה. רגעי התהילה של הגיבורים שלנו - ולאף אחד אין ספק שמדובר בגיבורים - נגמרים עוד לפני שהתחילו.

עוד בתרבות:
שומרי הגלקסיה: הקאלט של הקיץ
חוג ריקודי הדם: מיומן המלחמה של רוני סומק
האח הגדול: מפגשים מהסוג הטיפשי

אמש שידרה אילנה דיין תוכנית מיוחדת של "עובדה" במהלכה תיעדה את פעילותו של גדוד צנחנים בימי הלחימה האחרונים, אך דיין - מלכת התקשורת החוקרת - לא עשתה זאת במטרה  לחקור מה השתבש ומי אשם, אלא דווקא להיפך. החומרים שהציגה בפני הצופים אמש - כשתוצאות מבצע "צוק איתן" עוד רחוקות מלהתבהר - דורשים מאיתנו לקחת נשימה ארוכה לפני שנצלול אל היום שאחרי, ולחכות לרגע עם כל הגולדסטונים למיניהם שינסחו מסקנות כאלה ואחרות על איך יכולנו לעשות את זה טוב יותר, בצורה מוסרית יותר.

דיין כיוונה את המצלמה לעבר מח"ט צנחנים, אליעזר טולדנו, שהנהיג אחריו גדודים לוחמים רבים במערכה האחרונה. הוא הגבר שהיה שם להרים את המורל של חייליו, לדאוג להם מבלי לעצום עין, מי שהיה בלבה של התופת ושלח את הפקודות הסופיות שהגיעו אלינו כמבזקים באתרי החדשות. טולדנו מייצג את אותם הגורמים בשטח שמבצעים את הפעולות, אך אין להם שום חלק בקבלת ההחלטות. הם הדבר האמיתי, החיילים.
הם מבצעים את הפקודות באדיקות ולא שואלים שאלות, מביאים את המבצע האינטנסיבי הזה לכדי מימוש בשטח. ברור להם שברגע שהתותחים ישקטו הפוקוס יעבור מהם למישורים גדולים יותר ולמושגים כמו "ניצחון" מול "כישלון", אך בזכות דיין ניתנה להם ההזדמנות לדבר אל הקהל ולהדגיש כי למרות שבמלחמה אין נצחונות חד-משמעיים, עלינו לזכור את ההצלחה המשמעותית שהייתה לצה"ל במערכה הזו, רגע לפני שאנחנו ממהרים לשורה התחתונה של הדו"ח הבא.

מאחורי דמותו של מח"ט צנחנים לא מסתתרת דמות מיליטריסטית ולוחמנית, אלא אדם אינטליגנטי שמסתכל על התמונה לרוחבה, מודע לזוויות האכזריות שיש למלחמה. אלוף 

המשנה ניצל את זמן המסך שלו בשביל להבהיר את עמדותיו בנוגע לאירועים האחרונים, מוכן עם הצהרות ברורות ותשובות מנומקות לכל סימן שאלה. דיין קראה בין מילותיו ואיבחנה כי הוא מנסה להשתמש במצלמה שלה בשביל לשלוט בנרטיב כל עוד הוא יכול ולקבוע את האופן שבו הסיפור הזה יסופר הלאה, רגע לפני שהוא חומק מבין אצבעותיו והופך להיות שורות בדפי ההיסטוריה השיפוטיים. היא כמובן צודקת, זה באמת מה שהוא עושה, אך מדובר בקרב אבוד. הסיפור כבר חמק מבין אצבעותיו מזמן.

האמירה של המשדר אמש הייתה נוקבת מעל למצופה. דיין לא ביקרה את התנהלות צה"ל ומקבלי ההחלטות במהלך החודש האחרון, היא ביקרה את אלו שירימו את ראשם ממש בימים אלה בשביל לירות חיצים ולחפש אשמים. דיין ביקרה את הצורך שלנו בביקורות, בועדות חקירה ובלמידת לקחים רגע לפני הזמן. דרך קולותיהם של הקצינים הקרביים נשמע הקול השפוי שכולנו צריכים לשמוע רגע לפני שהוא הולך לאיבוד ומפנה את מקומו להאשמות. דיין העניקה לגיבורי המלחמה הזו, אלה שבאמת עשו ולא רק דיברו, את הכבוד המגיע להם, את מחיאות הכפיים, את הדגל המתנוסס ואת השירים של יפה ירקוני. רגע לפני שגם הניצחון הזה הופך להיות עוד מושג מעורפל בתוך ועדת חקירה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...