מערבון בהר חברון: הפנים האמיתיות של הסכסוך
שמאלנים, מתנחלים, יהודים, מוסלמים - על מה הם רבים? הסרט, שמלא בסצנות שבהן רעש הצעקות עולה על דממת ההקשבה, מדגיש את האקראיות וחוסר המשמעות שמאחורי הקרבות בחברון דרך שני גברים שבאו עם כוונות טובות ומצאו את עצמם נלחמים בתחנות רוח
"מערבון בהר חברון", ששודר אמש בערוץ 2 קצת אחרי הפריים-טיים, מתמקד מצד אחד ביוחנן - גרמני שהתגייר והקים במו ידיו חוות צאן על גבעה שוממת בהר חברון. יוחנן טוב הלב מאמין בצדקתם של המתנחלים שגרים בסמוך אליו, בהתנחלות סוסיא, וכשהם מקימים מאחז בלתי חוקי על הגבעה שלו הוא שמח ומשוכנע כי יפיגו את בדידותו. מהצד השני עומד עזרא - פעיל בארגון "תעאיוש", שמגיע להר חברון על מנת לעזור לפלסטינים ולהגן עליהם מפני התנכלויות התושבים המתנחלים. יוחנן ועזרא עומדים אחד מול השני בעימותים רבים על הר חברון, עד שהם מגלים שיש להם הרבה במשותף. שניהם התגלמות של דון-קישוט, נלחמים בתחנות רוח, מלחמות חסרות סיכוי.
"מערבון בהר חברון" מציג את הפרצוף המכוער של החברה הישראלית - הפרצוף הזה שכולנו מתאמצים לא להסתכל עליו. אחרי קיץ רותח ובעוד הקונפליקט היהודי-פלסטיני בוער, כולנו קצת שכחנו את הפנים האמיתיות שעומדות מאחורי שמות מפוצצים כמו "צוק איתן", "קונפליקט" ו"סכסוך". זה הזמן להסתכל מקרוב על מה שמרגיש לנו לרוב רחוק. ניסים מוסק, במאי הסרט, שם את המצלמה במקום נדיר ומספק לנו הצצה אל מעבר לכותרות בעיתונים של האנשים שמנהלים את הקרב על הגבול, עומדים פנים מול פנים אחד מול השני: מתנחלים נגד פלסטינים.
עוד כותרות ב-nrg:
איך הפייסבוק נרתם לתעמולת השקר בצוק איתן?
20 שנה לחברים: הופעות האורח הכי שוות
צרות בערוץ 2: רשת דוחה את אקס פקטור
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אחרי הכל, בזה זה מסתכם. שכנים שרבים אחד עם השני. ממבט ראשון תחשבו כי הסרט לא ערוך בצורה מהודקת, והוא מלא ברגעים תפלים ומגוחכים, אבל הבעיה היא לא בסרט אלא במציאות שבה אנו חיים. דווקא כל הרגעים המגוחכים האלו, כמו ריב ילדותי על באר מים או על קטיף זיתים, מסמלים בצורה הכי נכונה את הקונפליקט הזה - תפל ומגוחך. מי חפר את הבור ומי שתל את העץ. תראו את כולם צועקים אחד
"מערבון בהר חברון" אמנם מספק הצצה נדירה למקום שכוח אל שכזה, אך הוא נכשל בכך שהוא לא מספק הצצה אל החיים עצמם במקום הזה. בין סקילת אבנים אחת לשנייה תשאלו את עצמכם - איך אפשר בכלל לחיות ככה? הסרט לא מצליח להגיע לעומק כנה על חייהם של המעורבים - המתנחלים, הפלסטינאים ואילו שביניהם. במקום להיות מסמך אובייקטיבי מצמרר, הוא מעדיף להיצמד ל"נכון ולא נכון", מצייר את הקונפליקט בצבעים של שחור ולבן ולא בגווניו האפורים כמו שהוא באמת. הסרט מעביר דעה פוליטית ברורה, והאצבע המאשימה מכוונת בעזרת עריכה מגמתית רק לעבר אויב מוחלט אחד - המתנחלים.
זה מצער בעיקר כי מתחת לפני השטח ברור כי האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית דווקא לרשויות, שעומדות לאורך הסרט חסרות אונים: החיילים שבאיזור שהם רק נערים, המשטרה שלא נוקפת אצבע, מערכות המשפט שמתעלמות מהצדק. המתנחלים - מוסריים או לא - עושים כל מה שעולה בדעתם ואף אחד לא עוצר אותם או מפקח עליהם. הסרט מנסה לבקר את התופעה הזו אך ממשיך להאשים את המתנחלים, ולא ממש מתייחס לעוול שנעשה במערכות החוק והסדר בארצינו. הרי הרבה יותר קל לצלם מזווית לא מחמיאה את האלמנה עם השביס מקללת ערבים, מאשר להפליל שופטים מחויטים עם חליפות ועניבות.
כך או כך, "מערבון בהר חברון" הוא עדיין מסמך חשוב שמתייחס לצופיו בכבוד ומציג להם את המציאות מזווית אחת ברורה. הניסיון שלו להעלות את המודעות בנוגע למה שמתרחש בשולי המדינה שלנו, ולהראות ממבט ראשון כי שכנינו לנצח יישארו שכנינו, הוא מוצלח בהחלט, אבל לבטח היה מצליח לעורר מודעות גדולה הרבה יותר אם לא היה משודר רגע אחרי שכולם כבר מכבים את הטלוויזיה והולכים לישון. אבל גם בשעות מאוחרות, אלה הפנים המכוערות שלנו שאף אחד לא רוצה לראות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם