"האם זה אתה?": אבודים באמריקניזציה

השאלה "מה היה קורה אם הייתי נוהג אחרת" היא שעומדת במרכז סרטו החדש של דני מנקין והיא שהופכת את המסע של אלון אבוטבול בארה"ב לחוויה מרגשת גם עבור הצופים בו. יחד עם זאת הסרט אינו מושלם, בעיקר בגלל הבחירה להתהלך בדרכים מוכרות מדי

ג'וני דוב | 9/11/2014 10:06 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר

האם זה אתה?, במאי: דני מנקין

לכל אורכו של "האם זה אתה", סרטו של דני מנקין שעלה לאקרנים בשבוע שעבר, משולבים ראיונות עם עוברים ושבים - ספק מבוימים ספק אותנטיים - שנזכרים ב"דרך שלא נלקחה" וחושפים בפני המצלמה את הנקודות אליהם היו חוזרים ובוחרים אחרת. הרגעים שבהם מסלול חייך התפצל לשניים, החרטות הגדולות, האהבות המפוספסות, ההחלטות השגויות. התפצלות הדרכים נמצאת במרכזו של הסרט, כל כולו אוסף של דרכים שלא נלקחו - סרט ישראלי שמתחפש לסרט אינדי אמריקאי מן המניין.

עוד כותרות ב-nrg:
תעודה? 9 חודשים ובייבי בום במבחן המציאות
מופרע עם כבוד: אלקנה מרציאנו פותח את הלב
הזירה הלשונית: לכל מי שמאס בכדורגל ישראלי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
דניאל ג'ורדן
''האם זה אתה?'' דניאל ג'ורדן

סרטו של מנקין ("18 קילו של אהבה", "ז'טם איי לאב יו טרמינל") שהיה מועמד לפרס הסרט הטוב בטקס פרסי אופיר האחרון בקטגורית הפרינג', עוקב אחר רוני (בכיכובו של אלון אבוטבול), מקרין בבית קולנוע שמפוטר מעבודתו. רוני מחליט לנסוע לארה"ב, ולצאת ולחפש את אהובתו מימי הנעורים - היא הדרך שלא נלקחה. בדרכו הוא פוגש את מילה (נרונה קפלן דה-מסדו האנונימית שנראית כמו גרסא בוגרת לזואי דשאנל, אגב סרטי אינדי), שמצלמת בדיוק סרט דוקומנטרי על אנשים וחרטותיהם, והיא מצטרפת אליו למסע. בדרכם אל האחת שברחה הם חולפים על פני דמויות מוזרות, סיפורי אהבה מרגשים, ודרכים מתפצלות.

"האם זה אתה" הוא בראש ובראשונה סרט נוגע ללב. השאלה הגדולה - "מה היה קורה אם הייתי עושה אחרת", שעומדת במרכז הסרט ומניעה את הדמויות הראשיות לצאת למסע, הופכת את הסרט הזה למסע מרגש גם בעבור צופיו, שבמהלך הצפייה נאלצים לשאול את עצמם שוב ושוב- מה היה קורה אם? זהו דיון שאי אפשר שלא להזדהות איתו, שכן כולנו מתחרטים על משהו, כולנו מתגעגעים למישהו, כולנו פספסנו משהו. הדמויות המגוונות בסרט, כולן נושאות עמן חרטה מסויימת, מרגשות ומבדרות בו זמנית.

את התסריט כתב מנקין בשיתוף עם אשכול נבו (שכתב את רבי המכר "ארבעה בתים וגעגוע", "משאלה אחת ימינה") ומי שמכיר את כתיבתו של נבו יזהה אותה לכל אורך הסרט בדיאלוגים המושחזים, ברפליקות המתוזמנות ובבניית הדמויות. אי אפשר להתעלם מהנשמה הגדולה שמסתתרת מאחורי כל דמות, שההיסטוריה שלה משתקפת בכל מילה שלה בטקסט, משנית ככל שתהיה, החל מאחיו של רוני, ישראלי שחי כבר שנים בארה"ב ומעוות את השפה כרצונו (בגילומו המדוייק של רני בלייר, "שבתות וחגים"), ועד לשוטר התנועה שחושף בפני צלמת הדוקומנטרי את חלומו הסודי.

 



"האם זה אתה" אינו מושלם, בעיקר בגלל שהוא מתהלך בדרכים מוכרות. הסרט כולו נשען על גבי נוסחת סרטי המסע האמריקאים, ובולטת בסרט היעדרותו של רובד מרכזי שהיה יכול להפוך אותו למקורי יותר. למרות שמדובר בהפקה ישראלית ברובה, המאפיינים הישראליים של הסרט נעלמו ממנו כמעט לחלוטין (למעט המבטא הכבד של אבוטבול שכאילו מעולם לא השתתף בשיעורי דיקציה בלוס אנג'לס). "האם זה 
אתה" מפספס את ההזדמנות שלו להוסיף לז'אנר טוויסט שיבדל את הסרט - תחושת הזרות של הישראלי בתוך ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. "האם זה אתה" לא משתחרר מכבלי האמריקניזציה ונותר רק עוד סרט אח לסרטי השוליים האמריקאים שמנסים לומר הרבה עם כמה שפחות מילים וכמה שיותר שירי מפוחית עדינים, גם ברגע שבו אולי שירי להקת הנח"ל היו מתאימים יותר.

ולמרות זאת, הקסם שעוטף את "האם זה אתה" מצליח לרגש. הדמויות מלאות החמלה והעיסוק בנושאים אנושיים ויומיומיים כולם מלאים בנשמה ומעוררים הזדהות, וברור כי מנקין והשותפים לעשייה עשו את הסרט הזה עם אהבת קולנוע גדולה, ולא רק לסרטים האלטרנטיביים האמריקאים. הסרט הזה מחבק בתוכו את כל עולם הקולנוע הקסום, הישן והטוב, החל מרפרנסים ארעיים לקלינט איסטווד, דרך עולם הסרטים הדוקומנטריים שאותו חוקרת הבחורה הצעירה ועד לדמותו של מקרין הקולנוע המיושן, בגילומו של אבוטבול.

אהבת הקולנוע הגדולה הזו, שהופכת כל נוף יפה בסרט לפריים מוקפד, כל שורה בנאלית לשורת מחץ קולנועית, גורמת לסרט הזה להיות, בסופו, חוויה מרגשת שלא תוכלו להשאר אליה אדישים, שעושה חסד לא רק עם הדמויות ולא רק עם הקולנוע, אלא גם עם הצופים שמקבלים יצירה שלמה ומלאת נשמה.

ברוס פרנסיס קול
זה לא כזה נורא להיות ישראלי. ''האם זה אתה?'' ברוס פרנסיס קול
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק