יונתן רזאל מנצח על כל גווני היהדות
את השוני כאן הוא תופס כערך מוסף, את הייחוד בעולם הוא תופס כשליחות, במקום את הקרע בעם הוא מעדיף לראות את החיפוש אחר המשותף ואת מוסר היהדות הוא תולה בקבלתה את כולם, גם אם היו קציני אס. אס. רגע לפני העלייה לבמה עם התזמורת הסימפונית ראשון לציון, יונתן רזאל מדבר על החיבור בין יצירה לאמונה
עוד כותרות ב-nrg:
• לזכר שלושת הנערים: שיר וראיון עם דוד ד'אור
• הוא בטח בהנגאובר: מה עובר על ג'וני דפ?
• שלום עושים באהבה: ז'אק כהן פותח שולחן
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"המלחין יואב שמש לקח את 'צמאה לך נפשי', ניגון של הרבי מילובביץ', ושתל אותו בתוך יצירה תזמורתית לכל דבר. יש כאן מוסיקה מאוד מודרנית סביב ניגון, ובסוף גם יש תקיעה בשופר, דבר שהייתי עושה בעברי בבית הכנסת, כך שיש שני אלמנטים יהודיים בתוך הקונטקסט של התזמורת, והשילוב שמתקבל יפה מאוד בעיניי.
צפו בקטע מחזרה של יונתן רזאל יחד עם התזמורת הסימפונית של ראשון לציון:
"חוץ מזה, אשיר שיר שלי עם עיבוד שכתבתי לתזמורת. זה קצת מלחיץ", מודה רזאל בחיוך. "זה לא כמו לשיר את השירים שלי תוך כדי נגינה בפסנתר. אני אעמוד שם כזמר, סוג של זמר אופרה, עם יכולת ווקאלית אחרת, ואני לא יכול להגיד שאני לא מתרגש", הוא מבטא במילים את אשר קולו מסגיר.
הפסנתר, עבור רזאל, הוא המקום ממנו מתחיל שיר חדש. לעיתים הוא נולד ממש שם, בין הקלידים, ולעיתים הוא מהדהד בראשו זמן מה ודרך הפסנתר מוצא דרכו החוצה.
"בדרך כלל, שיר נובט אצלי מן הנגינה. הפסנתר הוא כמו אדמה שאני זורע בה – אני מנגן, והנגינה שלי בפסנתר, יחד עם השירה, בדרך כלל מולידים מנגינה או קצב מסוים" הוא מתאר את תהליך היצירה. "במקביל, שיר נובע גם מרעיון שאני חי אותו תקופה מסוימת או פסוק שמלווה אותי במחשבה וביומיום, עד שבא החיבור הזה בין המישור היותר רעיוני למישור ההרמוני, הרגשי, התחושתי, שעולה מן הנגינה בפסנתר.
"אני מרגיש שהפסנתר הוא ממש כמו האצבעות שלי, אני לגמרי מחובר אליו. זה כמו אופה עם הבצק שלו – אני עובד ועובד איתו, ואז עולים ממנו ריחות וטעמים. זו מתנה משמים, שאני מרגיש שקיבלתי".
אתה מתאר את התהליך כמאוד אישי ורגשי. מצד אחד, יש בשיריך מעין תפילה, שנושאים בפומבי. מצד שני, יש את הפן האישי הזה. כשאתה עולה על הבמה, אתה מרגיש שהשיר זוכה לעוצמה רבה יותר או דווקא מאבד מהאינטימיות שבו?
"באופן קצת פרדוקסלי, בלי לאבד את האינטימיות, אני מרגיש שאם שיר לא מצליח לעבור את ההשקה הזו ביני ובין האנשים שיושבים מולי, זה מאבד אצלי משהו, ולא בגלל הצלחה או חוסר הצלחה, אלא כי יש משהו בחוט המקשר שבין המקום הפנימי שלי לבין מה שחיצוני. יש שירים שלי שאני מאוד אוהב, ועדיין ארגיש שאף אחד אחר לא יבין אותם, וזה בסדר, זה לא מתסכל, כי זה כמו לכתוב יומן, בשביל עצמי.
"זו נקודה חמקמקה, כי עלולה להיות כאן עבדות – אתה עלול לעבוד כדי לספק אחרים, או לכתוב כדי לספק צורך ממוני, למשל, מה שחונק את היצירה וזו סכנה גדולה. אבל מאידך גיסא, אם היצירה נשארת ברמה של האינטרוורטיות, יש בה משהו פגום, בעיניי. מבחינתי, שיר הוא סוג של התקשרות, של מסירת אינפורמציה. אם זה נתקע ולא מובן בחוץ, אני מרגיש סוג של חיסרון ביצירה.
"בעיניי, אין כאן פומביות, אלא דווקא אינטימיות", מוסיף רזאל. "גם הדבר הכי אינטימי, אם הוא מצליח לעבור ממני אל אנשים, זה לא פוגע באינטימיות שלו. להיפך - אם הוא מצליח לרגש אנשים, זו אינדיקציה לאינטימיות שלו. כשזה קורה, אני אומר לעצמי – 'יונתן, הצלחת לעשות משהו באמת אינטימי, שיוצא מלב ונכנס אל לב'. זה לא מבחן ההצלחה או הפופולאריות, זה הרגע שבו אתה מרגיש את ההדהוד של השיר שלך בלב של האחר".
תעשיית המוסיקה חילונית באופייה. יש מקומות שבהם הזיקה שלך לדת ואורח החיים שלך מתנגשים עם העיסוק במוסיקה?
"אני מרגיש שזה שאני שונה הוא סוג של ערך מוסף, שזה משהו שיש לאנשים משיכה להבין אותו, לגעת בו. הייתי לאחרונה בהופעה ב'זאפה' עם טל שגב ועוד אמנים אורחים, וכן, הרגשתי שאני קצת שונה בנוף, כי אני לא תל אביבי וכי אני עם כיפה שחורה.
"לגבי מגבלות, כן, יש. אני לא יכול להיות זמר רוק אנד רול רגיל, כי יש ימים ומועדים שאני לא יכול להופיע בהם, ויש גם מקומות שלא אוכל להופיע בהם, למרות שאני מגיע כמעט לכל מקום, וגם יש דברים שלא אעשה. אבל דווקא יש לי תחושה שזו מתנה בשבילי שאני בא ממקום שונה, אחר".
עשית כמה שיתופי פעולה מעניינים, שמורגש בהם גם השונה וגם המשותף.
"כן, ובעיניי שיתופי הפעולה האלה הם שיקוף של מה שקורה כאן. יש כמה שמנסים לצייר תמונה של קרע ופלגים בעם, ואני דווקא חושב שיש הרבה יותר חיפוש אחר המשותף, חיפוש אמיתי להבין אחד את השני".
נשמעים גם קולות שונים מאוד מאלו שאתה מתאר. אולי הרוב באמת מחפש את המשותף ולא את השונה והמפלג, אך קולו פחות נשמע.
"מטבע הדברים, הדברים הקשים והכואבים יותר רועשים, גם אנו כך כאנשים – צריך שקט על מנת לשמוע את הדברים האמיתיים. הנפש, כפי שהקדוש ברוך הוא בנה אותה, נוצרה כך שקל לנו יותר לשמוע את הקולות של הכעס והקנאה, ואילו את הקולות של הגעגוע, של החיבה ושל הערגה האדם צריך לגדל בתוכו ולדעת לשמוע.
"תארי לעצמך שבעיתון יהיו בעיקר חדשות טובות, שיפרסמו בעיקר את הדברים הטובים - אנשים לא יקראו את זה, הם רוצים לדעת מי נרצח. אני חושב שיש הרבה קולות שרוצים למצוא את המשותף, את המקרב ואת המחבר, ולצערי הם חלשים יותר. יותר קשה לנו לגדל אותם בתוך הנפש שלנו ולדעת לשמוע אותם".
שני האלבומים שהוציא רזאל, 'סך הכל' ו'בין הצלילים', שזכו שניהם למעמד של אלבומי זהב, מנוקדים במשקעים שהותירו בו חוויות ומפגשים בחייו ובתובנות שהגיע אליהן בעקבותיהם.
"אני מרגיש שהאלבומים שלי הם סוג של מסע מסוים, קשה לשים את האצבע על המקום בו כל חוויה בדרך מופיעה בשירים, אבל כל הדברים שחוויתי הולכים איתי והשירים מוקדשים לתקופות מסוימות", הוא אומר. "עברתי הרבה חיפושים גם ברמה הרגשית וגם ברמה הרוחנית. לא הלכתי רחוק מדי, לא הייתי באשראם - חיפשתי לעומק, וכל הדברים האלה היו סימני דרך, בדרך הביתה".
"משהו בעבודה מול ילדים עיוורים ומול נוער נושר נתן לי משהו למוסיקה, שלא תהיה אליטיסטית, שלא תהיה מנותקת", הוא אומר ומתייחס לעבודתו במוסד לחינוך
בדברו על הופעותיו בפני קהילות ברחבי העולם, נזכר רזאל בעצב בביקורו בקהילה בצ'כיה, שריד לקהילה פעילה וגדולה שכמעט ונמחתה לחלוטין בשואה. "הגעתי לקהילה יהודית קטנה, שפעם מנתה אלפי אנשים, וכיום היא מצומצמת מאוד. הגיעו להופעה אולי 13 איש, שלא יודעים עברית, ממש שאריות של קהילה שהייתה פעם, והרגשתי כאילו אני איזשהו 'נציג' שהגיע אליהם. ובכלל, היו לי כל מיני מפגשים, אנשים שבחיים לא ראו יהודי וניגשו אליי, ביקשו שאומר להם משהו על אלוהים".
לדעתך, ראו בך מעין נציג מטעם היותך אדם דתי, או ספציפית משום שאתה יהודי?
"אנחנו נבחנים כעם המוסר, כך רואים אותנו. גם אנשים שלא באמת פגשו יהודים ולא מכירים את היהדות לעומק, יודעים שיש דבר כזה עם יהודי, שחי על פי קוד מוסרי מסוים. גם אנחנו תופסים את עצמנו כמחויבים לאמות מוסר גבוהות ביותר.
"חשוב לי להדגיש", הוא מוסיף, "שאין כל קשר בין התפיסה הזו שלנו את עצמנו לגזענות. להיפך – על פי הגזענות, אם נולדת בגוון עור מסוים או במעמד מסוים, תישאר כזה. על פי היהדות, ממש לא – מי שרוצה להיות יהודי, מוזמן, גם אם, לצורך העניין, הוא היה גרמני קצין אס אס. אנחנו לא עם מיסיונרי, אנחנו לא דורשים מאף אחד להיות כמונו, ומצד שני, כל אחד יכול להתקבל. זו ההגדרה הכי הפוכה מגזענות שיש".
איך הרגשת אל מול הציפיה הזו ממך לתשובה?
"הרגשתי שלהיות יהודי, שלבוש ונראה כיהודי, שמסתובב בעולם, זה סוג של להיות 'נושא בשורה' מבלי שבחרת להיות כזה", משיב רזאל. "אתה כאילו הולך עם שלט. אנשים רוצים לדבר איתך, לברר מה אתה. זו הייתה חוויה חזקה בשבילי, וזה גם עיצב אותי ברמת היהדות שלי".
בקונצרט "הגורל", בניצוחו של אנדרס מוסטונן, תארח התזמורת את הזמר יונתן רזאל.
מועדי הקונצרט:
תל אביב, המשכן לאמנויות הבמה, בית האופרה: יום שלישי, 27 בינואר 2015, בשעה 20:00.
רחובות, בית העם, היכל התרבות: יום רביעי, 28 בינואר 2015, בשעה 20:30.
ראשון לציון, היכל מאיר ניצן לאמנויות הבמה: יום חמישי, 29 בינואר 2015, בשעה 20:30 ובמוצאי שבת, 31 בינואר 2014, בשעה 20:30 .
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם