פרידה ממנחם גולן: אימפריה של קולנוע
חדור באהבה ותשוקה חסרי גבולות לתעשייה הקולנועית, מנחם גולן פיצח את הנוסחה לספר סיפור מרתק, להצחיק, למתוח גבולות ועדיין למשוך קהל. פרידה מהאלכימאי של הקולנוע הישראלי, שהלך לעולמו בגיל 85
גולן היה יוצר פורה במיוחד, חדור באהבה ותשוקה שלא ידעה גבולות בכל הקשור לעשייה קולנועית. הוא כתב וביים מעל 40 סרטים באורך מלא ובין סרטיו דוברי העברית נמצאים
מנחם גולן אמיר מאירי
האגדה מספרת שבשנות השישים הוא הציע עצמו לעבודה אצל מפיק סרטי ה-B מוביז האגדי רוג'ר קורמן וההשתלמות שעשה באחד מסרטיו לימדה אותו פרק חשוב ברזי ההפקה הקולנועית. וכך, מצויד בנחישות שכבר בערה בו, הוא ביים את סרטו העצמאי הראשון "אלדורדו" בשנת 1963 והוכיח שקולנוע דובר עברית יכול לספר סיפור מרתק, להצחיק, למתוח, לרגש ומעל לכול – למשוך קהל ולהיות מסחרי.
בשנות השישים והשבעים הוא הצליח, בסרטים שהפיק יחד עם שותפו יורם גלובוס, לפצח משהו מהקוד הישראלי, ללכוד את ההווי המקומי בעדשתו ולקלוע בשפתו הקולחת לטעמו של הקהל. מבין הסרטים הרבים שהפיק, "אסקימו לימון" הפך להיות שובר הקופות הגדול ביותר אי פעם של הקולנוע הישראלי כשקבע שיא שעמד על מעל 1.3 מיליון כרטיסים שנמכרו.
גולן הזניק את הקולנוע הישראלי צעד ענק קדימה והציב אותו על מפת הקולנוע העולמי כשמבין הסרטים הישראלים הרבים שהפיק, "סלאח שבתי", "הבית ברחוב שלוש", "אני אוהב אותך רוזה" ו"מבצע יונתן" הניבו מועמדויות לאוסקר בקטגוריית 'הסרט הזר הטוב ביותר'. בפרס הנכסף הוא לא זכה, אך בזירה הבינלאומית גולן, יחד עם שותפו גלובוס, ביססו אט-אט את מעמדם כמפיקי על.
לקראת סוף שנות השבעים גולן הפך את ישראל לאתר הצילומים המרכזי אף עבור הפקותיו הבינלאומיות. ב-1975 הוא ביים את מותחן הפשע הנוצץ "יהלומים" עם ריצ'ארד ראונדטרי ("שאפט") ורוברט שואו ("מלתעות") על פריצה לבורסת היהלומים ברמת גן. לאחר מכן ייבא לארץ את כוכב המערבונים לי ואן קליף ("הטוב, הרע והמכוער") והפיק בכיכובו את שניים ממערבוני הספגטי האחרונים שנוצרו בז'אנר, וזאת על רקע נופי הדרום.
הפריצה אל השוק הבינלאומי של גולן וגלובוס הייתה כשרכשו יחד את חברת ההפצה הקטנה 'קאנון' וכבשו בעזרתה בסערה את מסכי הקולנוע העולמיים של שנות השמונים. באותה
במבט לאחור, אחרי שהטביע את חותמו כמפיק במעל 200 סרטים, אשר רבים מהם הפכו להיות סרטי קאלט נודעים כמו "מחץ הדלתא", "מעבר לשיא", "ספורט הדמים", "סופרמן 4", "ערפדי החלל", "נינג'ה אמריקאי" ורשימה ארוכה ומהנה ששבתה את דמיונם של דורות שלמים בארץ ובעולם, ניתן לקבוע שגולן לא היה רק איש קולנוע... הוא היה אימפריה של קולנוע.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם