"מועדון לילה": אגרסיבית, מתלהמת ומצחיקה
קטורזה צוחק על חמותו (מפתיע), צביקה הדר כבר לא המנחה הלאומי, דינה סנדרסון היא הצלע הנשית התורנית שלא מוצאת את עצמה בפאנל וארז טל מפריח קביעות שעומדות בחוסר הלימה טוטאלי עם שאר עיסוקיו. נו, לפחות היה מצחיק. ואבי נוסבאום
עוד כותרות ב-nrg:
לא ייאמן: חיידקים יוצרים אמנות מרהיבה
מותג: לירן חולצה אפורה כבר טאלנט
מקומם: הפדופילים ניצודים אך התיקים נסגרים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

במהלך הזמן הזה שעבר מאז העונה הרביעית ששודרה בקיץ 2010, לא מעט דברים השתנו. אז הוואטספ היה רק אגדה אורבנית, סטיב ג'ובס עוד היה בחיים, ראשים ערופים היו רק בסרטי אימה והמילקי בארץ היה זול מבברלין (לא באמת). בתוכנית כמו "מועדון לילה", שאחת ממטרותיה היא להוות סאטירה לאירועים האקטואליים בארץ, היציאה המשמעותית הזו מהלופ כמו גם העובדה שלא ממש הייתה חסרה לנו בתקופה הזו, אמורה להוות מכשול רציני ולהעיד על איכותה, אך פרק פתיחת העונה החדשה העביר סופית את אותו מסר שהתוכנית כיוונה אליו מאז ומתמיד: זוהי לא תוכנית סאטירה אלא תוכנית בידור, וגם אם לא התגעגעתם אלינו - עכשיו אנחנו כאן ובאנו לעשות מה שבא לנו. אז תתרגלו.
פרק הפתיחה החגיגי הצליח לסכם בקצרה את האירועים הרלוונטיים מהתקופה האחרונה, כשסימן וי על הנושאים ההכרחיים - החל מבדיחת המילקי של ברלין המתבקשת, דרך הערות הביניים הנושנות בנושא יאיר לפיד, ועד הבדיחות הקבועות על ארגון דאעש. במקביל, הפאנל כולו זרם בטבעיות, ובין הבדיחות המתוסרטות זלגו בדיחות ספוגות במודעות עצמית - אבי נוסבאום יורד על ארז טל אבל יודע שהמשכורת שלו תלויה בו, קטורזה מבטיח (ולא מקיים) שאין יותר בדיחות על חמותו, וכשאחת הבדיחות של הפאנליסטים לא עובדת היא לא תרד בעריכה אלא תשאר, כולל התגובות לכך שהבדיחה פשוט לא הייתה מוצלחת.
ההפקה המושקעת אמנם מנסה לחלץ בדיחות בכוח מהמשתתפים, כמו במקרה האחות שמגיעה לחסן את כולם או הדרישה לצאת ב"הכרזה רשמית", אך גם הסיטואציות המאולצות האלה לא מצליחות להפריע לאורך זמן להתנהלות הטבעית בין המשתתפים. לקינוח את פינת "תרשום תרשום" - שהפכה למטבע לשון - מחליפה פינה חדשה בה הפאנליסטים שולפים את ההודעות שזה עתה קיבלו בטלפון. זה מה שהשתנה בארבע השנים האחרונות: הטוקבקיסטים פינו את מקומם לטובת צליל ההודעה בוואטספ.

ארז טל מנהל בקור רוח הכרחי את הפאנל הסוער, כשהוא מכוון את הדיון ומפריד בין הילדים קצת כמו בגנון (של שמעון). בזמן שעבר מאז ש"מועדון לילה" ירדה מהמסך, המשיך טל להשתלט על הפריים טיים בכל מחיר, אך ברור שתפקיד חייו הוא על מקום מושבו של הבחור השפוי בפאנל (נו, שמעון). במשבצת הזו מרשה לעצמו טל לומר כי "כמו עדר של מטומטמים התמכרנו לאייפון", מתעלם לחלוטין מתוכנית הריאלטי הקרקסית אותה הוא מנחה שהיא כל כולה תסמונת העדר.
לפאנל של טל מצטרפים קטורזה, שהנוירוטיות שלו מובילה אותו לספר את בדיחותיו בלהט מדבק, נוסבאום, שחזר העונה חד מהרגיל ורוב ההערות השנונות מגיעות בחסותו, אורי חזקיה שמצטרף לצוות הותיק ועוד מנסה למצוא את הגבול שבין סטנדאפיסט לפאנליסט, צביקה הדר שמנסה להסיר ממנו את תואר "המנחה הלאומי", ודינה סנדרסון, הצלע הנשית, אמנם מקסימה ומשעשעת, אבל מרגישה לא במקום בסביבה כל כך גברית.
- ארז טל: רצינו להביא את עדי אשכנזי

זהו המאפיין הבולט של "מועדון לילה", שמבדיל אותה על פני תוכניות פאנל סאטיריות אחרות - מאז ומתמיד היא הורכבה מרוב גברי והאווירה בה מאוד אגרסיבית ומתלהמת.
ועם כל הכבוד לצורך שלנו בסאטירה שנונה וחכמה, אין שום דבר רע גם בסאטירה פשוטה וישירה. ארז טל מנהיג אחריו חבורה של בדרנים ולא של הוגי דעות, ויוצר פאנל שהוא הכלאה כיפית בין מופע סטנדאפ עם בדיחות ה"מכירים את זה ש..." של חזקיה, לבין קטעי סאטירה בועטים שמזכירים את ימי "רק בישראל" (ושלום לרמיקס של ביבי נתניהו), לבין קטעי נונסנס שגורמים גם לנו לא לקחת את הדברים ברצינות מיותרת (כמו הטוויסט הברלינאי ההזוי בתחילת הפרק). ההכלאה הזו, וחוסר היומרה להוות סאטירה נשכנית, משאירים את "מועדון לילה" פשוטה, מצחיקה ומבדרת. פשוט נהנינו. וכשיוצאים למועדון לילה - זה מה שחשוב.
