Full Trunk בפול גז: הבלוז הישראלי מכוון לחו"ל
חברות תקליטים הן פאסה, השתתפות בריאליטי זה קו אדום שלא ייחצה, לספור כמה דיסקים נמכרים בכל רגע זו טעות, ומוסיקה היא בהחלט מקור פרנסה, אם פותחים מספיק את הראש. ראיון עם סולן להקת 'פול טראנק' וסינגל חדש מתוך האלבום השני
עוד כותרות ב-nrg:
• עשור למותו: אמנים מציירים דודו גבע
• קורין אלאל עם טיפים ליוצרים צעירים
• תמונות ראשונות מג'יימס בונד החדש
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מיהו הקהל של מוסיקת רוק-בלוז בארץ?
"הקהל שלנו מאוד מגוון – האלבום הראשון משך אליו לא מעט מבוגרים לצד סטודנטים, ולאחרונה אני קולט בקהל הרבה יותר צעירים. החומרים החדשים יותר מגניבים להופעה ואנחנו רואים שקורה בהופעות משהו אחר, שאנשים יותר זזים ורוקדים.
"אם עד עכשיו היינו משויכים בעיקר לבלוז, אז כאן הלכנו בעיקר לכיוון של הרוק. הרעיון באלבום השני היה לקחת מוטיבים שלא מהעולם של הרוק-בלוז ולהכניס אותם לעולם הזה, תחת קורת גג אחת אחידה של סאונד ברמת העיבודים וההפקה. פתאום, למשל, יש השפעות של רגאיי, או של מקצב שלקוח מהמוסיקה המרוקאית".
אלבום הבכורה שלכם היה ברובו בעברית, ואילו אלבומכם השני כולו באנגלית. למה בחרתם להוציא אלבום שלם באנגלית?
"האמת שזה קרה באופן טבעי ברמת כתיבת השירים. באלבום הראשון היו שלושה שירים באנגלית, שנכתבו לקראת סוף האלבום, וזה התחיל קו שנמשך באופן טבעי" משיב ניסמן. "לשיר באנגלית זה משהו שאני עושה כבר שנים, וכמובן שיש פה גם רצון שלנו לצאת לקהל טיפה יותר רחב ולנסות גם להגיע מחוץ לגבולותינו. משמיעים אותנו גם בחו"ל, אני חושב שאנחנו בכיוון טוב מהבחינה הזאת, ומקווה שלאלבום הזה יהיה יותר מעוף גם בחו"ל".
להקת Full Trunk התחילה, כמו הרבה להקות, בתור שלושה חברים שפשוט נהנו לנגן יחד תחת השם 'גל ניסמן טריו'. השלושה עסקו בפרויקטים צדדיים, ניסמן הקליט אלבום סולו והופיע בכל הארץ עם פרויקט מחווה לאריק קלפטון, המתופף יותם אלעזרי הצטרף ל''טררם'' והבסיסט עופר ויינר ניגן בלהקת הקאברים 'ריטלין'.
שיתופי פעולה מרגשים, בין היתר עם אפרים שמיר ואיתי פרל, הופעות מלאות, מחמאות מהתקשורת וקהל אוהדים אדוק, דחפו את השלושה להמשיך לעבוד יחד כל העת, עד שנפלה ההחלטה להקליט אלבום ראשון וכעת כבר עומדים השלושה לקראת השקת אלבום שני.
האלבום ייצא באופן עצמאי באמצעות קמפיין הדסטארט. מה גרם לכם לבחור בדרך הזו?
"אני חושב שהאפשרות להוציא את האלבום עם חברת תקליטים אפילו לא עלתה על הפרק. לא בא לי שאף אחד יחליט לי על האמנות שלי ויגיד לי לעשות דברים ככה או אחרת. היום הרבה אמנים מוציאים אלבום לבד, וחברות התקליטים הן גם ככה דבר שחצי נכחד, כי דיסקים זה משהו שכבר לא כל כך נמכר. יש אנשים שלא מבינים למה אנחנו בכלל מוציאים את האלבום על דיסק. זה משהו שאנחנו עושים בשביל עצמנו ובשביל אלו שעוד שומעים דיסק באוטו.
"למזלנו הגדול, בזכות פרויקט ההדסטארט, קיבלנו עזרה מאוד גדולה לשאת בנטל הכלכלי של הוצאת אלבום, מצד הרבה מאוד אנשים טובים ומדהימים, שאת חלקם הגדול אנחנו מכירים, ואת חלקם לא. תשמעי, כשהייתי רואה את זה מהצד וכשתמכתי בעצמי בפרויקטים, גם של חברים וגם של דברים שפשוט תפסו אותי, לא קלטתי כמה זה באמת מרגש ועושה לי משהו, כמה כל בנאדם שתורם, וזה לא משנה באיזו מידה, זה מיוחד וממש לא מובן מאליו".
