ראשי » תרבות » במה

"מהדקים": הצגה על שואה לדור הסמארטפונים

ההצגה "מהדקים" נלחמת בדידקטיות המאוסה שהחינוך לתודעת השואה יצר בעודה מתחקה אחר סיפור אמיתי: יוזמה של תלמידים ומורים שהתקשו להעלות על הדעת את המספר שישה מיליון. חווית הצפייה מעוררת שאט נפש מחד ותקווה לעולם טוב יותר מאידך

הם עמדו בצפירה וצעדו בשדות החורבן, אבל זה לא מבטיח שהם באמת יודעים מהי שואה. דור חדש אמנם מתחנך על "נזכור ולא נשכח", אך לא ברור לו מה מבקשים שיזכור ומה שישכח. שואה זו מילה גדולה, משמעויותיה רבות והגישות לגעת בה שונות. שואה היא לא רק תמונות, זיכרונות, צאן לטבח, זהו פצע פתוח בלב החברה הישראלית, ויש מי שסבור כי אין סיבה שהנוער של היום יחשף אליו רק בצורה המבעיתה. שואה מסמלת עוד המון דברים, פרט למלחמה.

מוטב לקחת את שיירי הזיכרון הקולקטיבי למקום שיגרום לנו לדבר בשם הדבר המעצים שבמלחמת העולם השנייה, מאשר לקחת מילה גדולה שכזאת כטראומה. ההצגה "מהדקים" נלחמת בשיניים עם הדידקטיות המאוסה שהחינוך לתודעת השואה יצר. אלף תמונות ייכשלו במה שתעשה אפילו שיחה אחת, כפי שהצגת הנוער הזו משוחחת עם קהלה. אומרים שדור הסמארטפונים לא מתעמק, בלשון המעטה, וצריך להבין שהמצב לא ישתנה מעצמו כשמציגים לו "הצגות שואה" במשקל כבד. על כן, טוב לגלות רצינות והשקעה בהעלאת מחזה שמביט על השואה בצורה קצת אחרת.
 
ההפקה המשותפת של תיאטרון הקיבוץ ותיאטרון גושן מתחקה אחר סיפור אמיתי: יוזמה של תלמידים ומורים בסוף שנות התשעים בעיירה הנוצרית ויטוול שבטנסי, שהתקשו להעלות על הדעת מספר בלתי נתפס של שישה מיליוני היהודים שנרצחו. העובדה גרמה להמחיש את המספר באמצעות איסוף פריט סמלי שייצג מספרית את מימדי הזוועה, כמו מהדק נייר.

הפרויקט הכה שורשים והגיע למקומות שהילדים לא חלמו עליהם. במשך כמה שנים הם תרו אחר מהדקים, פעלו כשגרירים של רצון טוב, קידשו את האמצעים והאמינו במטרה. המחזה, שכתבה אורלי ישועה-שוורצברג, בודק מזווית לא דוקומנטרית איך אטב קטן הצליח להצית לבבות ועוקב אחר התחנות שנקרו בדרכם של מנהיגים צעירים ודעתניים. מחד הוא מדבר אודות כוחם של ילדים לשנות מציאות של עולם לא-מושלם, ומאידך הוא עוסק בניסיון לעכל ולהבין את השפעת זיכרון המלחמה הכואב, מול גורמים אינטרסנטיים שמאיימים להשבית את הפרויקט.

 
נוסף על האתגר שבהעלאת הצגה מורכבת שכזו מכל בחינה, מאתגר עוד יותר לערב את המשפחה בעניין: צביקה שוורצברג המיומן מגלם דמות המסתירה עבר אפל, והוא נשוי למחזאית ההצג; בנם, תום שוורצברג, ביים, ובנם יהונתן משחק. עוד משתתפים אורי זלצמן, נטע פלוטניק ורבקה נוסן המגויסים והמשכנעים. חווית הצפייה מותירה רישום כבד ומעוררת שאט נפש, וגם מעוררת מסר מפיח חיים, שאומר שאנשים צעירים מסוגלים, עם קצת יוזמה, להפוך את העולם למקום טוב יותר, שאין בו סודות ושנאת זרים.

מהדק ועוד מהדק שנאספים על הבמה, ממחישים עד כמה ההצגה הזו ראויה. היא אמנם לא תרכך את הזוועה ליוצאים לפולין, אך יש בה התבוננות אחרת, מעיניים מפוכחות ומעמיקות, במשקפיים שמאפשרים לחזות בבנאליות של הרוע וביופי שבטוב הלב. הצגה מיוחדת וחשובה.

הכתבה שפורסמה ב-nrg באפריל 2001, מספרת את הסיפור הבלתי ייאמן.

עוד כותרות ב-nrg:
מרגש: סוף סוף איחוד לחברים
המקום הכי נמוך בתל אביב בחסות אתגר קרת
האח הגדול: האחרון שיוצא שיכבה את האור
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...