"בתולות": מרתקת, אפלה ומגי אזרזר

עם הצפייה בפרק הראשון של "בתולות" אפשר כבר לרשום שתי הצלחות רציניות. האחת – ההוכחה כי אפשר ליצור סדרת מתח ישראלית טובה גם בלי תקציבי ענק ואפקטים מתוחכמים. השנייה –מגי אזרזר מקבלת סדרה משלה ומצדיקה בקלות את כל ההייפ

ג'וני דוב | 28/11/2014 9:01 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תעלומה משטרתית שקשורה במיתוס בתולות הים עומדת במרכזה של סדרת המתח החדשה והמסקרנת של הוט, "בתולות". אל מול הרי הים האדום ועל רקע מפרץ אילת - לא בדיוק התפאורה הצפויה לסדרת מתח מיסטית - משורטטת עבורינו עלילה טראגית ומהפנטת, שאינה בוחנת מחדש רק את אותו מיתוס בתולות הים (שעד עכשיו בעיקר הזכיר לנו דמות מסרט של דיסני אבל בקרוב יעשה לנו סיוטים בלילות), אלא גם את מיתוס סדרות המתח הישראליות. האם הן קיימות, או שמא מדובר רק באמונה תפלה? האם חלקן טובות וראויות, או שלעולם לא ישתוו לסדרות המתח האמריקאיות הקצביות?

עוד כותרות ב-nrg:
האמת על קורט קוביין: תיעוד נדיר של סולן נירוונה
פעילות פמיניסטיות איימו על חייה של משוררת
HBO נגד הסיינטולוגיה: נשכור 160 עורכי דין
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

פרומו לתוכנית (באדיבות הוט)
 














שלי רג'ואן (בכיכובה של מגי אזרזר, "נויורק") היא שוטרת אילתית קשוחה ומתוסכלת שצריכה להיאבק על החקירות המעניינות. בעוד היא חוקרת את טביעתם המסתורית של שלושה פליטים אריתראים, גופה שקשורה בפרשת היעדרות שמתפרשת על פני 17 שנים נמצאת בהרי אילת, והגילוי מערער את חייה של שלי שממשיכה לחקור, על אף התנגדות עמיתיה השוטרים (בגילומם של רותם אבוהב ומוריס כהן). החקירה מובילה אותה להציף מעל פני המים אמונות עתיקות וסודות משפחתיים שנקברו לפני שנים.

"בתולות" אינטנסיבית ומרתקת, ועוד הוכחה כי סדרות מתח ישראליות יכולות להיות טובות, למרות חוסר הנסיון בתעשייה והתקציבים הנמוכים שלנצח יעמידו את הז'אנר בצלן של המקבילות הזרות. זו אולי לא "הומלנד" כחול-לבן, אך מדובר בדוגמא נפלאה לשימוש במשאבים הקיימים והפיכתם לזהב. עם מינימום אפקטים, "בתולות" שמה את הדגש על בניית המתח בהדרגתיות מצמררת, ואת המוסכמות הז'אנריות כמו סצינות המרדף, החקירה והאיומים, היא מטעינה בדרמה אפלולית וחשובה שמעמיקה אל תוך התעלומה ואל תוך הדמויות, ותגרום לכם לשבת על קצה הספה מתוך עניין בסיפור. זה בדיוק ההבדל בין מתח הוליוודי ומתח ישראלי, שבהיעדר משאבים אחרים, מתבסס על הסיפור עצמו ועל בניית הדמויות המושקעת.
 
אייל נבו
''בתולות'' אייל נבו

עוזי (בגילומו של ששון גבאי, "פולישוק"), אביה ההיפי של שלי, הוא דמות נפלאה ומהורהרת שנתקעה בימי העבר. חפץ (אלון אבוטבול, "אימא'לה") הוא חבר המשפחה שמנהל חוות גמלים, במשחק מרומז ומלחיץ שעושה עבודה פסיכולוגית על הצופים. השניים, בתפקיד המבוגרים בשבט, נוחתים על המסך עם כשרון קולנועי והרבה יותר מדי תוספות שיער. רותם אבוהב ("סברי מרנן") בתפקיד רציני מאי פעם מנסה להשתלט על תקן השוטרת העממית שכולם אוהבים.

אך הכוכבת האמיתית של הסדרה הזו היא מגי אזרזר בעצמה, שסוף סוף קיבלה את מה שמגיע לה - סדרה משל עצמה. אחרי שמשכה את תשומת הלב בתפקידים משניים
  ב"המיוחדת", "נויורק" ואפילו ב"מחוברים", אזרזר סוף סוף מקבל את מרכז הבמה ובהצלחה מרובה. כבר בפרק הראשון היא מהפנטת ושוברת לבבות, כאשר עליה לזהות גופה שהיא מכירה היטב. אזרזר משחקת את דמותה בחספוס אניגמטי, הופכת את הדמות הראשית בסדרה לעוד תעלומה שעל הצופים לפענח.

עד סוף הפרק הראשון, "בתולות" כבר תתפוס אתכם חזק בצוואר ותסרב לשחרר. יוצריה, שחר מגן ("ילדי ראש הממשלה") ואדם סנדרסון ("זוהי סדום"), בונים בהדרגתיות עלילת מתח ששמה את הדגש על הדמויות והופכים את עיר הנופש והטמפרטורות הגבוהות לגיהנום עלי אדמות שבו האויבים הם לא בהכרח היצורים שמתחת לפני המים - הם גם הפועלים האריתראים, האזרחים הבדואים והשוטרים בעצמם. "בתולות" מודעת לעצמה ומזגזגת בעדינות מסביב לנושאים העל-טבעיים מבלי להיות מופרכת, משלבת בחוכמה בין רגעים קומיים לרגעי מתח, בצילום שמדגיש את צבעי המדבר החמים, והיא תשאב אתכם לתוך עולם מקביל שבו מיסטיקה, אמונה ומיתוסים מתערבבים יחדיו כדי לספר סיפור שמרגיש לעיתים כמו תעלומה משטרתית ולעיתים כמו אגדה מקאברית שלא תוכלו להוריד ממנה את העיניים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק