"לוויה בצהריים": צל"ש נוסף לקולנוע הישראלי
מספיק היה לצפות ב"גט", "מיתה טובה" ו"אפס ביחסי אנוש" כדי להכתיר את 2014 כאחת השנים הטובות בהיסטוריה של הקולנוע הישראלי, ואז הגיע "לוויה בצהריים" והניח את הדובדבן על הקצפת. מה שנשמע בתחילה כסיפור קטן ואפור מתברר כיצירה עוצמתית
לוויה בצהריים, במאי: אדם סנדרסון
עוד כותרות ב-nrg:
צפו: הגרסה הגברית לביונסה
טיילור סוויפט לא ראויה לכל המחמאות
תוכנית ילדים בלי סקס ואלימות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"לוויה בצהריים" הינה דרמה ייחודית המבוססת על ספרו של ישעיהו קורן משנת 1974. הגר (הילה וידור) היא אישה שקטה ומרוחקת אשר מתקשה להיכנע לתוכנית המוכתבת לה על ידי סובביה. היא מסתגרת בביתה ואינה מביעה רצון להפוך למה שבעלה (יובל ינאי) רוצה שתהיה – אם, רעיה ואשת מקצוע למופת. במקום להתמסר לחיי היום-יום הפשוטים, היא מוצאת את עצמה מחפשת הרפתקאות קטנות עם יפתח בן העשר, הרפתקאות שיובילו את השניים למחוזות רחוקים ומסוכנים שישנו את חייהם של שוכני העיירה כולה.
הסיפור נשמע אולי קטן ואפור, אך זה לא יכול להיות יותר רחוק מהאמת. האסתטיקה הויזואלית המונוכרומטית, הדיאלוג המינימלי והופעותיהם המאופקות של וידור והקאסט שלצידה, מייצרים חוויה שמהרגע הראשון של הסרט אינה יכולה להיות מוגדרת כאחרת מרועשת ועוצמתית בצורה יוצאת דופן. יצירה שעדינותה הרבה דווקא מתגלה כעוכרת שלווה מרגעיה הראשונים.
אם כי דמותה של הגר איננה לחלוטין בקו השפיות, ולמרות היותה מתסכלת בהתנהלותה הילדותית ובסירובה העיקש ללהתמודד עם המציאות, ואולי בשל כך, הגר הינה דמות שהיכולת להזדהות איתה קלה להפליא. אך הגר איננה באמת הגר, אלא הסערה הרגשית המתחוללת בתוכה. למעשה, נראה כי גם שאר הדמויות אינן אלא ביטוי של חלקים בנפשה של האישה הצעירה שבהם היא נאבקת בכל כוחה. הבעל, השכנה, מנהל בית הספר, החייל ובעיקר הילד יפתח, המייצג את הילדות המרדנית אשר מוכרחה להראות את נוכחותה דווקא במצב שבו על הגר להדחיקה.
העובדה כי רוב הדרמה הזו מתרחשת לא על המסך עצמו, אלא מצריכה את השתתפותם המנטלית של הצופים, עלולה כנראה להרתיע אחדים. למעשה, לא יהיה זה מפתיע
דמות האישה הלכודה הינה תמה החוזרת על עצמה בסרטי דרמה ובסרטים עצמאיים רבים ומעניין לשים לב כי לרוב מדובר באישה הדוחה את התסריט הידוע של רעיה, אם ומטפלת שכופה עליה החברה. בין אם אומנות הינה חיקוי של המציאות או להיפך, ניכר כי תופעה זו מטרידה או לפחות מסקרנת יוצרים ויוצרות רבים.
הגר הינה אחת מהנשים הללו ולכן ממבט ראשון לא ניתן לסווג אותה כיוצאת דופן. אך למרות שלכאורה כבר ראינו את הסיפור שלה בעבר, אלמנטים אחרים בסרט – התסריט, הבימוי, והופעותיהם המעולות של השחקנים - הופכים את "לוויה בצהריים" לחוויה שונה, מהפנטת ומיוחדת. אם נהניתם מהעושר שהציעה לאחרונה תעשיית הקולנוע הישראלית (וגם אם לא, לעולם לא מאוחר מדי) אין ספק ש"לוויה בצהריים" הינה דרך מצוינת לסיים את השנה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם