הזירה הלשונית: מהיכן הגיע הפראייר הישראלי?

מה ההבדל בין הפראייר החרדי לזה החילוני? מה הקשר בין הפרייאר הגרמני לזה הרוסי? מה השתנה מימי הפראיירים של גולדה ועד לימי הפראיירים של נתניהו? הזירה הלשונית מנבאת מתי נפסיק להיות פראיירים, יורה קסאם ולא קאסם ומחפשת את הצ'וקומוקו של כולנו

רוביק רוזנטל | 13/2/2015 8:52 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
עשרה דברים שלא ידעת על הפראייר העברי

צעירי המחנה הציוני יצאו ב"קמפיין הפראייר", בסיסמה "רק פראייר מצביע נתניהו".

"פראייר" כבר תפסה מקום כבוד כאחת ממילות המפתח של הסיפור הישראלי. למילה הזו סיפור לשוני מרתק, ולהלן התקציר:

1. אין שום קשר בין הפראייר של החרדים, שפירושו חילוני (או "חופשי") לבין הפראייר שלנו הקשור למילה הגרמנית Frau, אשה או גברת.

2. פראייר הוא בגרמנית מיושנת משהו רווק, מחזר, אדם שלא הקים משפחה, וכן רועה זונות.

3. בשפת הגנבים הגרמנית Freier הוא אדם שקל להונות אותו.

4. גם בשפת הגנבים הרוסית פראייר הוא פתי, אדם שקל להונות אותו. הם קיבלו את זה מיידיש, שלקחה מן הגרמנית.

5. פראייר במשמעות טיפש או פתי מוכרת בסלנג הישראלי כבר משנות החמישים.

6. המקבילה לפראייר באנגלית היא sucker, ומכאן נולד האמרה "פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים".

עוד כותרות ב-nrg:
הארץ המובטחת: שיר חדש לחוה אלברשטיין
עשור למותו: אמנים מציירים דודו גבע
הפתעה: אוסטרליה תשתתף באירוויזיון
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
קמפיין המחנה הציוני: ''רק פראייר מצביע נתניהו''

7.         הביטוי "יצא פראייר" בנוי על המבנה הערבי: "יצא גבר" ומכאן "יצא גדול", "יצא צדיק", ולהבדיל, "יצא חומוס".

8.         הקישור שעשו צעירי המחנה הציוני בין ראש ממשלה לבין הפראייר אינו חדש. בעבר נפוץ הכינוי "פראיירים של גולדה", והוא התייחס למי שמוכן להקריב את עצמו למען המדינה בלי תמורה.

9.         פראייר כיכבה בשפה הפוליטית של 2009. נתניהו: "לא נוליך את עצמנו שולל. אנחנו לא מוכנים להיות פראיירים". ציפי לבני, זמן מה אחר כך: "החזון שלך לעם ישראל הוא שלא נצא פראיירים".

10.       הפראייר כיכב גם בסיסמאות מחאת האוהלים של 2011: "ישראלי, לא פראייר!", "אוהבים אותנו פראיירים, ואהבה זה כואב", "אנחנו (לא) פראיירים".

צילום: ראובן קסטרו
כולנו פראיירים בדרך כלשהי. מאהל הפראיירים צילום: ראובן קסטרו

איך כותבים קסאם

והערה ליוצרי הקמפיין, לקחתם מהיידיש את הפראייר, אבל אין זה אומר שצריך להתעלל בשפה הערבית. שמו של הטיל המוביל של ימי צוק איתן הוא קסאם, ולא קאסם. היא נקראת על שמו של מי שנחשב אבי ההתנגדות הפלסטינית, עז א-דין אלקסאם, שנהרג בידי הבריטים בשנת 1935, ועל שמו נקראת הזרוע הצבאית של החמאס. אלקסאם פירושה מחיצה או שבירה. קאסם הוא שם משפחה ערבי נפוץ, כגון שמו של המשורר סמיח אל-קאסם, או של ראש ממשלת עיראק לאחר ההפיכה הצבאית ב-1958, עבד אל קרים אלקאסם.

צילום: מתוך ויקיפדיה
קסאם עם כבוד. עז א-דין אל-קסאם צילום: מתוך ויקיפדיה

צ'וקומוקו, לא מה שחשבתם

אביבית משמרי כותבת: "בני הקטן חיפש הערב מילים גסות במילון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל, ולשמחתו מצא אותן. איפשהו צצה פתאום המילה צ'וקומוקו, ולידה כתוב "לא נמצא מקור". באמת? ואני שמעתי פעם ממישהו, שבשנות השישים המאוחרות ישראלים החלו לבצע עבודות בדרום אמריקה עם גנרל דרום אמריקני כלשהו, שהיה לו שם ארוך ומלא צ', ושום דבר לא היה עושה כמו שצריך. המילה היא שיבוש מבודח של שמו. אולי מישהו יכול לתמוך בגרסתי?".

אז מהיכן הגיעה צ'וקומוקו? הגירסה על הגנרל הדרום אמריקני חביבה אך אינה אלא אגדה אורבאנית. כל העקבות מוליכים אל הלדינו, ונראה שיש כאן חיבור של שתי מילות גנאי בלדינו. צ'וּקָה היא מילת סלנג בלדינו שפירודה, על פי מילון הלדינו של אבנר חפץ, "איבר הזכרות, או 'פיפי' בלשון התינוקות. מוֹקוֹ פירושה נזלת, ריר האף, ומכאן ביטויי גנאי כמו 'קָיֶיה לָה מוֹקוֹ": ילד זב חוטם, וכן "קֶידָאר קוֹן לוֹס מוֹקוֹס אֶנְקוֹלְגָאנְדוֹ" להיות בבושת פנים. צ'וּקּו מוקוּ הוא אם כן, בלשון עדינה ובשינויים פונטיים קלים, שמוק זב חוטם. האם הצירוף הזה התקיים גם בין דוברי הלדינו? נשמח אם מי מהם יאיר לנו בעניין. במילון הסלנג של משה יהלום המילה מופיעה בארבעה חולמים: צ'וֹקוֹמוֹקוֹ, ראיה נוספת למקור בלדינו. צ'וקו הוא גם השם שהוצמד לכובע של מעיל הדובון, כינוי שלא ניתן לו עד כה הסבר מניח את הדעת.

מן המילה צ'וקומוקו נגזר שורש מרובע, ומכאן שם התואר מצ'וקמק, שם העצם צ'יקמוק,  והפועל לצ'קמק. ירון לונדון מצטט בספרו "לו הייתי פיראט" את רפי גינת, שטען שכאשר חקר את בעלי הבאסטות בשוק המסתירים את התותים הרקובים תחת לשכבה של מוצקים, המציא לצורך התיאור את המילה 'מצ'וקמקים', שהתנחלה מאז בשפה. אז שהו, שממש לא. המילה מצ'וקמק והפועל מופיעים כבר במילון בן יהודה בן אמוץ שיצא בשנת 1982, זמן רב לפני שגינת הסתובב בשווקים וגילה שחיתויות.

הופעה ראשונה שלה מוקדמת עוד יותר, בכתבה של אורי מילשטיין מדצמבר 1973, שהסתובב סיני לאחר מלחמת יום הכיפורים. הוא מצטט קצין הגוער בנהג "לאן אתה נוסע, מצ'וקמק שכמותך". במילון גולני של יצחק לץ שהופיע בעיתון במחנה בשנת 1976 מופיע הערך מצ'וקמק והגדרתו "מדולדל. מחורבן. אחד שלא מאורגן. טירון שרץ עם החגור, וזה נצמד לו לצוואר". בשיר הסלנג של קובי לוריא, גם הוא משנות השמונים, מופיעה השורה "צ'וקו זה צ'יקמוק ובלגן בלי שיטה, כשבאוהל אתה לא מוצא אפילו ת'מיטה".

במחקרי על הסלנג הצבאי עולה כי השימוש בשורש צ'קמק נפוץ ביותר בשפת החיילים. יש חיילים מצ'וקמקים, פלוגה מצ'וקמקת, מבצע שהוא צ'יקמוק בסרט "מבצע סבתא" ועוד. שפת הצבא היא איפה החשוד המיידי של יצירות הלשון שהתגלגלו מצ'וקומוקו.

צילום: מתוך הסרט
''מבצע סבתא'' צילום: מתוך הסרט

קופת חולים מדברת בלומף

קופת חולים הכללית נוהגת לעניין את המצפים לנציג שירות או לתשובת האחיות במרפאותיה בהצעות שונות. הקריינית משמיעה את הטקסט, ומיישמת חוק הגייה חדש. נקרא לו לענייננו "אותיות בלומף", שהחליף באופן לא חוקי בעליל את החוק הוותיק "אותיות בומף". על פי חוק זה, ו' החיבור לפני חמישה עיצורים, כולל העיצור ל', תישמע u ולא ve גם אם הם אינם בשווא נע (במקרה זה כל העיצורים הלא גרוניים דורשים u). וככה זה נשמע:
"רוצים ליהנות משיניים בריאות לכל החיים וּלַחסוך אלפי שקלים?".

ומיד אחר כך:

"כל מה שעליכם לעשות הוא ללחוץ על זימון תורים ללא סיסמה וּלִבחור את הסימון המבוקש".

חוק בלומף אינו רק נחלת קופת החולים הכללית. הוא נשמע בכל מקום, וגם בפי שדרים ושחקני פרסומות. אלייך, ועדת הדקדוק של האקדמיה ללשון.

מהיכן הגיע השרביט?

חננאל מאק שואל: מהיכן נולדה המילה שרביט. יש טענה שהיא נולדה מן המילה שבט. אינני מתיימר לדעת אבל ההשערה אינה נראית בעיני. האות ר' אינה נוהגת להפציע כך מתוך

מילים קיימות. תחושתי הבלתי מנומקת היא שמוצא השרביט בפרס ומדי והוא התייהד שם, כמו רבים מעמי הארץ (אסתר ח', יז).

המילה שבט מקורה באכדית, וההשערה שהיא מקורו של השרביט מקובלת בין האטימולוגים: השבט, הענף הגדול שאותו מחזיק ראש השבט או המלך מסמל את השלטון. ד"ר תמר עילם-גינדין מחזקת את ההשערה בהתייחסות למגילת אסתר: "לכל אורך המגילה פזורים מונחי שלטון שהמחבר מניח שאנחנו מכירים. חלקם פרסיים, חלקם ירושה מהאימפריה הקודמת. שרביט הוא אחד המונחים שעברו בירושה. איך אנחנו יודעים את זה? כי זה שורש שמי, והאימפריה הקודמת הייתה שמית. המילה שרביט נגזרת מהמילה "שבט" - ענף. מאין באה ה-ר' הזאת? ובכן, הפיכת עיצור אחד לשניים, כשאחד מהשניים הוא מעיצורי למנר, נפוצה מאוד בשאילות בין שפות. למשל רמלה הערבית ("חולית", או "חולון") שהפכה בספרדית ל-Ramblas, camera הלטינית שפירושה "חדר", שהפכה באנגלית ובצרפתית ל- chamber/chambre. בתחום יחסי ישראל איראן, אחד מענפי הייצוא החזקים של העברית אם לא ה-, הוא המילה "שבת", והיא מופיעה בפרסית אמצעית כ'שַׁמְבַּד', ובפרסית חדשה הפכה ל'שַׁמְבֶּה. גם בשם הנהר סמבטיון חוזרת אותה תופעה, מאותו מקור".

עוד טורים, שאלות ותשובות, רשימות ותגובות באתר הזירה הלשונית:­www.ruvik.co.il

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
שתף

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

המומלצים

מרחבי הרשת

פייסבוק