לקראת סיום: "הורים במשרה מלאה" מתרחבת
לא ממש מעניינת ולא קורה בה הרבה, אבל תמיד כשתחזרו לחיק זרועותיה תרגישו בבית: משפחת ברייברמן כבשה את צופיה תוך עירור הזדהות עמה, וגרמה לנו לשכוח מכל שאר הדרמות המשפחתיות הקלישאתיות
ב-2010 עלתה "הורים במשרה מלאה" על מסכי הטלוויזיה ונכנסה ללב של צופיה - לא רבים, אך תמיד נאמנים. בתחילה היא הייתה בסך הכל אדפטציה לסרט קולנוע מ-1989 בעל אותו שם, בכיכובו של סטיב מרטין, אך במהרה היא הפכה להיות עולם בפני עצמו כשהכניסה לחיינו את משפחת ברייברמן מעוררת ההזדהות, וגרמה לנו לשכוח מכל שאר הדרמות המשפחתיות הקלישאתיות.
עוד כותרות ב-nrg:
לא ייאמן: חיידקים יוצרים אמנות מרהיבה
ארז טל: עדי אשכנזי סירבה להצטרף אלינו
מותג: לירן חולצה אפורה כבר טאלנט
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בעוד על המסך ריצדה "אחים ואחיות" המלודרמטית, כותבי "הורים במשרה מלאה" הכריזו - תשכחו מהטלנובלה, הבגידות והאחים החורגים שצצים משום מקום, משפחת ברייברמן היא משפחה בדיוק כמו המשפחה שלכם (רק קצת יותר גדולה). לא ממש מעניינת ולא קורה בה הרבה, אבל תמיד כשתחזרו לחיק זרועותיה תרגישו בבית. מאז ומתמיד הסדרה הייתה בסכנת ביטול וכעת הוכרז כי עונתה השישית תהיה האחרונה, כך שלכותבים יש 13 פרקים על מנת לסגור את הקצוות ולתת לנו להיפרד מהדמויות שלמדנו לאהוב.
העונה החדשה נפתחת כשבני המשפחה נמצאים רגע לפני או אחרי נקודת מפנה בחייהם: פתיחת בית הספר בניהולם של כריסטינה ואדם (פיטר קראוז, "עמוק באדמה", לנצח בדרמות משפחתיות) לילדים בעלי צרכים מיוחדים נמצאת מעבר לפינה, אך בנם - שבית הספר נוסד במיוחד בשבילו - מסרב להשתתף בלימודים. שרה (לורן גראהם, "בנות גילמור", לנצח בתפקיד האם המגניבה) בדיוק חידשה את מערכת היחסים שלה עם האנק המרגיז (ריי רומנו, "כולם אוהבים את ריימונד"), וג'וליה, שעוד לא סיימה לאסוף את שברי הנישואין שלה, כבר מתחזקת יזיזות עם בחור חתיך מהעבודה (איך האחות הכי אנמית משיגה תמיד את הבחורים הכי שווים?!). כמובן, קאמיל וזיק, מייסדי המשפחה, מתרגלים לחייהם בבית עירוני חדש. הפסיפס המשפחתי רווי הדמויות עובד כמו תמיד בגלל החמלה הגדולה שאופפת את הסדרה, גם כלפי הדמויות וגם כלפי מערכות היחסים הכנות ביניהן.

מה סוד הקסם של הדרמה המרגשת, שתופסת את צופיה בבטן ולא משחררת? בלי שיקרה בה יותר מדי, הסדרה גורמת לנו לבכות כל פרק מחדש. זהו הטריק של הסדרה, שנוצרה ע"י ג'ייסון קאטימס ("אורות ליל שישי") שגם כתב את פרק פתיחת העונה. קאטימס מדובב בעדינות ובדיוק את הדמויות שלו עם מעט מילים, ואנסמבל השחקנים המצוין מזהה כל הבעת פנים מינימלית והופך אותה למלאת רגש, במיוחד אחרי חמש שנים בתפקיד (מגדילה לעשות מיי וויטמן הצעירה, שמגלמת את אמבר בסדרה
"הורים במשרה מלאה" נדמית ממבט ראשון כסדרה אמריקאית מלוקקת על משפחה מאושרת מדי (מה, הניכור הפולני לא הגיע לקליפורניה?). בפועל, במשך כל הזמן הסתתרה מעיניכם סדרה לא הוליוודית ומאוד מציאותית, שהאירועים הדרמטיים בה לעולם אינם מופרכים או מוגזמים, ולרוב ההתרחשויות הן חלק מהמשכיות החיים, שההתמודדות איתם היא כנה, מעוררת הזדהות ופרופורציונאלית.
לקראת אקורד הסיום, הכותבים שולפים את התותחים הכבדים שלהם שבטח יגרמו לנו לייבב מול המסך. הסדרה שכולה עסקה בהמשכיות עומדת להגיע לסיומה, וזה בדיוק הזמן להרגיש נוסטלגיים, לצחוק ולהיפרד מהמשפחה הכי מרגשת בטלוויזיה. זו שמרגשת אותנו פשוט בגלל שהיא שם.
"הורים במשרה מלאה"
ימי רביעי, 21:15, ערוץ yes Drama HD