"אם לומר את האמת": קשה לרחם על מוחמד בכרי
יציאת "ג'נין ג'נין" של בכרי לוותה בכל כך הרבה רעש, שראוי היה לתעד את התקופה בסרט נוסף. בעוד תביעת ענק מרחפת מעליו והקריירה המפוארת שלו שוקעת, מתבקש לגלות סימפטיה כלפי השחקן המוערך, אך הוא בעצמו הופך את המשימה לבלתי אפשרית
עוד כותרות ב-nrg:
לינור: חלק מהשמאל אוחז באידאולוגיה הזאת מטעמי אופנה
הזירה הלשונית: שום דבר אישי בעד או נגד ביבי
חייב את הבמה: אוהד שרגאי מתחבר לילד הפנימי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
חמישה חיילי מילואים הזדעקו על רצח האופי שנעשה להם ולחבריהם בסרט, והגישו נגד היוצר תביעת דיבה בגובה 2.5 מיליון ש"ח. שופטי המחוזי גינו את בכרי, אבל דחו את התביעה. גם שופטי העליון גינו את בכרי, אבל דחו את התביעה. חשבון הבנק של מוחמד בכרי ניצל, אבל את הקריירה שלו בישראל כבר ספק אם יהיה אפשר להציל.
בסרט "אם לומר את האמת", היוצר התיעודי איתן חריס מתלווה אל בכרי בשנים הארוכות שבילה בבתי המשפט. הוא מצטרף אליו לשיחות עם עורך דינו, אביגדור פלדמן.
על פניו, כמעט מתבקש לגלות סימפטיה לסרט על שחקן פופולארי, שמטה לחמו נשבר ותביעת ענק מרחפת מעל ראשו, אך מוחמד בכרי הופך את המשימה לכמעט בלתי אפשרית. הרוב המכריע של אזרחי ישראל מאמינים, שצה"ל עשה כמיטב יכולתו כדי להימנע מפגיעה באזרחים ב"חומת מגן", וכולם זוכרים היטב את המצב הביטחוני שבעקבותיו יצא צה"ל למבצע ההוא.
בכרי מקשה מאוד על הצופה הישראלי, גם בגלל הפער בין נימת דבריו בפני מאזינים יהודים וערבים: בתכניתו של רזי ברקאי הוא טוען שלא היה מסכים להכניס אפילו טיפת פרופגנדה לסרטו, אילו היה מזהה כזו. על בימת הסינמטק הוא מביע תקווה כמעט נאיבית שסרטו לא ילבה שנאה. אך בדבריו בפני אורחים ערבים בביתו או בטלוויזיה ערבית, הוא כבר נשמע מיליטנטי יותר, שלא לדבר על התואר "כלב משוסה" שהוא מדביק למילואימניק, שמפריע לראיון שלו בבית המשפט.
לכל צד יש את האמת שלו, לכל צד יש את הנרטיב שלו. לא קשה לנחש איזה נרטיב יתקבל בזרועות פתוחות כש"אם לומר את האמת" יוצג באירופה, למשל, אבל ברור מאוד איזה רגשות הוא מעורר אצל הקהל הישראלי. אפשר להצטער על כך שחמשת התובעים, שחששו שהתוצר הסופי יהיה פרו-בכרי, בחרו שלא לשתף פעולה עם הסרט, ולא השמיעו את גרסתם למה שהתרחש בימים הרעים ההם של אביב 2002.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם