דוקטור לכלי נשיפה
בין מה שהם מכנים "בריונות דתית" בירושלים לקבלה חגיגית של הלהקה בחו"ל, תזמורת כלי הנשיפה המוערכת "מארש דונדורמה" משחררת סינגל ראשון מאלבומה הרביעי וממשיכה להגשים חלומות שאפילו לא העזה לחלום
"הגעתי לערוץ 20, להתראיין שם לתכנית 'חכמים בלילה'", מספר דותן יוגב, שהקים את התזמורת לפני למעלה מעשור. "ביקשו ממני להביא קטעי וידיאו ללא נשים עם שרוול קצר. אמרו לי: 'אולי יש לך קטעים שצולמו בחורף', חיפשו דרך אלגנטית לעקוף את הבעיה. זה הרתיח אותי באותו רגע. אני לא מרבה לכתוב בפייסבוק, ועל זה כתבתי פוסט. אני מוכרח להגיד שלפחות זה נפתר בצורה טובה, הגעתי לשם לדבר עם מנהל התכנית. מצד אחד, עמדתי על שלי, מצד שני, ראיתי שיש עם מי לדבר ושהוא מבין מה מפריע לי. בסופו של דבר, ישבתי אתו בחדר העריכה כשהוא בחר את קטעי הוידיאו, והתרשמתי שהשיקולים הם לחלוטין מוסיקליים. כשהתכנית הזו תצא, יהיו שם נשים בגופיות, רחמנא ליצלן. ככה שאת המכשלה הזו עברנו", הוא מוסיף ובקולו ניכר שהוא עדיין מוטרד מן העניין.
"היה סיפור נוסף, של פסטיבל 'לילות סתיו' בירושלים, וזה סיפור שהעציב אותי מאוד מאוד. התבקשנו להופיע ללא שתי הנגניות שלנו, נועה סגל ולואיזה סלומון, פשוט מעצם היותן נשים. הדרך שבה ניסו לא לבטל את ההופעה, הייתה, שהם אמרו לי בטלפון 'בוא נמצא גברים שיחליפו את הנשים בהרכב'. זה מכעיס אותי להיזכר בזה, אפילו. אנשים נוהגים בבריונות מכוערת וטוענים שזה בשם היהדות בצורה כזו או אחרת, ואני בטוח שברור לכל בנאדם שאין לזה קשר ליהדות. אני מוכרח להגיד שאפילו הלכתי ובדקתי קצת את הנושא והתוודעתי לכל העניין של שירת נשים, ואז אמרתי - רגע, הבנות אצלנו אפילו לא שרות, הן מנגנות, ובכלל, אנחנו לא ליידי גאגא בפארק הירקון, אני לא מסתובב על הבמה בתחתונים ובטח שגם הנשים לא. אני יכול להגיד לך שלא היה רגע של פקפוק לא אצלי ולא אצל אף אחד בהרכב, זה פשוט משהו שאנחנו לא הולכים לעשות, נועה ולואיזה הן חברות יקרות בהרכב כמו כל אחד מאתנו. ההופעה שלנו למעשה בוטלה, ורק אחרי שהגענו עם זה לטלוויזיה ולראש העיר, היוצרות התהפכו. בסופו של דבר, זה פשוט עניין של בריונות בירושלים, בריונות גסה, מכוערת ואסורה".
ירושלים קרובה ללבכם, בה גם הופעתם לראשונה כהרכב.
"ההופעה הראשונה שלנו הייתה בשוק מחנה יהודה. אמנם הופענו בכל רחבי העולם, ובתל אביב, כמובן, אבל הקהל שאתו התחלנו הוא ירושלמי, הוא זה שנתן לנו את החיבוק הראשון. יש לי הרבה מאוד סימפטיה לעיר הזו, אני תושב ירושלים מבחירה, גרתי תקופה מסוימת בניו יורק ותל אביב כל הזמן קורצת לי, בטח כשכל החברים שלי עוברים אליה השכם וערב. אני אוהב את ירושלים, היא עיר מיוחדת. ומצד שני, זו עיר מאוד מאוד מאתגרת.
"את יודעת, זה לא שקבענו הופעה במאה שערים, בתוך כולל, ואז מצופה מאתנו לכבד את המקום".
אולי זה מה שמכעיס אותך יותר מכל, שלא מדובר במובלעת חרדית בה אתם צריכים לקבל עליכם את חוקי המקום, אלא בירושלים של כולם.
"בהחלט, וזה מכעיס אותי גם שאנחנו צריכים לדבר על הדבר הזה – יש דברים אמיתיים שצריך לפתור, כשזה אמור להיות מובן מאליו. אנחנו מוציאים כוחות על מאבקים שלפעמים אני אומר לעצמי – אבל הרי זה ברור, לא על זה אני צריך להיאבק. אבל לפעמים גם הדברים האלה לא ברורים, מתברר".
עוד כותרות ב-nrg:
תכירו: להקת בני 13 ששווה 1.8 מיליון דולר
30 דברים שלא ידעתם על הסדרה חברים
מורן אטיאס ניצחה את ביונסה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מאתגר, ויש שיאמרו כי אף בלתי אפשרי, לנתק מוסיקה, לצד אמנויות אחרות, מסוגיות הקשורות קשר עז בפוליטיקה ובדת. בעוד שבארץ נתקלה התזמורת במציאות הזו בכל הקשור ליחס כלפי נשים, מחוץ לגבולות ישראל היא צפויה לזכות ביחס כזה או אחר הנוגע להיותה ישראלית, בעיקר על רקע האווירה שנוצרה עקב מבצע 'צוק איתן', עם וללא קשר לאנטישמיות הגואה בעולם.
"קודם כל, מאז צוק איתן עדיין לא היינו בחו"ל, למרות שבהחלט יש דברים על הפרק. הפעם האחרונה שבה היינו בחו"ל הייתה במקסיקו, ואני אגיד לך על כך שני דברים – קודם כל, המקסיקנים פשוט אנשים חמים ומדהימים, זה אחד המקומות בהם הכי נוח לפתוח בשיחה אקראית עם מישהו ברחוב, וזה בא לידי ביטוי גם כשאתה עולה על הבמה ומופיע. לא פגשנו שם קהל אירופאי מנומס, שיושב ומוחא כפיים, אלא זאת הייתה פשוט מסיבה מההתחלה ועד הסוף. ובכלל, היה שם ייצוג ישראלי מאוד גדול. ההופעה הזו הייתה במסגרת יריד הספרים הבינ"ל, זה נשמע מצחיק, 'יריד ספרים', אבל זה אירוע ענק, והיה שם ייצוג ישראלי ענק, חברנו שם גם עם משרד החוץ. התגובות שנתקלנו בהן היו מאד מאוד אוהדות, ובעיקר בזכות קשרים, אני חושב, שנוצרו ברמה הבין אישית. אני חושב שיש לנוכחות הזו בחו"ל הרבה משמעות מבחינת לפגוש אנשים ולהכיר פרצופים.
"מהצד השני לגמרי, אני יכול להגיד לך, שבגלל שאנחנו הרכב של 15 איש, אנחנו מייצגים מאוד מעניינים של ישראל בחו"ל. אומרים 'שני יהודים, שלוש דעות', אז אנחנו 15 איש עם מיליון דעות, בטח
שמועה גונבה לאזני, על פיה בימים אלו אתה עושה את צעדיך הראשונים כרופא, מקצוע תובעני בפני עצמו. כיצד זה יסתדר עם החזרות וההופעות של התזמורת?
"תראי, בסך הכל החיים קצרים, יש עוד דברים שאני רוצה לעשות, וכנראה לאורך הדרך פיתחתי איזשהו תיאבון. העולם הזה של רפואה תמיד סקרן אותי, הדהים אותי, ותמיד לי קריצה אליו. אחרי שראיתי ש'מארש דונדורמה' כבר התחילה לעמוד על הרגליים, בתור מי שהקים אותה, והיה לי חשוב לראות שזה באמת קורה, אחרי שנסענו לחו"ל בפעם הראשונה והופענו בפסטיבל בסרביה, אחרי שהקלטנו את האלבום הראשון שלנו, ודברים קרו, אז אמרתי - טוב, בוא תלך על זה. בסך בכל, להפוך לרופא ממש, קרה רק לאחרונה, ועוד לא התחלתי התמחות ועבודה אינטנסיבית של רופא בתחילת דרכו. כשאני אתחיל את זה, אין ספק שזה הולך להיות רגע משברי ולא מובן מאליו וברור שאני הולך להיות שם במאתיים אחוז לאנשים שאטפל בהם, ובהחלט יכול להיות שבמאתיים אחוז האלה, לא יהיה לי זמן לדברים אחרים שאני עושה, כמו התזמורת.
"אבל אחד הדברים המיוחדים ב'מארש דונדורמה', הוא שאנחנו לא סתם אסופה של 15 אנשים, אני יכול להגיד לך ש-11 מתוך ה-15 הם אנשים שהתחילו איתי את הדרך לפני 10 שנים, וזה אומר שיש פה הרבה אנשים שמאוד מחויבים ויש להם תשוקה לכך שההרכב ימשיך לעשות מוסיקה. במובן הזה, אני מרגיש שיש לי את הגב לשחרר ולהתפנות למשהו כל כך גדול ותובעני כמו רפואה, והאנשים כאן ימשיכו לקחת את ההרכב הזה למקומות חדשים.
"את יודעת, חשבתי על זה שהחיים הסטודנטיאליים של סטודנט לרפואה הם עדיין חיים סטודנטיאליים, למרות שהם תובעניים ולא קלים. אחד הדברים היפים בהם, הוא שמישהו אחר מגדיר לך את המטרות שלך, את האתגרים שלך, ואתה צריך לעמוד בהם. זה לא קל, ה"רק" הזה, אבל אחד האתגרים המדהימים שיש בליצור מוסיקה, הוא שאתה פשוט מגיע לחלל שחור, אין כלום, ואתה צריך להתחיל ליצור בתוכו ויש משהו בבנייה הזו שהוא מרתק מחדש כל פעם, ובלתי נתפס, כשאתה רואה את היצירה מתגבשת לכדי אלבום".
יש לכם אלבום חדש בדרך, מתוכו יוצא כעת סינגל ראשון.
"כן, באלבום שאנחנו מוציאים עכשיו, מעבר לכך שהוא מלא בהרבה מוסיקה שהתרגשתי ונהניתי להקליט, קורה דבר מעניין, והוא שזו הפעם הראשונה שבה אנחנו מוציאים שירים עם מילים. יש שניים כאלה, האירוח עם ליאורה יצחק בשיר 'שני שושנים', והשיר 'מקלחת של סוף היום', שייצא אוטוטו כסינגל שני, שכתב אודי רז. כולם שרים אותו יחד כמקהלה, באופן שמזכיר את שיתוף הפעולה שלנו עם ברי סחרוף ב'רוח רוח', לפרויקט 'עבודה עברית'. הקלטנו אתו שיר והופענו אתו על במה, וזו לגמרי הייתה התגשמות חלום של כולנו, להיכנס לאולפן עם בנאדם שאתה מכיר את כל המילים של כל השירים שלו, והיית בכל כך הרבה הופעות שלו ואתה חלק מהדור שגדל עליו. אחרי שיתוף הפעולה עם ברי אמרנו - הי, הגיע הזמן שנתחיל להתעסק טיפה עם שירה, ויצאנו שם מהאולפן עם תחושה ברורה שזה יקרה. והנה, עכשיו זה קורה.
"בכלל, אני מסתכל אחורה ורואה כמה חלומות שהגשמנו, שעל חלקם אולי אפילו לא העזנו אז לחלום. הופענו בקראקוב על במה מול 10,000 איש, ואני לא יכול להגיד שזאת לא הגשמת חלום לאגו שרוצה להרגיש הצלחה, התחלנו עכשיו שיתוף פעולה עם שי צברי, הופענו עם שלמה גרוניך שכולנו מעריצים - יש לו אנרגיות, הוא מדבק ומתפרץ וחד וכריזמטי, וכשאתה עולה אתו לבמה, אתה דרוך בכל רגע. הקלטנו שלושה אלבומים ועכשיו עומדים להוציא את הרביעי, ואני אומר לעצמי – וואו".
האזינו בבכורה ל"שני שושנים" של מארש דונדורמה וליאורה יצחק:
ומהו החלום הבא?
"למרות שכבר הגשמנו כמה וכמה חלומות, אנחנו עדיין מזילים ריר על הפנטזיות שלנו ועל הדברים שאנחנו רוצים לעשות, ואני מוכרח להגיד שאחד החלומות הקטנים שהיו לי לגבי התזמורת, הוא בכלל שאני עדיין אנגן עם החבר'ה האלה עוד כמה שנים. התזמורת שלנו היא יצור מוזר, זה לא הרכב שקם מתוך מחשבה איך לבנות הרכב מצליח מסחרית וכלכלית, הרי זו התאבדות ופשיטת רגל ליצור הרכב של 15 נגנים. זה אמור להיות בלתי אפשרי לקבוע חזרות, לקבל החלטות, להצליח לשלם לנגנים".
ואיך, בכל זאת, כל זה ממשיך ומתקיים כבר למעלה מעשור? בזכות החברות?
"אני חשוב שהתגמול שלי הוא העובדה שאני מנגן עם האנשים שהתחילו איתי את הדרך, והתזמורת ממשיכה להתקיים בזכות דם, יזע, דמעות, ויכוחים וחריקות, כשיש לנו את היכולת לראות את התמונה הגדולה ולהבין שיש לנו יותר מה להרוויח בזה מלהפסיד. וגם בזכות העובדה שאנחנו מנסים לשמור על עצמנו, כי אי אפשר לעבוד ביחד 15 איש ולא להיות מתוסכלים ויש המון רגעים כאלה, ואחד האתגרים הוא לראות שלא נוצר מצב בו אותו בנאדם הוא זה שכל הזמן מתוסכל. כי זה הדבר שיוציא מישהו מהתמונה בסופו של דבר, ואני לא רוצה שזה יקרה.
"אני חולם קצת על העתיד, וחושב שאחד הדברים שקורצים לנו הוא להרחיב את שיתוף הפעולה עם מוסיקאים, יש המון מוסיקאים מוכשרים בישראל והתזמורת היא פלטפורמה מוסיקאלית פנטסטית – בדרך כלל לא יוצא לאנשים לנגן עם הרכב כל כך גדול של כלי נשיפה. יש בהרכב שלנו מעבדים מדהימים ומוכשרים, שמצליחים להוציא מטעמים משירים של אמנים שאנו משתפים איתם פעולה. אני לגמרי רואה באופק אלבום שיותר מתעסק בצד של שיתופי פעולה, ואנחנו מתכננים ללכת לעוד כמה כיוונים מעניינים, שבינתיים נשמור לעצמנו. עד שהם יקרו ויצליחו", הוא מוסיף בחיוך.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם