האישה שראתה הכל: רוקפור בתמונות נדירות
הצלמת נעה זני ליוותה את רוקפור מתחילת דרכה, מ"רשת פרפרים" ועד לאיחוד המרגש בבארבי. בצירוף תמונות נדירות ואנקדוטות מאחורי הקלעים, קבלו את הסיפור של האישה שראתה הכל, בזמן שאחת הלהקות הטובות בישראל עשתה היסטוריה
עוד כותרות ב-nrg:
• פול מקרטני משתף פעולה עם ריהאנה
• יונתן רזאל מנצח על כל גווני היהדות
• מאור כהן אדם אחר כשהוא לגמרי לבד
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כעת נחשפים לראשונה צילומיה מתקופת האלבום הראשון ועד לאיחוד המרגש שהתרחש השנה. בצמוד לזיכרונותיה, מספרות התמונות את תחנות הלהקה, מאחורי הקלעים ועל הבמה, מאז ועד היום.
• שוב לא שקט: רוקפור הרעידה את הבארבי
"יש לי להקה, רוצה לצלם אותנו? "שאל אותי ת', חייל מהבסיס המדכא בו מצאתי את עצמי, בת 18 עם תג כחול ״צלם צבאי״ שהגדיר אותי בתפקיד, שמר עלי כעל חייזר פטור
"נראה, אולי", עניתי לו.
אחר כך התברר שהוא לא באמת בלהקה, החברים שלו כן.
והם גם לא ממש להקה... כרגע הם רק מנגנים יחד, ממציאים שירים. הוא מבחינתו ניסה להתחיל עם החיילת החדשה. אבל הוא הכיר לי אותם, את החברים שלו, והחיבור היה מיידי. חיבור של misfits. הם לא היו להקה ואני לא הייתי צלמת.
לאט לאט התגבש ההרכב, שלושה מחולון ואיסר, המתופף . יחד הם הוציאו את התקליט "רשת פרפרים".
אלי צייר את הכריכה וכולנו ישבנו יחד לצבוע את עטיפות תקליטי השדרים, אחד אחד בטושים...
צילמתי אותם עם חולצות פרחוניות בחולות אשדוד, עם טי שירט של הביטלס על רקע המקלט שליד ביתי. היום אני מודה שהתמונות האלה... הן לא משהו בכלל. אבל זה בסדר, גם התקליט לא היה בדיוק מה שהם התכוונו...
אבל כשאתה יוצר ואתה כלי, לוקח זמן לכוון אותו. הם המשיכו לנגן ואני המשכתי לצלם.
התמונות שהכי אהבתי היו מהלוגוס. זה היה בית במשך זמן מה, היו שם חיים ובמורד הרחוב מועדון he-she של טראנסים (טראנס ג׳נדרים, לא מוסיקת טראנס). היה מעניין.
צילמתי בזמן הבאלנס, יותר נוח להסתובב על הבמה.
באותה תקופה מרק לזר (הבסיסט) נכנס ללהקה, ולתמונות.
הם המשיכו להתגבש, אני סיימתי לימודים בבצלאל, למדתי לנגן על המצלמה. נהייתי אסיסטנטית של צלם אמיתי: יקי הלפרין. הוא לקח אותנו תחת חסותו, הרשה לי להשתמש בסרטי צילום יקרים, לפתח ולהדפיס תמונות בחדר החושך ולצלם בסטודיו שלו.
פעם כל קליק עלה כסף.
במקביל הם התחילו להקליט באולפן מתחת לדולפינריום, הרבה ימים של שטיחים מקיר לקיר וריח של סיגריות.
הטכנאי היה גדי פוגאץ׳.
כל מה שקרה שם היה אמית , אף אחד לא תכנן לעשות את אחד התקליטים הכי חשובים שיצאו פה. אבל זה מה שקרה.
האיש שראה הכל.
איסר נסע לחו"ל. צילמתי שלושה.
אחר כך הגיע "בחזרה לשבלול" ואלבום ראשון באנגלית, "סופרמרקט".
הם נסעו לאמריקה.
חזרו שלושה.
אלי עזב.
אחר כך נהיו ארבעה שוב עם יקי גני (בהופעה האחרונה שלהם עמדתי מתחת לעמדה שלו ושמעתי איזו קקופוניה פסיכדלית הוא מנגן, איך היא מתלבשת כלכך טוב על הרעש שכל האחרים מייצרים...)
ועכשיו הם חמישה. החוויה פשוט מעולה.
ההורים הגרושים חזרו, והם נשמעים פשוט טוב יחד. כמו פעם.
(האיחוד בבארבי, 15/1/15).
אני חושבת שזה לא סתם, שזה עוד פרק בסיפור האמיתי הזה על חברות ויצירה, לדעת מה חשוב באמת, להיות מסוגלים להמשיך מאותה נקודה, אבל אחרת. זה מקסים.
וכל זה בלי להגיד מילה על המוסיקה.
אל תפסיקו לנגן.
עוד תמונות באתר: www.noazeni.com
הופעה נוספת ואחרונה לסיבוב הופעות זה של רוקפור תתקיים בארבי, תל אביב, 21.2.15
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם