ראשי » תרבות » טלוויזיה

עורף איתן: להסתכל לתושבי הדרום בעיניים

"אין נפגעים בנפש" הוא מסמך עצוב וחשוב שצולם בזמן 'עופרת יצוקה', מומן לאחר 'עמוד ענן' וכוחו יפה גם לימים שאחרי "צוק איתן", על הקושי של תושבי הדרום לחזור לשגרה

ישראל עדיין מנערת את האבק מאירועי הקיץ האחרון, ומי זוכר כבר את "עופרת יצוקה"? נדמה שחלפו מאז עידן ועידנים. אולמרט עדיין ישב בלשכת ראש הממשלה ולא על ספסל הנאשמים, אשכנזי היה הרמטכ"ל האהוב וירי לבאר שבע עוד נחשב לחדשה מרעישה ולא לחלק מחבילת הבסיס. "אין נפגעים בנפש", סרטו התעודה של ישרי הלפרן ששודר אמש במסגרת "רצועה מהחיים" של ערוץ 2, מסכם היטב בכתוביות הסיום שלו את הרפטטיביות המדכדכת של סבבי הלחימה בדרום: "סרט זה צולם בזמן 'עופרת יצוקה', מומן לאחר 'עמוד ענן' והסתיים בזמן 'צוק איתן'". היו עמנו גם בסבב הבא.

מטבע הלשון שהעניק לסרטו של הלפרן את שמו, הוא אולי המשפט המרגיע ביותר שאפשר לשמוע בזמן מלחמה, אך מאחוריו מסתתרת התוצאה הרעה במיעוטה אך העדיין מבאסת: הפגיעה ברכוש. הלפרן ומצלמתו מתארים את מציאות חייהם הבלתי נסבלת של תושבי הדרום בימים הקשים של החורף ההוא: הנפילות הבלתי פוסקות, הריצות בחיפוש אחר מחסה והמפגשים בין שמאי מס רכוש לבין התושבים שבתיהם ניזוקו בירי מעזה. בלי הרוגים ופצועים (רק כלבת רועה גרמני מסכנה ששילמה בחייה), רק רצף של אנשים שמסתובבים בין הריסות בתיהם, ממששים את הקירות המנוקבים והרכוש המנופץ, ויודעים שעם כל הכרת התודה והרצון לברך "הגומל", עדיין צפויה להם תקופה לא פשוטה של שיקום.
 
הסרט אינו כולל קריינות או דברי פרשנות של היוצר. הלפרן נותן לאירועים ולאנשים לדבר בעד עצמם, למעט שימוש בכמה שירים מתבקשים ומעט בנאליים בפס הקול ("פגז אחרון התפוצץ ושתק", 

"ארץ שיושביה היא אוכלת"). חלק מהמשתתפים בסרט, ברובם אנשים קשי יום, עולים ודתיים, מודים למזלם הטוב, לבורא עולם או לפיקוד העורף. חלקם נקלעים לעימותים מול המצלמה: אישה שרותחת על הדיאגנוזה הקלה מדי של איש מס רכוש, וגבר שדורש את תיקון האינטרקום של הבניין, ומתעמת עם מס רכוש סביב השאלה האם המערכת פעלה או לא לפני המבצע. פה ושם מבליחים גם רגעים משעשעים, כמו ילדים שמנופפים בשרידי קסאם ומודיעים על כוונתם למכור אותם, או אישה יוצאת חבר העמים שרותחת על הפיצויים הלא הוגנים שקיבלה, ומסננת במבטא כבד "שרמוטות, איזו מדינה", מה שמעורר לצד הרחמים על מצבה, גם אופטימיות נוכח ההתאקלמות שלה בלבנט.

"אין נפגעים בנפש" הוא מסמך עצוב וחשוב, שכוחו יפה גם לימים שאחרי "צוק איתן", על תושבי הדרום (ולמרבה הצער, כבר לא מדובר רק בדרום) ועל הקושי שלהם לחזור לשגרה, ואי אפשר שלא להצדיע לכושר העמידה שלהם. באחת הסצנות בסרט ילדה בת 12 עולה לשידור באולפן פתוח ברדיו, שבו יושב כנראה מומחה כלשהו, ושואלת: "מי מנצח בינתיים, היהודים או הערבים?" נדמה שהשאלה הזאת ממשיכה להדהד גם היום. אפשר רק לקוות שהיא לא תעמוד שוב למבחן בשנה החדשה.

עוד כותרות ב-nrg:
התיאטרון הישראלי לאן?
חמישה סרטים ישראליים שחובה לראות
אלבומי השנה במוזיקה הישראלית
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...