קורין אלאל ושרון מולדאבי עם טיפים ליוצרים
לרגל מופע הסיום של מסלול "זמר יוצר" במכללת BPM, מנדבים שרון מולדאבי, קורין אלאל ויובל הרינג טיפים ליוצרים בתחילת דרכם. קחו עצה מיודעי דבר והאזינו בבכורה לשיר בחזרה של עדן חרמוני, הזוכה במקום השני במסלול אשתקד
עוד כותרות ב-nrg:
• הארץ המובטחת: שיר חדש לחוה אלברשטיין
• עשור למותו: אמנים מציירים דודו גבע
• הפתעה: אוסטרליה תשתתף באירוויזיון
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לרגל האירוע, התפנו קורין אלאל ושרון מולדאבי, שניהם מרצים בקורסים שונים במסלול, עדן חרמוני, הזוכה במקום השני במסלול בשנה שעברה ויובל הרינג מלהקת 'ועדת חריגים' המצליחה בארץ ובחו"ל, לנדב מניסיונם טיפים ליוצרים הצעירים.
אנחנו חיים בחברה שמיועדת ושיודעת לנטר, לכבול, לתעל, לנצל ולמשטר את הנפש שלנו. כאמנים, ולא משנה באיזה סוג או סוגים של ביטוי והבעה אנחנו משתמשים, חופש הנפש הוא המשאב הכי יקר שלנו. ואחד מכלי הדיכוי הכי יעילים של הרוח האנושית בחברה המערבית הוא שטיפת המוח שאומרת שבכל פעם שאנחנו מנגנים, שרים, מופיעים, אנחנו נשפטים.
כן, זה לגמרי נכון, במקרים, למשל, של תחרויות שירה טלוויזיוניות. אבל אתם לא שם כדי להישפט, אתם מאחורי המיקרופון שרים את עצמכם כדי לשתף. וגם אם העולם בחוץ לא
אבל אם אנחנו יוצרים לא כדי להישפט אלא כדי לשתף, אנחנו גם משתחררים מסוהרים חיצוניים ופנימיים, גם מתחזקים בעמידה מול דחייה, סירוב ותגובות שליליות מכל סוג, וגם מגבירים את ערכנו עבור הקהל שלנו. אם באמת יש לנו מה לתת, במה לשתף, משהו יקר ערך לחלוק, נביעה פנימית חופשית כלשהי, סביר שזה יהיה מהיר, וקל, ונסבל יותר למצוא לעצמנו קול יצירתי משלנו ולמצוא לו קהל. זו עבודה קשה מאד ואינסופית, לחתור אל חופש הנפש. אבל המחירים שלה הרבה יותר זולים, והיא הרבה יותר מתגמלת, מאשר לרצוע את עצמנו לחיים של עבדות, של שיתוק, ושל ריצוי הכמיהות, החלומות והדחפים של אנשים אחרים.
1. בזמן עבודה: תמיד להקליט, כדי לא לשכוח רגע קסום!
2. לפנות שלוש שעות לעבודה ובזמן הזה לחשוב ולעסוק רק בעניין הרלוונטי לאותה עבודה.
3. להשמיט באופן פיזי את המיתר מי הגבוה מן הגיטרה ולהלחין ללא מי גבוה. נסו את זה!
4. לקרוא ספרי שירה לעומק, ולחפש בהם מילים שמדברות אליכם, עד שתפגשו אותן.
קודם כל תהיו סבלניים ותיהנו מהדרך. כי בדרך כלל יש הרבה דרך, ובסופו של דבר מרבית ההישגים בחיים מאכזבים, אז תתרגלו לעבוד קשה ותנסו להסתפק בזה. זה גם יחשל וגם תהיו מרוכזים יותר במה שחשוב, שזה העשייה הרצופה והאיכותית.
אנחנו חיים בישראל וצריכים להתפרנס, וכל הזמן שיש לנו צריך להיות מוקדש לעשייה, לא לדיונים פנימיים על מטרות פיקטיביות או פנטסטיות כאלה ואחרות. כשכבר יש לכם מטרות גדולות מהחיים, שלפחות יהיו קשורות אליכם איכשהו.
הרבה אנשים שואלים אותי "איך מצליחים בחו"ל?", "איך ישמעו את המוסיקה שלי בחו"ל?", "איך מגיעים למגזינים בחו"ל?" - כאילו זו המטרה. אין לנו בתור ישראלים פריבילגיה של חשיפה אורגנית לעיתונות מוסיקה משמעותית. אנחנו לא הולכים להופיע בפאב השכונתי ובמקרה יכנס מישהו מלהקת אינדי מפורסמת, יחשוף אותנו, ויזמין אותנו לחמם אותו בטור הבא. אנחנו רחוקים ומנותקים והכל סופר סטרילי כשזה מגיע לתחום של מטרות גדולות. בשורה התחתונה – לפני ההצלחה הגדולה, צריך לאהוב את הסצנה של הדברים הקטנים,
להכיר את הלהקות שדומות לך בחו"ל הן בסגנון והן בגודל, להעתיק שיטות עבודה על ידי למידה שלהן אונליין, לקרוא בלוגים ולהתאים את התוכן שלך אליהם. צריך להתאמץ, ללמוד, והכי חשוב - לאהוב את הלמידה. אם אין לך זמן לחלק הזה, זה יקרה רק אם תשלם למישהו שיעשה את זה בשבילך, וזה יהיה אז הרבה פחות מגניב והרבה פחות אישי.
עשו אותו הדבר אבל שונה. מוסיקלית, כל מה שאני או כל אדם אחר רוצה לשמוע או לראות בשנת 2015, זה את אותו הדבר, רק שונה. השילוב של התחושה המנחמת של "מה שאני מכיר" עם התחושה החתרנית של "השונה" תמיד מנצחת. אתם מילה, על קצה של משפט, בקצה של צוק הזמן. או שתסתכלו לאחור, תבינו שאתם מילה במשפט, ותמשיכו לבנות את הגשר קדימה, או שתיפלו לתוך תהומות האקלקטיות. אותו הדבר אבל שונה.
ככה אני חי. אני אוהב ז'אנרים שבורים, אני אוהב ציטוטים, אני אוהב משחקי היסטוריה. אני אוהב מחוות מיסתוריות, אני אוהב לגלות סגנונות אבודים, דרך להקות פורצות דרך שהשתמשו בסאונד מוכר בדרך אחרת. אתם חלק מההיסטוריה. תלמדו אותה, ואז תחזרו עליה שוב, רק אל תפחדו לטעות בדרך את הטעויות שלכם.
הטיפ הכי טוב שאני יכולה לתת ליוצרים בתחילת דרכם, ממש כמוני, זה לתת לגיטימציה לכל צליל שהגוף שלנו מפיק, לאפשר לו לצאת מתוכנו, אם זה בנגינה, שירה, או כל דרך יצירתית אחרת שהיא.
לפתוח את הראש להתנסויות חדשות - לא לשלול שום דבר מראש. והכי חשוב- להשאיר את האגו בצד.
צפו בעדן חרמוני עם השיר "Pain" בבכורה:
עריכה, צילום, בימוי, מיקס ומאסטרינג: פבל גומון
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם