ראשי » תרבות » טלוויזיה

משפחה טובה: כשערוץ 1 מנסה להיות "הילד רע"

הסדרה החדשה של ערוץ 1 בכיכובם של ליאור אשכנזי וענת וקסמן, מנסה להציג את הצד האפל של חיי משפחה. זה לא ממש משכנע

החיים נוטים להפתיע אותנו, הרבה פעמים לא לטובה. מפתיע להיות אמנית קומיקס עמוקה ולגלות שהעולם לא מבין אותך. מפתיע לזכות במקום השני ב"דה וויס" ולגלות שאף אחד לא רוצה לשמוע את המוזיקה שלך, רק לשמוע עם מי אכלת ארוחת ערב. מפתיע להיות רקדן ולגלות שאתה מעדיף גברים. אה, לא מפתיע? צודקים, לא מפתיע בכלל.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו  

אלה הדמויות הראשיות של התוכנית המדוברת החדשה של הערוץ הראשון "משפחה טובה", תוכנית שיצרו איתן פוקס (קולנוען מפורסם) ואיתי סגל (מבקר טלוויזיה מפורסם), תוכנית שעל הנייר היו לה כל הנתונים כדי לחמם לנו את החורף ואת הספרה 11 בשלט רחוק. אבל הצפייה בפרקים הראשונים הייתה מפתיעה, ולא לטובה.

צילום: הערוץ הראשון
 




בעולם מושלם היה נחמד ומרענן לראות סדרה טובה על משפחה מתפקדת, אבל אפשר להבין איך בתפקוד סביר של אדם מהשורה אין דרמה. איכשהו, העניין מגיע דווקא מהמקומות שבהם החיים נשברים, כשהדמויות חיות על הקצה. זו הסיבה שבגללה המסך נשטף בעשרות משפחות לא מתפקדות בשנים האחרונות, במיצג מדכא של הצד האפל של בני האדם.
 
מי שיצליח ליצור דרמה טובת לב על אנשים מאושרים הוא גאון, אבל הבעיה של "משפחה טובה" היא לא ההליכה על הקצה האפל של החיים והמשפחה, אלא שהדמויות והקצה שלהן הם כמו פוסטר לחיים מקולקלים. הן קלישאות פלסטיק. אין ייחודיות לדמויות ואין סאבטקסט. ברגע נחמד יחסית שבו כל האחים נוסעים יחד באוטו בדרך אל ההורים, נשמע ברדיו השיר של בוגר הריאליטי, השיר שהוא כתב בעצמו, זה שאמור לעמוד בניגוד לחיי פליט הריאליטי שבהם הוא מואס. ואלה המילים: "כולנו כאן ילדים, כולנו טיפה אבודים". למקרה שמישהו מהצופים עוד לא שם לב.

ההוכחה לכך שהדמויות לא מספיק אמינות מגיעה בזמן ארוחת הערב, מול ההודעה משנת החיים של ההורים. התגובות של הילדים לא משכנעות. הסצנה הזו הייתה צריכה לשבור את הלב, והיא לא. כל הדקויות והעומק מגיעים מדמויות ההורים, אשכנזי ווקסמן הנפלאים מביאים מעצמם, או מוציאים מהתסריט, רגש שלא היה שם קודם.

במבט עין, במילה אחת שכאילו נאמרה בטעות אפשר להרגיש שיש שם סוד, שהפרידה הזו יותר מורכבת ממה שנראה כרגע, שהיא מתבצעת רק לרצונו של אחד הצדדים. אבל הילדים ממשיכים להיות לא מספיק אמינים, וחמור מכך,

אין בהם שום דבר שגורם לצופה לאהוב אותם. הם חוזרים לתל אביב ברכב אחד, בשתיקה. לב הצופה היה צריך להיכמר עליהם, איתם, אבל הוא לא, כי לא ממש אכפת מהם.

יכול להיות שבמקרה של "משפחה טובה", כגודל הציפייה כן גודל האכזבה. והייתה בהחלט ציפייה. בנוף טלוויזיוני צחיח של תוכניות ריאליטי, ובערוץ שמחדש את פניו ומבטיח יותר מזה, באמת היה רצון גדול לראות משהו אחר, דרמה טובה. מימוש הפוטנציאל הזה ומה שמעורר עוד תקווה להמשך הופיע ברגעי הסיום של הפרק. הבת מציירת בקומיקס את סיפור פגישת ההורים. לשתי דקות, כשהיוצרים מתרחקים מהדמויות האמיתיות ונעזרים במדיום אחר, פתאום מגיעים העומק, הרגש, הייחוד וגם הסאבטקסט. הלוואי שיהיה יותר מזה ב"משפחה טובה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...