ראשי » תרבות » טלוויזיה

ספיישל "מראה שחורה": חוויה נפלאה ונוראית

על אף חלק בעייתי בפרק חג המולד המיוחד של "מראה שחורה", עדיין מדובר ביצירה מרתקת ומעוררת מחשבה, והופעתו המרשימה של ג'ון האם משפרת את החוויה עשרות מונים. מי היה מאמין שגן העדן הטלוויזיוני של שנות האלפיים יהיה גיהנום טכנולוגי מוחלט

חג המולד הוא תקופה מרגשת. לגויים מעבר לים, בכל אופן. ובכל זאת, ישנו לפחות דבר אחד שישפר גם לחובבי טלוויזיה ישראליים את ההרגשה בתקופה זו של השנה, והוא מסורת הטלוויזיה הבריטית לשדר פרקים מיוחדים של הסדרות המצליחות שלה. מבין אלה שמוכרים גם בארץ ניתן למצוא ספיישלים של "דוקטור הו", "אחוזת דאונטון", "חסרי בושה" ועוד. ועכשיו, לשמחתנו הרבה, מצטרפת לרשימה גם "מראה שחורה", כמעט שנתיים לאחר שידור העונה השנייה של הסדרה עטורת השבחים.

עוד כותרות ב-nrg:
"אנחנו לא שקופות": למען נשים ערביות
בין הסמים לזנות: דנינו הולט הלך לאיבוד
איך חג המולד נראה היה בבימויו של טרנטינו?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

למרות שקהל הצופים יודה לבטח כי כיום, יותר מאי פעם, מסכי הטלוויזיה עתירים בתכנים איכותיים ומרתקים, אין הרבה מאוד סדרות אשר יכולות להשתוות ל"מראה שחורה". דרמת המדע הבדיוני (בדיוני? אתם תחליטו) של צ'ארלי ברוקר, אשר בוחנת את השפעותיה של הטכנולוגיה על חיינו, לא רק ריתקה אותנו למסך במהלך שתי עונותיה הקודמות, אלא גם דאגה שהרעיונות המהפכניים שהיא נושאת יישארו איתנו זמן רב לאחר הצפייה. זה מספיק כדי לקבוע שהסדרה הינה ללא ספק אחד הניצחונות הגדולים של המסך הקטן בשנים האחרונות.
 
ספיישל חד המולד, ששודר לפני כשבוע תחת השם "חג מולד לבן", ממשיך מסורת של טלוויזיה משובחת. כמו שתי העונות הקודמות, גם הספיישל מחולק לשלושה סיפורים שונים, רק שהפעם נשזרים אלה באלה בעזרתו של אורח מיוחד המככב בפרק, ג'ון האם ("מד מן"). ואם כי למביני דבר הבחירה בכוכב בסדר גודל כזה עלולה להיראות כמו ניסיון נואש להביא קהל אמריקאי, האם דווקא מוכיח שהוא הרבה יותר מדון דרייפר ונותן הופעה מרשימה המשפרת את הפרק עשרות מונים.

כיאה ל"מראה שחורה", גם הפעם ברוקר מספק לצופיו חוויה נפלאה ונוראית, חוויה שהינה בה בעת ציפייה דרוכה וגם פחד גדול מפני העתיד.

ברוקר אוהב להציג את האנושות כחומר בידיה של הטכנולוגיה, והספיישל הנידון אינו יוצא דופן. בקצת יותר משעה, היוצר מעלה סוגיות שבהן ניתן לדון לנצח – אודות אופיו של האדם המודרני כעבד של הטכנולוגיה, של המעגל החברתי שלו, של מחשבותיו שלו עצמו. אך למרות הקדמה שהוא מציג, אותו עולם עתידני וחדשני שעדיין אינו באמת קיים, אל תטעו – ברוקר כמספר סיפורים ממשיך להסתמך על אלמנטים הקיימים משחר האנושות. רק תשקלו לרגע את האופן בו מוגדר בספיישל המושג של "גיהנום".

ואולי המתח בין העתיד לעבר – העובדה שהאנושות עצמה אינה מתפתחת במהירות שבה מתפתחת הטכנולוגיה – מביא אותנו לבעייתיות שבפרק (כמו גם לבעייתיות שבמציאות

 היומיומית שלנו, אך זה לפעם אחרת). כיום אנו אמנם יכולים לדמיין את הלא ייאמן, אך נותרנו אותם יצורים רגשיים אשר היינו יובלות על גבי יובלות. כך יוצא שבעוד ששני החלקים הראשונים של הסיפור הנם סולידיים עלילתית, אולי מפני שהם לא מקבלים במה משמעותית כמו השלישי, האחרון מתברר ברובו ככאוטי וחסר היגיון. הקונספט עצמו אמנם חכם, אך העלילה יותר מכל דבר אחר מזכירה אופרת סבון ומרגישה כפויה וחלשה בהשוואה לרבים מהרגעים הנפלאים שקדמו לה הן באותו פרק, והן בסדרה כולה.

ובכל זאת, למרות הבעייתיות בחלקו האחרון, "חג מולד לבן" הנו עדיין יצירה טלוויזיונית מרתקת ומעוררת מחשבה. האם העתיד שלנו באמת ייראה כפי שמציג אותו ברוקר, או שמא "מראה שחורה" הינה אסופת סיפורי אזהרה פנטסטיים, הגרסה האולטרא-מודרנית לאגדות האחים גרים? בשלב זה, תלוי על איזה חלק של הכוס אתם מסתכלים. נקודת המבט של ברוקר די ברורה, וכפי שתיווכחו לגלות בעצמכם (נקווה שבקרוב), אין לו שום בעיה להיות הגרינץ' של חג המולד.

ספיישל "מראה שחורה: חג מולד לבן" זמין לצפייה ב-Hot VOD החל מהיום (ה'), 25.12.14
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...