זואי דשנל והקומדיה הכי רלוונטית על המסך
היא לא עוסקת ברצינות בשום דבר, ומדברת על סטוצים, אורגיות, אובססיביות לאקסים, קנאה חסרת הגיון, חרמנות כללית ועצלנות אופיינית לדור ה-Y. זה גם בדיוק מה שהופך את "הבחורה החדשה" לרלוונטית ומשובחת גם בפתח עונתה הרביעית
עוד כותרות ב-nrg:
הבוגד, האימפוטנט והאחמד שביניהם
על החברות הגברית בתרבות הישראלית
כל הסרטים שעוררו בלגנים בין מדינות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הסדרה, שהחלה את דרכה כמין שילוב מתוק ומנצח בין קלישאות אמריקאיות לנונסנס, מתמקדת בחבורת צעירים שמתגוררים יחד ומתמודדים עם משברי גיל השלושים בלי טיפת הגיון. "הבחורה החדשה", כמו דשנל בעצמה, היא קלילה, אבל לא תמימה כמו שהיא נראית, ועוסקת בצורה מתוחכמת בנושאים שרלוונטיים לתקופה הנוכחית, לצד אווירה כיפית שקשה שלא לצלול לתוכה.
העונה החדשה נפתחת כשכל הדמויות בסטטוס רווקים ורווקות, לאחר פרידתם המבורכת של ג'ס (דשנל) וניק (ג'ייק ג'ונסון, "שכנים") בסיום העונה הקודמת (ובניגוד לרוס ורייצ'ל, לא בטוח שלמישהו איכפת). הפרק הציב את ששת הצעירים הרווקים בחתונה האחרונה של הקיץ, ועל כולם מוטלת המשימה לחזור הביתה עם בחור או בחורה ללילה. ההתערבות הזו מלווה, כמו תמיד, בהרבה תיאורים מצחיקים וסוטים
האנשים האלה הם כמובן הגיבורים של המאה ה-21, כשכל אחת מהדמויות נופלת לתוך משבצת מסוימת בעולמם של בני השלושים. ג'ס היא ההיפסטרית הרגישה, ניק הוא הגבר העצלן, שמידט (מקס גרינפילד, "ורוניקה מארס") הוא הזיין, ווינסטון (למורן מוריס) הוא הלוזר, קואץ' (דיימון וויאנס ג'וניור, "הכל לטובה") הוא המאצ'ו עם עודף הבטחון העצמי וסיסי (האנה סימון) היא הדוגמנית היפה והעדינה. כל אחת מהדמויות האלו משוכנעת כי אין שום השלכות למעשיה, ומביכה את עצמה בלי סוף כי למי בכלל איכפת. "הבחורה החדשה" שואבת אותנו לתוך החבורה הזו, בעזרת כתיבה מושחזת ששמה דגש על הבדיחות הפרטיות, על דפוסי התנהגות חוזרים ועל העולם הפנימי המפותח והמופרע של כל אחת מהדמויות.
כל אלה הופכים את "הבחורה החדשה" לאחת הקומדיות הרלוונטיות שמשודרות כיום, גם בפתח עונתה הרביעית. מאז ירידתה של "חברים" מהמסך, שניסתה גם היא לתאר את חייהם של צעירים בעיר גדולה, רבות אחרות ניסו להחליף אותה ולהיות הקומדיה הבאה שתעסוק ברצינות במערכות יחסים, עבודה ומשפחה. "הבחורה החדשה" לא עוסקת ברצינות בשום דבר, ומדברת על סטוצים, אורגיות, אובססיביות לאקסים, קנאה חסרת הגיון, חרמנות כללית ועצלנות אופיינית - בקיצור, כל מה שבאמת מסמל את דור ה-Y, אבל על אף שהיא נדמית טיפשית ממבט ראשון, למעשה היא שנונה במיוחד, מעוררת הזדהות, לא תמיד הגיונית אבל תמיד מצחיקה, ומעל לכל היא לוכדת את רוח התקופה, של האנשים שעוברים את גיל ה-20 כשחלומם הוא לשבור את השעון המעורר כל בוקר מחדש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם