שרי חינוך מגיבים לסערת פרס ישראל: רה"מ שגה
יולי תמיר מסבירה מדוע לא מדובר באליטה מדירה, מאיר שטרית טוען שהתערבות בדעת מומחים שגויה מיסודה, יוסי שריד מעולם לא פיטר אדם בשל דעותיו והרב יצחק לוי מצדיק את טיעוניו של ראש הממשלה אבל מתנגד לעיתוי. שרי חינוך לשעבר מגיבים לסערה
עוד כותרות ב-nrg:
• הארץ המובטחת: שיר חדש לחוה אלברשטיין
• עשור למותו: אמנים מציירים דודו גבע
• הפתעה: אוסטרליה תשתתף באירוויזיון
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"ברור שזו טעות, מדובר בוועדה מקצועית ולא נכון שהשר הממונה יתערב", מסבירה שרת החינוך לשעבר יולי תמיר. "ואגב, זו לא הפעם הראשונה שבוועדה כזו יושבים אנשים שהם לא כוס התה של השר מעליהם. כבר היו הרבה פעמים דברים כאלו ולא הייתה התערבות. לכן אני חושבת שראש הממשלה שגה כשהוא ביטל את החברות של שני השופטים בוועדה".
ואת לא חושבת שזו קליקה סגורה שמחלקת פרסים לעצמה?
"ישראל בסופו של דבר היא מדינה קטנה. אין כאן אלפי סופרים ומדענים כמו שיש נגיד בארצות הברית. לכן כשבודקים לעומק את כמות הסופרים והחוקרים הטובים שיש כאן אז מגיעים לארבעים איש שמכירים אחד את השני. לכן זו טעות לדבר על אליטה מדירה כי אין בארץ מספיק כוח אדם שבכלל יהיה את מי להדיר. אותו הדבר גם בתחום המדע. אפשר לחשוב שבארץ יש כל כך הרבה מדענים שפוגעים במשהו. לכן בסך הכל תמיד נחזור אל אותם האנשים. ואגב, מדובר בקבוצה איכותית מאד ולדעתי אסור לפגוע בה גם אם יש אצל חלקה דעות קשות, שהרי אנו לא רוצים מדינה בלי חוקרים וסופרים איכותיים שיהיו בשורה הקדמית של המקצוע".
גם השר וחבר הכנסת לשעבר מאיר שטרית טוען שטעה ראש הממשלה בפעולתו בתחום. "יש לחלק את הנושא כאן לשני חלקים. הראשון הוא השאלה האם שר ממונה צריך להתערב בשיקוליה של ועדה מקצועית שכבר שנים עובדת ובקיאה היטב בתחום. בנקודה הזו אני סבור שאסור לשר להתערב למרות שהוא הממונה ואצל הכוח והסמכות.
"התערבות כזו בעבודה של מומחים אף פעם לא יוצאת טוב והיא שגויה. השר צריך לקבל את דעת עובדי משרדו בייחוד בוועדה שכבר שנים פועלת תחת שרים שונים וחבריה מכירים היטב את כל המטריה ואת כל מה שקורה בתחום עבודתם. אלא שראש הממשלה טוען טענה נוספת והיא שיש הדרה, כלומר הדרת מזרחיים או הדרת אנשים בעלי עמדות שונות מהאוכלוסייה. ביחס לנקודה הזו איני יודע באמת מה המצב, למרות שהייתי שר חינוך וגם ממונה על פרס ישראל, לכן לא ראוי שאשיב מהמותן. אבל מה שצריך לעשות זה לבקש את נתוני כל הוועדות האלו נגיד 10 שנים אחורה ולבדוק מי היו החברים בהם. אני מעריך שהמשרד לא ייתן את החומר בקלות לתקשורת אבל כאן כן צריך לעשות בדיקה ולראות מבחינה עובדתית מה המצב. אבל גם כאן איני רוצה התערבות של השר אלא יותר בדיקה מקצועית ואז שאנשי מקצוע ישנו את המצב אם יש הדרה. אני אומר זאת קטגורית. שר לא צריך להתערב בשיקולי אנשי המקצוע. צריך לבדוק אותם אבל גם את זה לעשות במקצועיות ולא ככה".
שר החינוך וחבר הכנסת לשעבר יוסי שריד מסתייג מהחלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. "אני מעולם לא התערבתי בשיקולי הוועדה. בזמנו מי שעמד בראש הוועדה של פרס ישראל במשרד החינוך ושהחליט על האנשים היה בכלל איש מפד"ל. אני מאד סמכתי עליו למרות שהוא לא היה מהמחנה שלי. גם מעולם לא פיטרתי אדם בגלל דעותיו. ככה היה קורה שהייתי מקבל רשימה של שופטים וגם של זוכים שהיו בה מבחינתי הרבה מאד צפרדעים שהייתי צריך לבלוע.
"למרות זאת ולמרות שהיה בסמכותי לבטל את ההחלטות ולהקים ועדות שנראות לי מעולם לא עשיתי זאת. הסיבה שלא עשיתי זאת נובעת מכך שאני חושב שיש סמכויות
אתה לא סבור שגילדה סגורה שולטת בפרס?
"קודם כל הקרב של ראש הממשלה באליטות הוא מגוחך, שהרי מהיכן הוא בא? לא מאליטה? הרי ראש הממשלה שלנו לא בא מאשפתות, בלשון המעטה. מעבר לכך, כמו שאמרתי, מי שממנה את הוועדות הוא איש מקצוע שממש לא היה אדם שלי. לכן כל הקרב הזה הוא טעות. יש כאן התערבות גסה שלדעתי אינה במקום. די ברור לי שראש הממשלה עשה זאת אך ורק בגלל הבחירות כדי להרשים את בוחריו. אגב בכך הוא צודק, אני די בטוח שיש רבים ששמחים על המהלך שלו. אבל לא הכל פוליטי ולא צריך להשתמש בכל דבר כדי לעשות רווח פוליטי. לכן לדעתי טעה ראש הממשלה וקלקל מוסד שעד היום היה נקי מהשיקולים האלו".
חבר הכנסת ושר החינוך לשעבר הרב שי פירון טוען כי "צריך לחלק את הנושא לשלוש נקודות. הנקודה הראשונה שמאד חשובה לי בנוגע לפרס ישראל קשורה למעמדו. פרס ישראל מבחינתי זה כמו תפילת נעילה ביום הכיפורים שזו התפילה הכי מרגשת. כלומר, זו הנעילה של יום העצמאות זו הנקודה הכי חשובה ביום שבה הציבור בישראל נותן כבוד לאנשי מעלה בעם. לכן מאד חבל לי שהתערבו בפרס וקלקלו אותו. זה פוגע באחת הנקודות שמבחינתי היא שיא היום וזה חבל מאד.
"מעבר לנקודה הזו יש כאן כשל אסטרטגי. נגיד שיש הדרה וצריך לחולל שינוי, ככה עושים את זה? היה צריך להחליט מראש מי בוועדה ולהתערב בשלב הזה. אתה לא יכול לבוא אחרי שכבר יש וועדה והודיעו לאנשים ולהתערב אז כי זה לא טוב ונראה רע.
"ראש הממשלה היה צריך להתערב מראש ואז לא היה כל הרעש הזה. מעבר לכך אני מכיר את מי שממנה את הוועדות. מדובר באיש מפד"ל באדם שאינו חשוד באנטי ציונות או במשהו שמתנגד למדינה. לכן לבוא ולהגיד על אדם כזה שהוא ממנה רק אנשי שמאל זו בדיחה. מדובר באיש מקצועי לחלוטין. אבל אני רוצה לומר שגם אם ראש הממשלה כבר חשב שיש בעיה אז כעת הוא היה צריך לחכות עוד שנה ולהתערב אז. בוא נגיד שהייתה הדרה 66 שנה אז אי אפשר לחכות עוד שנה ולעשות את זה בשקט.
"מעבר להכל, הנקודה השלישית היא שיש להבחין בין פרס ישראל למפעל חיים לפרס ישראל לתחום מקצועי. בתחום מקצועי לדעתי לא צריך לשאול מה דעותיו של אדם כי זה לא פרס על כל העשייה אלא על תחום מוגדר ומוגבל. רק בפרס ישראל צריך לברר מה דעותיו של האדם ביחס למדינה ובכלל. לכן היתה גם מהצד הזה טעות להתערב בשיקולי הוועדה".
ויש הדרה? לדעתך יש בעיה?
"בשנתיים שאני הייתי שר חינוך לא ראיתי הדרה כזו. הרי גם הרב אהרון ליכטנשטיין קיבל את הפרס וגם עדינה בר שלום. אלו לא שני אנשי שמאל קיצוני אנטי ציוניים ואלו לא אנשים מגילדה סגורה אלא אנשים ממרכז העם. לכן להגיד שיש הדרה זו טעות. בכל אופן אם יש איש מרכזי בעם שלא מקבל את הפרס בגלל דעותיו אז שראש הממשלה ייתן דוגמאות של אנשים כאלו ואז יש לו טענה אבל אני לא מכיר כזה מצב. ייתכן שאני לא זוכר מספיק אבל לדעתי אין הדרה וסתם התערבו בתהליך. כלומר ברור שיש ציבור שלם במדינה שמרגיש מקופח. אבל זו הרגשה ללא בסיס ממשי, כשבודקים את זה רואים שהמצב אחר לחלוטין".
גם הרב יצחק לוי מסתייג מעיתוי הדחת השופטים. "נימוקיו של ראש הממשלה בנוגע לפרס ישראל נכונים, אלא שהוא טעה בדרך", טוען שר החינוך ויו"ר המפד"ל לשעבר. "ראש הממשלה היה צריך לקרוא לממנה את הועדות בפרס ישראל מראש ולהגיד לו מה הוא רוצה. למשל, אם הוא רוצה גיוון מבחינת עדה או מנימוקים אחרים, הוא היה צריך להגיד זאת מראש ולא לאחר מעשה.
"לאחר מעשה, כשיש כבר ועדה ופנו אל אנשים, לא ראוי לעשות שינוי ולהדיח שופטים למרות שעצם הנימוק שלך נכון. לדעתי, הממנה שהוא אדם קשוב היה פועל לפי הוראות השר ולכן זו הייתה הדרך ואז היה נוצר גיוון אמיתי בלי לגרום נזק לפרס ישראל כפי שנגרם כרגע. אגב, זו הפעם הראשונה ששר חינוך מתערב אחרי כן במינוי של ועדה כזו. כלומר, זו סמכותו החוקית. הוא מי שמאשר את הוועדה, אבל מקובל שהשר מאשר את מה שהגורמים המקצועיים שזהו תפקידים ממליצים. לכן כאן הטעות היא בעיתוי ולא בנימוק. ראש הממשלה היה צריך לפעול לפני כי נימוקיו נכונים. כעת זו הייתה טעות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם