לכבוד החנוכה: הרגעים שהאירו לנו את השנה
היא תזכר בעיקר בזכות הטלטלה במערכת הפוליטית ומבצע צוק איתן, אבל 2014 הביאה איתה גם לא מעט הברקות תרבותיות שלא נשכח לעולם. מליידי גאגא שביקרה בפארק הירקון ועד ליהודים שבאו לבקר בערוץ הראשון, קבלו את הרגעים שהאירו לנו השנה. חלק א'
מי היה מאמין שהקאלט הבא של הטלוויזיה הישראלית ימצא את עצמו דווקא בערוץ הראשון? זו רק אחת הסיבות למה תוכנית המערכונים "היהודים באים" היא לא פחות מנס.
עוד כותרות ב-nrg:
כמו חן טל רק פחות סליזי: בזה הילדים שלכם צופים
תמונות מדברות בכאב: צילומי השנה 2014
כבוד: בנות 70 ועדיין מפזזות על הבמה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
עם צוות מצומצם של חמישה שחקנים קומיים מוכשרים (מוני מושונוב, יעל שרוני, יוסי מרשק, עידו מוסרי ויניב ביטון) עלתה סאטירה מושלמת המטפלת בסיפורים ובמיתוסים מוכרים של העם היהודי מכל תקופותיו: ממסירת עשרת הדברות לעם, דרך קפקא וביאליק ועד רצח רבין. המערכונים האמיצים נשכניים וחצופים מספיק כדי לרדת גם על הנושאים הרגישים ביותר, כמו ברית המילה והשתמטות - וזה עוד אחרי שמערכונים מסוימים צונזרו כך שהסדרה צומצמה מ-13 פרקים לתריסר בלבד. אה, וכבר ציינו שכל אחד ואחד מהם מצחיק עד דמעות?
מסר לערוץ הראשון: זה מה שאנחנו רוצים שתעשו עם כספי המיסים שלנו.
דור בביוף
מספיק להסתכל על ארון הפרסים של דאנה איבגי כדי להבין - שני פרסי האופיר שקטפה בערב אחד בזכות שתי הופעות מפתיעות ומשובחות, הפכו את איבגי מ"הבת של" לאחת מנקודות האור של השנה.
איבגי זכתה בפרס על תפקידה הראשי ב"אפס ביחסי אנוש", שובר הקופות של השנה, שם גילמה את החיילת הארסית והצינית שבועטת בביצים של צה"ל אבל נותרת בתולה. פרס נוסף קיבלה על תפקיד המשנה יוצא הדופן שלה בסרט "את לי לילה" (החל מהחודש הבא בבתי הקולנוע). בתפקיד מעורר אהדה ושובר לבבות, איבגי מגלמת בחורה צעירה אשר סובלת ממוגבלות שכלית ונתונה לטיפולה של אחותה.
אם הסרט הראשון גרם לכם למות מצחוק, הסרט הזה פשוט יגרום לכם לרצות למות. בשנה אחת הצליחה איבגי לזגזג מתפקיד קומי אדיר לתפקיד טראגי והוכיחה לנו שהיא כאן כדי להשאר ולהפוך למריל סטריפ הישראלית.
ג'וני דוב
עם כל הפרגון ליוצרי קולנוע ישראלים שעשו לנו את השנה, לא נשכח שבחו"ל יש לנו נציגים שמספקים סחורה טובה לא פחות.
השנה הביא לנו היוצר חגי לוי ("בטיפול") את "הרומן", דרמה חכמה ומהפנטת אשר ממשיכה להשתפר מדי שבוע וגורפת שבחים הן בארצנו והן מעבר לים. בזכות הנרטיב הייחודי של לוי, כמעט בלתי אפשרי לעמוד בפני הדמויות הכה פגומות שעומדות במרכז העלילה. דומיניק ווסט ("הסמויה") ורות' וילסון ("לותר") נותנים הופעות מדהימות פעם אחר פעם וכפי שדמויותיהם נסחפות בפראות זו אל חייה של זו, כך גם אנחנו, הצופים, נסחפים אחריהן.
אם זו לא טלויזיה מעולה, אנחנו לא יודעים מה כן.
נטליה ירמין
צוק איתן. רק למשמע צירוף המילים הזה הגוף מצטמרר. השמיים קדרו באמצע הקיץ, החששות גברו לרמה חסרת תקדים, החמאסניקים חפרו מנהרות והאריות של הצל שברו צלעות.
אה, וגם רשימה חסרת היגיון או תקדים של אמנים בסדר גודל אסטרונומי באיכותו נאלצו לבטל את הגעתם לארץ. האכזבה חסרת ההיגיון או התקדים של כל חובבי המוזיקה
המשך הסיפור מובן מכותרת האייטם, אבל מי שלא היה שם לעולם לא יוכל באמת להבין את גודל העניין. זה גדול אפילו מהעובדה שלא עברו חמש שניות מתחילת הפסקת האש ובכל זאת הליידי הסכימה להגיע, כאילו לא הייתה שאלה בכלל.
תאהבו אותה או לא, הגאגא הזאת יודעת לחגוג, והמסיבה המטורפת שהיא ארגנה ל-25 אלף האנשים האמיצים שבאו להרגע אחרי חודשיים זוועתיים של מלחמה, הייתה הדבר הכי טוב שהרופא יכל לרשום להם. פתאום, לשעתיים מרתקות, את היירוטים המרשימים בשמיים החליפו מטחי קונפטי ובובות פרווה. פתאום, את עוצמות היאוש והאכזבה, החליפה מסיבה, שלעד תחקק עבור כל אחד מ-25 אלף האנשים שהיו שם כחסרת כל היגיון או תקדים, לפחות בסדר הגודל של פארק הירקון הצנוע שלנו.
רז ישראלי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם