משמעות צלילית למילים: פרידה מיחזקאל בראון
"אני לא משתמש בטקסט כמו במקלות כביסה לתלות עליהם את התווים, המוסיקה זורמת מתוך הטקסט עצמו", אמר בראון, אחד המלחינים המוכרים והמוערכים בארץ שהלך לעולמו. לירן גורקביץ', שלא הספיק לפגוש את אמן הפרשנות הצלילית לטקסט הכתוב, נפרד
בראון נולד ב-1922 בברסלאו ועלה ארצה בהיותו בן שנתיים. בן לאם גיורת, בצעירותו, בימי המנדט הבריטי, הצטרף בראון לשומר הצעיר. בזמן מלחמת העולם השנייה שירת בבריגדה היהודית ויותר מאוחר לקח חלק במלחמת השיחרור.
יחזקאל בראון אוסף פרטי
בראון היה מלחין פורה, הוא הלחין בכל ז'אנר אפשרי: קאמרי, סימפוני, סולו, מוסיקה לתיאטרון, לסרטים, מוסיקה עממית ועיבודים מורכבים ושונים למוסיקה עממית – ואולם במיוחד, בראון נודע במיוחד כמלחין ווקאלי – מקהלתי מוכשר. הוא ידע כיצד להעניק משמעות צלילית לכל מילה והברה. הוא הלחין מגוון רחב של טקסטים – שירה, פיוטים וטקסטים תנכיים – יצירות כמו 'וימלט קין' יוצאות דופן ביחס של צליל מילה. בראיון עם דניאל אורסתיו, בסדרת ה'צלילים כחול – לבן', המוקדשת למלחינים זוכי פרס ישראל, ציין (בהסתמך על סטרווינסקי) "אני לא משתמש בטקסט כמו במקלות כביסה לתלות עליהם את התווים", מבחינתו, הבהיר בראון, "המוסיקה זורמת מתוך הטקסט עצמו".
את השכלתו המוסיקלית רכש באקדמיה למוסיקה, ולמד קומפוזיציה עם בוסקוביץ' (שהיה אחד המלחינים החשובים בארץ עד למותו ב-1964), אותו תיאר בראון כבעל השפעה משמעותית בהטווית דרכו כמלחין עצמאי.
בראון היה מלחין בעל אופקים אינטלקטואלים רחבים – והוא השלים גם תואר MA בימודים קלאסיים. מ-1979 ועד 1981 היה למנהל האקדמיה למוסיקה שבתל אביב. ב-2001 הוענק לו פרס ישראל.
הוא היה אמנם מלחין רבגוני, אך הקול האישי שלו, האישיות המוסיקלית הייחודית לו התבררה בכל אחת מיצירותיו. גם בשנים כאשר כתיבה טונאלית, הייתה מחוץ למגמות מוסיקליות של הזמנים, הוא לא נמנע מכך.
יחזקאל בראון מרצה באוניברסיטת מינסוטה
באדיבות הספרייה הלאומית
האידיאולוגיה המוסיקלית שלו, במובנים רבים, הייתה בתואם עם עקרונות ואידיאולוגיות שנפוצו בארץ בחצי הראשון של המאה – הסגנון הים תיכוני או הישראלי, שהיה נפוץ דאז,
כנטיה טבעית, בחר בסופו של דבר במוסיקה הטונאלית והושפע מהנעימות התימניות, הספרדיות והחסידיות. "כשאני כותב מוסיקה אני לא חושב, אם בכלל להשתמש במילה לחשוב, אני חושב רק בצלילים. לא במונחים. לא בצלילים. אין לי כוונות לבטא, להביע משהו. פחות מכל להביע את עצמי. אלא - אני משתעשע בצלילים. זאת האמת!". הוא התעניין במיוחד במוסיקה הגרגוריאנית – ב-1975 יצא ללימודים במנזר סן פייר דה סולם בצרפת ושם למד את רזי זימרתם של הנזירים – בעיקר בעזרתו של האב דום ז'אן קלייר.
עוד כותרות ב-nrg:
צפו: איחוד חד פעמי של שחקני חברים
המקום הכי נמוך בתל אביב בחסות אתגר קרת
אנה ארונוב מאוהבת שוב וחוזרת לבמה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
יחזקאל בראון עם תלמידיו, 1987
באדיבות הספרייה הלאומית
בראון, בדומה לחוקרים ומוסיקאים רבים סבר כי ישנו קשר הדוק בין המוסיקה הגרגוריאנית לבין המוסיקה היהודית העתיקה. ומסיבה זו אולי הסתמך על עקרונותיה של המוסיקה העתיקה ושילב אותה ברבדים עמוקים יותר ביצירותיו.
לפני מספר שנים, נשא הרצאה באקדמיה – קשה היה לקשר בין הקשיש השדוף, ושברירי הניצב מול הקהל לבין הקול שנבע ממנו – ברור, נהיר וקולח, כאילו נבע מאדם צעיר בכלל, ממקום אחר - וכך הייתה יצירתו -"זה כאילו שהמוסיקה כותבת את עצמה, ואני רק משרת, אני רק עושה מה שהמוסיקה מכתיבה לי".
הוא היה אחד המלחינים המוכרים, מוערכים ומבוצעים בארץ. במותו היה בן 92, ובשנים האחרונות נערכו מחוות שונות לכבודו – בין השאר, ערכה מכללת לוינסקי קונצרט מחווה ליחזקאל בראון, המכיל לא מעט מיצירותיו וראיון מוקלט עם המלחין:
תרומתו העצומה והמכרעת של יחזקאל בראון לאמנות ולמוסיקה בישראל תורגש לעוד שנים רבות. יהי זיכרו ברוך.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם