הבדיחות שהכי מצחיקות את ציפי שביט, אורנה בנאי, תום יער ועוזי וייל

לרגל כנס הומור לשינוי חברתי שהתקיים בירושלים, בחרו עבורנו טובי הקומיקאים בישראל את הבדיחות שהכי מצחיקות אותם. מי נקרע ממונטי פייתון ומי תופס מלואי סי.קיי האיש המצחיק בעולם? תחזיקו את הבטן, יוצאים לדרך

עוזי וייל

הבדיחה ששינתה את חיי היתה סצנת הפתיחה של "מונטי פייתון, הגביע הקדוש". הייתי ילד בן 13 מיד אליהו, ולא ידעתי שהומור כזה קיים בכלל.

אביר רוכב ביער. רואים אותו בחצי גוף, מחזיק מושכות ביד, וצליל פרסות סוסים נשמע. ואז המצלמה מתרחקת, ורואים שהוא בעצם רק עושה כאילו הוא רוכב על סוס: בחשיבות עצמית מוחלטת הוא מחזיק באוויר, ומדלג כאילו הוא על סוס, כשמאחוריו מדלג המשרת שלו, מחזיק שני קוקוסים, ונוקש בהם כדי ליצור את צליל פרסות הסוס של אדונו.

התגובה היתה היסטרית, צחוק כל כך קשה, כל כך מופתע, כל כך בלי אוויר, שכמעט נחנקתי. מזל שהאולם היה ריק.

 

מיוחס: תדעו לכם... אנחנו הזמנו חלונות מיוחדים. משוודיה!
פינטו+מלול: איך מיוחדים?
מיוחס: מנירוסטה.
פינטו+מלול: אמרת משוודיה.
מיוחס: החלונות משוודיה, הזכוכית מנירוסטה.

(יוסי בנאי, הגשש החיוור – חיסכו ואימצו)

למה? כי "מנירוסטה" זה מצחיק, "אמרת משוודיה" זה יותר מצחיק, ו"החלונות משוודיה, הזכוכית מנירוסטה" זה הכי מצחיק. וכי בשלוש שורות בנאי מאפיין גם את הדמויות וגם את היחסים ביניהן בצורה מושלמת. ובעיקר כי המערכון הזה גם מחזיר אותי לישראל שבה גדלתי, אבל גם מזכיר לי שכבר אז הבנקים היו שקרנים.

 

אחת הבדיחות הגאוניות ביותר שנכתבו בעיני היא של מונטי פייטון מהסרט האלמותי Life of Brian. בחלק בסרט בו המון רודף את בראיין ומבקש ממנו מסר, בראיין יוצא מהחלון ואומר להם – "אתם צריכים לחשוב בשביל עצמכם, אתם כולכם אינדיבידואלים", והקהל חוזר אחריו "כן, כולנו אינדיבידואלים!" בראיין ממשיך "כולכם שונים" והקהל חוזר אחריו "כן, כולנו שונים!" ואז מישהו בקהל צועק "אני לא!" והקהל משתיק אותו. זו בדיחה גאונית כי היא מצחיקה יותר מפעם אחת. פעם כשהיא פוגעת בבטן ופעם כשהיא פוגעת בראש.

 

נטלי מרכוס

שתי נשים יושבות בסלון ומדברות.
הבעל של אחת מהן נכנס, נותן לאשתו זר פרחים גדול ויוצא.
האישה אומרת לחברתה: אני שונאת שהוא מביא לי פרחים.
החברה שואלת: למה?
היא עונה: כי אחר כך אני צריכה לשכב על הגב עם הרגליים למעלה.
אז החברה שואלת אותה: למה? אין לך אגרטל?

הבדיחה הכי מצחיקה שאני מכיר נמצאת במערכון של מונטי פייתון שנקרא, ובכן, "הבדיחה הכי מצחיקה בעולם". המערכון מספר על אדם שכתב בדיחה כל כך מצחיקה שכל מי שקורא אותה קורס ומת. עד מהרה הצבא הבריטי מגלה את הפוטנציאל הקטלני של הבדיחה ומקים צוות שיתרגם אותה לגרמנית, כשכל מתרגם מורשה להיחשף למילה אחת בלבד, והדבר הכי מצחיק שאני שמעתי בחיים שלי הוא שאחד המתרגמים ראה בטעות שתי מילים ואושפז לכמה חודשים. מושלם.

 

לואי סי. קיי. הוא בעיניי האיש המצחיק בעולם. הוא כל כך גדול עד שאפשר לשים בצד את הפאנצ'ים המבריקים שלו, ולהתפעם מהאבחנות שלו שהן תמיד חדות, אינטליגנטיות, אכזריות ומקוריות.

כמעט בלתי אפשרי לבחור רק ציטוט אחד שלו, אבל את הפאנץ' הזה אני אוהב במיוחד, כי הוא לא רק מצחיק, אלא גם מגחיך את הפינוק האנושי בתור תוצר של ריקנות ותרבות השפע: "אנשים אומרים 'הטלפון שלי דפוק!' לא, הוא לא! אפילו הטלפון הכי חרא בעולם הוא נס! אלה החיים שלך שדפוקים. מסביב לטלפון".

 

אני חייבת לומר, למרות שזה כבר באמת מוגזם - כל האהבה שמרעיפים על לואי סי קיי, וזה ברור וקל מדי לבחור משהו שקשור אליו, אבל אין מה לעשות. הסצנה עם הבובה בסדרה שלו הייתה מצחיקה עד דמעות ובעיקר עירבה פיזיות שזה גם משהו שמצחיק אותי ובמיוחד מגאון כמו לואי.

בסינה המדוברת לואי בבית שלו, מכין לבנות שלו את עץ חג המולד והוא מסתכל על בובה שהוא קנה לבת שלו ופתאום שם לב שהעיניים שלה נפלו לתוך הראש. בסצינה ארוכה, סוריאליסטית ושקטה במיוחד, הוא מנסה להוציא את העיניים, ועובר מדבק מגע למקלות סיניים לפטיש, למסור, ללטגן צבעי פסטל כדי לצייר לה עיניים, ואז להתחרט על זה  ואז ללשטוף אותה באסלה, ובסוף גם להשתין אליה ואז להתחרט גם על זה ולתפור לה שמלה חדשה. ועוד ועוד.

 

איש אחד מצלצל לרופא שיניים ושואל כמה תעלה לו עקירת שן בינה, אז הרופא עונה ש-1000 ש"ח.

האיש אומר שזה נשמע לו קצת הרבה ושואל אם יש משהו זול יותר. הרופא עונה לו שהוא יכול לעשות לו ב-700 ש"ח, אבל בלי הרדמה.

האיש אומר שזה עדיין קצת יקר לו ושואל אם יש משהו זול יותר מזה, אז הרופא משיב שיש טיפול ב-400 ש"ח אבל הוא לא כולל הרדמה וגם בלי מכשירים רפואיים, אלא פשוט עם פלייר, תופס לו את השן עם פלייר ומוציא לו את השן.

גם המחיר הזה נשמע קצת לאיש יקר והוא שאל שוב עם אולי אולי יש בכל זאת טיפול זול אפילו מזה. אז הרופא ענה שיש לו ב-50 ש"ח, ושהוא בכלל יהיה בחו"ל אבל שהסייעת שלו תעשה את זה בלי הרדמה, בלי חומרים מאלחשים, בלי המכשור הרפואי ואפילו בלי פלייר, פשוט קושרת עם חבל את השן לכיסא, נותנת בעיטה בכיסא, והשן נופלת.

האיש ענה שמצוין, ושהוא מחר יביא מחר את אשתו לטיפול.

בהזדמנות זו אני גם מבקשת להכניס את הצחוק לסל הבריאות!

ציפי שביט צילום: רפי דלויה

מערכון על חסרי ש' ו- ל'

ראיון קבלה לעבודה בחברת ביטוח כלל.
בחור: בוקר טוב.
מראיינת: בוקר טוב. שב בקשה. מה השם?
בחור: שאוי.
מראיינת: איך?
בחור: שאוי שויץ.
מראיינת: שאול שולץ?
בחור: כן, כמו ששומעים שאוי שויץ.
מראיינת: טוב.... בן כמה אתה?
בחור: שיושים ושיוש.

מראיינת: כמה?
בחור: שיושים ושיוש. את עולה חדשה?
מראיינת: כן!
בחור: הייתי פעם ביינינגרד, ממש יפה, שייג בכל מקום ופסל של יינין.
מראיינת: תחזור אחרי, שלום הגעתם לחברת ביטוח כלל, מדבר שאול שולץ. במה אפשר לעזור?
בחור: שיום הגעתם יחברת ביטוח כייי, מדבר שאוי שויץ. במה אפשר יעזור?
מראיינת: אתה לא יכול לעבוד כאן.
בחור: ימה יו?
מראיינת: כי אין לך למ"ד.
בחור: תקראי ימנהך שייך שיבוא ייפה ויגיד יי שיי אין ימד. יאייה.
מראיינת: אל תגיד לי יאייה.

נכנס האחראי.
אחראי: מה הבעיה?
מראיינת: האדון כאן רוצה לעבוד בשירות לקוחות, אבל אין לו למ"ד.
אחראי: איך קוראים לך?
בחור: שאוי שויץ.
אחראי: תאול תולץ, אין באפתרותנו לקבל אותך לתרות לקוחות מתום תאני תמע תאין לך למ"ד!

ציפורלה צילום: יח''צ