מלונדון עד בת ים: תחנות תרבות עם ניצה שאול
היא פגשה את טנסי וויליאמס ואת ג'יימס בונד, שיחקה ב'ד"ר הו' וב'איסט אנדרס' והפכה את ילדי ישראל לצרכני תרבות אמיתיים. אין רגע משעמם בתחנות התרבות של ניצה שאול, כל הדרך להצלחה
אמי ציפי שאולהתחנה הראשונה שלי היא אמי האהובה ציפי. מאז שאני זוכרת את עצמי, הקיפה אותי אמא ביופי ורעב לכל מה שקשור באמנות. בבית התנגנה מוסיקה מגוונת: מקלאסית ועד ג'אז, ממוסיקה עממית ושירי ארץ ישראל עד ללהיטים הגדולים של מחזות הזמר.
עוד כותרות ב-nrg:
• אלו הסרטים והסדרות הטובים של 2014
• הומור בריא: הנשיא אובמה צוחק על עצמו
• חם מהביצה: עומרי חיון רץ לכנסת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אמא רקדה שנים ומפליאה לרקוד סטפס (גם היום!). הייתי ילדה דקיקה עם תיאבון דל ואמא היתה משכנעת אותי לבוא לאכול כשהיא רוקדת סטפס כרכבת נוסעת. מיותר לומר שניצלתי כל הזדמנות להביע שאט נפש מאוכל כדי ש"הרכבת" תצא לדרך.
הייתי ילדה חולנית ואמא הקיפה אותי במיטה בספרי אמנות ובלוק ציור. הייתי יושבת שעות ומעתיקה את יצירות האמנות של גדולי הציירים.
כל יום שישי בערב שרנו שירים בהרמוניה קולית עד שבגיל 14 כבר ישבתי בפתח המטבח, כשאמא מבשלת מטעמים ואני שרה לה ומלווה את עצמי בגיטרה.
סמינר הקיבוצים
בכיתה יא הצלחתי סוף סוף להימלט, בתמיכתם המלאה של הורי, מתיכון אוהל שם הנוקשה וצר האופק, לסמינר הקיבוצים שבאותם ימים כלל גם בית ספר תיכון.
עולמות שלמים וקסומים נגלו בפני. מורים שהותירו בי חותם ועודדו את הנטייה האובססיבית שלי לעסוק בכל מה שקשור באמנות. היה לי מורה לספרות בשם אבי רן, שהיה עבורי המורה האולטימטיבי. הכלים שנתן לנו אז משמשים אותי עד היום, שלא לדבר על האהבה למילה הכתובה. השתתפתי גם בחוג הדרמה של בית הספר, שם רכשתי יסודות נפלאים מרבקה משולח המתרגמת ואשת התיאטרון.
אלה באו לידי ביטוי גם בתנועת הצופים, שבט צופי רמת גן. הייתי בצופים מכתה ה'. גויסתי בכל הזדמנות להופיע בפני הקהל הנפלא התמים והאמיתי ביותר. עד היום אני בקשר עם 17 בנות מקסימות מאותה התקופה. נשים נפלאות, מרתקות ודעתניות, קבוצת התמיכה החשובה בחיי.
להקה צבאית
התמזל מזלי להיות בלהקה צבאית, בתקופת ימי הזוהר של הלהקות, ולו רק בגלל ההזדמנות לעבוד עם אנשים נפלאים ולבצע שירים של גדולי הכותבים.
הדינמיקה של 20 צעירים וצעירות שעוסקים יום ולילה בדבר האהוב עליהם ביותר והמאמץ ברכישת מתודות ומשמעת אמנותית היו פשוט מדהימים עבורי.
כשסיימתי את השירות בלהקה ספרתי מאחורי 1200 הופעות! ניסיון שלא יסולא בפז לאדם צעיר בגיל 20 בכל קנה מידה שהוא. מיד עם סיום הלהקה שיחקתי בסרט הראשון שלי "השוטר אזולאי".
וחשוב יותר מכל, בלהקה שכללה אנשים מופלאים כמו שלומית אהרון, שם טוב לוי, עמרי ניצן, שלמה בראבא ורבים אחרים, מצאתי את בן זוגי המנצח דורון סלומון, תחנה בפני עצמה...
בן זוגי דורון סלומון
דורון היה הגיטריסט של הלהקה, כבר אז נגן גיטרה קלאסית מחונן שפתח בפני עולמות מוסיקליים מסעירים כמו מוסיקה דרום אמריקאית, במיוחד בוסה נובות וסמבות אותם אנחנו מבצעים גם היום. דורון עודד אותי לנסות לבצע יצירות וירטואוזיות לקריינית/זמרת עם תזמורות והרכבים שונים. ממש בימים אלה אני מבצעת באנגלית עם הקאמרטה הישראלית, בניצוחו של אבנר בירון, את היצירה "פאסאד" של וויליאם וולטון לפואמות של השחקנית משנות העשרים אדית' סיטוול. היצירה מצריכה יכולות של נגן כלי נשיפה נוסף על טקסט ואין סוף מילים שנרקמות למניפסט סאטירי מהנה ושנון על החברה הגבוהה, חומר שרלוונטי גם היום.
דורון ואני מבצעים כמה יצירות כאלה ביניהן היצירה המטורפת - "פרנקנשטיין!!" עם תזמורות בכל העולם, דבר שמאפשר לקשר בננו לעלות מדרגה למקום אחר, שונה, מאתגר ויותר מכל יצירתי.
By H.K. Gruber
Singer&Actress: Nitza Shaul
Conductor: Doron Salomon
Vogtland Philharmonie
לונדון
זכיתי במלגה מטעם "קרן התרבות אמריקה ישראל" ללימודים בלונדון. למזלי גם דורון זכה במלגה באותה שנה. תקופה זו שינתה את חיי. בארץ היה עדיין ערוץ טלוויזיה אחד...
התקבלתי מיד ללימודים משלימי תואר ב"אקדמיה המלכותית למשחק" וב"דרמה סנטר". לקח לי זמן רב לעכל ולהבין היכן נחתי. קשיי שפה, מנטליות, קושי בקיום כסטודנטים על מלגה בעיר יקרה כמו לונדון. עם תום הלימודים נאלצתי להמתין לדורון שיסיים את שלו וחיפשתי עבודה במקצוע שלי, חוצפה? נכון! היה לי מזל גדול ולאחר אודישנים מתישים התקבלתי לאחד התפקידים הראשיים במחזה האחרון של טנסי ווילימס, "נצנוצי השד האדום", בתרגום גס.
טנסי וויליאמס עצמו בחר בי לתפקיד, עבדתי איתו ועם קאסט מדהים במשך חודש, כאשר בן זוגי בהצגה היה פירס ברוסננן, לימים ג'יימס בונד. ההצגה רצה בווסט אנד.
בלונדון התחלתי לשחק בתפקידים ראשיים בסדרות טלביזיה כמו "דר. הו", "איסט אנדרס", "קסלר" שהוקרן גם בארץ ורבים אחרים. לונדון, תקופה שהעשירה את חיי, תקופה שבסופה היה ברור לי שאני חייבת לחזור לארץ עם דורון ובנותי הקטנות כדי שאוכל ליצור ולהתבטא שוב בשפתי, במנטליות שלי ובתרבות שלי.
צלילי קסם
הסדרה צלילי קסם קיימת כבר 18 עונות. אני צובטת את עצמי ולא מאמינה. החלום שנרקם עוד בלונדון והוגש ל-BBC כהצעה לסדרת טלוויזיה, הפך בארץ לסדרה של מופעים חיים. הסדרה שמיועדת למשפחה נוצרה עבור האופרה הישראלית ומופקת בשיתוף עם זיו בן משמים הפקות, שיתוף נפלא שמאפשר לי לעוף ולהמריא ולנסות ללא פשרות להגיע אל הטוב ביותר.
הסדרה מספרת על גדולי המלחינים בילדותם ועל ז'אנרים שונים במוסיקה. אני נהנית מכל רגע, מהתחקיר דרך הכתיבה ועד לבימוי ולהגשה, ויותר מכל - מקהל היעד.
ילדים מוכנים לקבל כל סוג של מוסיקה, מחול ואמנות פלסטית, במידה וישכנע אותם באמינות שלו. הם מרגישים בחוש בריא, באינטואיציה, אפילו בגיל הרך, שמופע אמנותי מעשיר אותם ומרומם את רוחם.
אני מאמינה שהדרך אל לבו של ילד ואפילו אל האינטלקט שלו היא דרך הדמיון. במופעים של צלילי קסם אני תמיד משלבת סיפור מרתק המלווה בחוויה ויזואלית עשירה כמו מחול, פנטומימה ותלבושות מרהיבות. הסיפור הוא כלי עזר חשוב מאוד. הילדים פתוחים להאזין ולספוג מוסיקה מכל תקופה. ילדי הקליפים מסוגלים לשבת שעה במופע תרבותי ולהרגיש שעברו הרפתקה מסעירה, תלוי איך מגישים להם את החומר. מספיקה חוויה אחת נפלאה, מופע אחד שמחלחל ומחולל את הנס - לגרום ל"התמכרות" ול"התאהבות" החשובה ביותר בחיים.
הרצון להקשיב, לצפות, לנסות ולגעת ביופי, במשהו שהוא סובלימציה של דברים שמקיפים אותנו ואנו מכירים: צלילים, תנועות, צירופים, הצורך הזה הופך אותנו לבני אדם טובים יותר, קשובים יותר. לחוויה הקולקטיבית באולם הקונצרטים יש עוצמה אדירה. חוויה אחת נפלאה יכולה להפוך ילד לצרכן תרבות כל חייו.
ניצה שאול מככבת בימים אלה בתפקיד מנוחה שביט במחזמר "חלום קוסטה ריקה" (יחד עימה משחקות תום אנטופולסקי וענת ברזילי) שנכתב על ידי הסופרת אדיבה גפן. המחזמר, שיעלה בבכורה ארצית ב-24.12 בהיכל התרבות בת-ים, הינו אחד מארבעת מחזות הזמר המציגים ב"חג המחזמר בת-ים" שייערך בין התאריכים 20-24 לדצמבר בניהולו האמנותי של אורי פסטר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם