נוי והדר: הסאטירה הפכה למציאות עגומה ומבישה
כמו האחיות אולסן רק בלי השלב המתוק והנאיבי, גרסה פחות סליזית לחן טל, חלק מהמפעל שנועד להפוך נערות לרובוטיות עם פילטר כמו באינסטוש ופמפום תכנים רדודים ועצובים לדור הטאץ', הן רק חלק מהמחמאות ל"נוי והדר" בביקורת המתסכלת שלפניכם
עוד כותרות ב-nrg:
האם עמיר בניון עבר את הגבול?
סופרת הארי פוטר: הדמות שאני מצטער שהרגתי
חלם בהלם: החינוכית מרביצה תורה ביוטיוב
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
קצת אחר כך הגיעה גם הבתמצווש וכבר אז היינו צריכים לדעת - זה רק עניין של זמן עד שהסאטירה תהפוך למציאות. והנה הן כאן, נוי והדר, צמד תאומות שמככבות כעת בתוכנית לילדות שהייתה אמורה להתקע אי שם בישראבלוג אך מצאה את דרכה ל-VOD של יס. הפאקצה היא כבר לא זו שצוחקים עליה. עכשיו היא זו שכולן רוצות להיות כמוה.

נוי והדר, למי שלא מכיר, תאומות זהות (אבל לא לגמרי - אחת אוהבת את ג'סטין ביבר והשנייה את טימברלייק. עוד על כך בתוכנית עצמה, הישארו עמנו!), כמו האחיות אולסן רק בלי השלב שבו היו מתוקות ונאיביות. יש מי שקורא להן "אימפריית פופ" ו"הצלחה מסחררת", שכן יש להם מיליוני צפיות לקליפים ביוטיוב ועשרות אלפי עוקבים ברשתות החבריות, אבל בפועל הן בסך הכל גרסה קצת פחות סליזית לחן טל, עדי ביטי וחברותיהן. גם הן חלק מהמפעל העוצמתי הזה שנועד להפוך נערות לרובוטיות עם פילטר, כמו באינסטוש.
הדרך של נוי והדר לכוכבות - כפי שהן מביעות היטב כבר בפרק הפתיחה - היא דרך עולם הלייקים הריקני, שכן התוכנית הזו היא לא יותר מפמפום תכנים רדודים ועצובים לדור הטאץ'. נוי והדר עוקבות במהלך הפרק אחר כמות הלייקים ההולכת ותופחת שלהן - זה הדבר הראשון עליו הן מדברות בסדרה והדבר היחידי שמעניין אותן. בשאר הפרק הן אוחזות בסמארטפון שלהן כאילו שהיה המפתח לאושר, לא עוזבות אותו ולעיתים כלל לא מסתכלות אחת על השנייה או אל המצלמה - רק בוהות במסך.

כשהן סוף סוף מרימות את המבט מהמסך הן מתמודדות עם שאלות הרות גורל מחיי היומיום. למשל איך מצלמים תמונת פרופיל מושלמת ("זה יותר חשוב מאיך שאת נראית
אבל אי אפשר להאשים את נוי והדר, הן בסך הכל רוצות להיות כוכבות, ואכן מצליחות בזה. השאלה שעומדת על הפרק היא לא האם בנות הנוער יאהבו את התוכנית או לא - כי זה לא שתהיה להן ברירה בעולם שבו אם אתה לא חלק מהעדר, אתה מוחרם מקבוצת הוואטספ הכיתתית. נוי והדר הן רק סימפטום של תופעה שספק אם היה אפשר לעצור בזמן, זו שהופכת את הדור הבא (לא בניגוד מוחלט לדור שלפניו) לבלתי ניתן לסיפוק, שכל זווית הראייה שלו מסתכמת במסך הבוהק של האייפון. ה"או אמ ג'י" ההוא הוחלף ב"או מיי גאגא", הפרעות האכילה הפכו להיות דבר שבשגרה והצצה קצרה לעבר ערוץ E או לעבר "פושרז" הישראלית חושפת בפנינו כי חצי מבני הנוער רוצים להיות מפורסמים, והחצי השני רוצים להיות משועבדים. "נוי והדר" עונה בדיוק למטרה הזו, וגורמת לנו להחזיק אצבעות שאולי בסוף טל פרידמן יגיח מהפינה ויחשוף בפנינו כי זו בסך הכל עוד בדיחה.