אתה חש שההסתייעות בקהל לשם הוצאת אלבום משנה באופן כזה או אחר את מערכת היחסים בין אמן לקהל שלו?
"תראי, יש לנו אג'נדה, והיא שאין לנו כמעט את העניין של דיסטנס עם הקהל. בהופעות תמצאי אותנו על הבר, כשיש אנשים שמגיעים להופעות שלנו כבר כמה פעמים ואנחנו כבר מכירים אותם, לגמרי ניתן להם חיבוק, ואני לא מסתכל על זה ממקום של איזושהי הפרדה בין אמן לקהל".
אתם מופיעים המון, אני מניחה שאתם כבר מזהים חלק גדול מן הקהל שלכם, שחוזר שוב ושוב.
"וואו, כן, כבר 5 שנים בערך, אנחנו לא מפסיקים להופיע, עוד מהגלגול האחר שלנו תחת השם 'גל ניסמן טריו'. היו לנו חודשים של 20 הופעות בחודש, מפאב לפאב, וגם בלי היגיון – יום אחד בצפון ולמחרת בדרום. אנחנו אוהבים לטייל ואנחנו חברים טובים וזה כיף, ואסור לשכוח שהכיף הוא חלק גדול מאוד מהעניין.
"הבנתי שבמרוץ הזה של המוסיקה, אם אני רק אסתכל כל שנייה כמה השמיעו אותי, כמה הגיעו להופעה וכמה דיברו עליי, מהר מאוד יכול אתעייף ואאבד את החשק. אם אתה מסתכל על זה ממקום אחר, ולא סופר כל היום כמה דיסקים מכרת, אלא עושה את זה בעיקר בשביל החוויה, הדרך והחברים, אתה יכול רק להרוויח. תראי, זה לא שאני לא בודק ומתעניין, אבל במידה. אני לא מתעסק בזה כל הזמן".
לפני כשלוש שנים, אמרו חברי הלהקה בראיון שבלתי אפשרי להתפרנס רק מעשיית מוסיקה וכי בלית ברירה, עליהם לעסוק גם במקצועות אחרים לשם הפרנסה. "קודם כל, אני יכול להגיד שהיום אני מתפרנס כמעט רק ממוסיקה", משיב ניסמן לשאלתי האם בשנים שחלפו הצליחו להתבסס ולראות בעיסוק במוסיקה מקור פרנסה בלבדי.
"האם זו פרנסה טובה? זו כבר שאלה אחרת", הוא צוחק. "אני חושב שבסך הכל אדם כן יכול להתפרנס ממוסיקה, אבל לא רק מהמוסיקה שלו. קשה מאוד להתפרנס מהמוסיקה שלך, זאת אומרת, אתה יכול לעשות כל מיני דברים במוסיקה, שעדיין נחשבים מוסיקה ולהתפרנס מהם, כמו להעלות הופעות של קאברים, ללמד, להפיק מוסיקאלית ויש לא מעט דברים. עיקר הבעיה הוא להתפרנס מהמוסיקה שלך, שזה מאוד נדיר.
"בשנתיים-שלוש האחרונות דברים השתנו בשבילנו, וכולנו מתעסקים היום בעיקר במוסיקה ומזה אנחנו חיים. כמובן, שכולנו גם עושים דברים מהצד שלא ממש קשורים. אני, למשל, עוסק גם קצת בעריכת וידיאו. כרגע, אנחנו בתקופה שאנחנו נותנים גז על להיות יותר טובים ולעשות כמה שיותר, מתוך ידיעה שאנחנו לקראת השלושים שלנו, ואת יודעת, מתישהו כבר נרצה לחיות נורמאלי ולא להתפשר על איכות חיים. כרגע אנחנו עוד מתפשרים, כי אותי מעניין לכתוב שירים טובים ולנגן יותר טוב ולשיר יותר טוב ושנהיה להקה יותר טובה, מתוך שאיפה שבעוד כמה שנים זה גם ישתלם ברמה הכלכלית".
מה עם כתיבת שירים עבור אמנים אחרים, עפ"י הזמנה? בעבר אמרת שזה לא משהו שאתה רואה את עצמך עושה. לאור ההצלחה, אני מניחה שעלו הצעות מעין אלה.
"נכון, עלו, אבל אני כותב רק לאנשים שאני אוהב או רוצה לכתוב להם. שירים שלי נמצאים אצל גל דה פז, אצל דיאנה גולבי ואצל עוד אמנים, אבל אני לא מוציא על זה חשבוניות, זו לא פרנסה בשבילי, אני לא יוסי גיספן. אני גם לא חושב שאני מסוגל לעשות את זה, אולי לצערי", צוחק ניסמן.
"האמת, אני גם לא חושב על זה, וזה דווקא לא מסוג הדברים שמציעים לי יותר מדי. זה קורה מדי פעם, בדרך כלל מגיע מאנשים מהז'אנר. מה שקורה יותר, זה שככל שאתה גדל ומגיע ליותר אנשים, אנשים דווקא רוצים להביא לך שירים. אני מקבל הרבה יותר הצעות בסגנון 'הי, כתבתי שיר, אולי אתה רוצה אותו להרכב שלך', מאשר הצעות שאני אכתוב שירים לאחרים".
בדומה לכתיבת שירים עפ"י הזמנה, גם השתתפות בתכניות ריאליטי עוררה בעבר התנגדות עזה בקרב ניסמן וחבריו ללהקה, והוא דחה הצעות שהגיעו אליו להשתתף בתכניות כמו 'דה וייס' ו'כוכב נולד'.
"זו דעתי גם היום, והיא רק התחזקה עם הזמן", הוא אומר. "הדרך שבה אנחנו מאמינים ובה אנחנו הולכים מביאה תוצאות, ואין כמו עבודה קשה. גם בסופו של דבר, אם אתה באמת טוב, זה יקרה, לא יוכלו להתעלם ממך. אז בהתחלה, אולי לא יקבלו את השירים שלך ברדיו מסוים, אבל אם חמישים או מאתיים אנשים, לא משנה כמה, היו בהופעה שלך ועפו באוויר, הם ילכו ויספרו לחברים שלהם, יבואו עוד פעם איתם גם אנשים חדשים.
"יש מקומות שהגענו אליהם עוד פעם ועוד פעם, ולאט לאט ראינו יותר ויותר אנשים שמגיעים – אדם שהיה בפעם הקודמת בא להגיד לנו שלום ומצביע על עוד חמישה חברים
"אנחנו גם רואים בפועל מה קורה עם התעשייה הזאת ועם האנשים שיוצאים משם, וכמה זה עוזר להם באמת. השתתפות בתכנית טלוויזיה היא לא כלי רציני בעיניי כדי להגיע לאנשים. תראי, הקהל לא טיפש, הקהל לא ישלם על כרטיס להופעה בגלל שמי שמופיע היה בטלוויזיה, אלא כי הוא אוהב את השירים שלו. את יודעת, קהל הולך לראות את ברי סחרוף כי כבר שנים הוא שר את 'רעש לבן', לא בגלל שהיה בטלוויזיה ושמו עליו איזו חולצה יפה".
אם כך, זה מפריע לך גם מהמקום של העיסוק בתדמית.
"אם יש משהו שאני מקפיד עליו בכל ענייני התדמית, זה שלא תהיה לי תדמית", הוא מחייך. "באמת, אין מצב שמישהו יגיד לי איך להתלבש בהופעה, או משהו כזה, זה אבסורד בעיניי. אני אדם פשוט בהוויה שלי, ואין סיכוי שאני אסכים לזה שתגיע פתאום איזו מעצבת ותאמר לי 'טוב, אז את החליפה הזאת אתה צריך ללבוש בהופעה הערב'. זה לא יקרה, זה לא אני. תראי, אני ממש לא מסכן ואני בסדר כלכלית, כמו שאמרנו, אבל גם אם היו מציבים את זה מול האפשרות היחידה של לחיות בעוני, עדיין הייתי מוותר על כל העיסוק הזה בתדמית. זה לא משהו שמעסיק אותי, אותי מעניינת המוסיקה שאנחנו עושים ביחד ומה שעוד נעשה".
ומה עוד אתם מתכננים לעשות? מה על הפרק?
"יש דברים שאנחנו רוצים להשיג ואנחנו בדרך אליהם, כמו להופיע בחו"ל, למשל, דבר שמבחינתי חייב לקרות מתישהו, אבל באמת, אם תשאלי אותי מה הכי חשוב לי שיהיה עוד עשר שנים, נגיד, זה שההרכב יישמר. לפני חמש שנים אמרתי שהחלום שלי זה להופיע ב'בארבי' מול הרבה אנשים, וזה קרה. אני לוקח את זה צעד-צעד, ולא נוהג לחלום בענק.
"אני רוצה שההרכב ימשיך לגדול ולייצר מוסיקה, ושכמה שיותר אנשים יתחברו למוסיקה שלנו וייהנו ממנה. אני אהיה מאושר להמשיך ולהופיע באותם מקומות כמו היום, והחלום שלי הוא פשוט להמשיך ולעשות מוסיקה כל החיים, ללכת לאולפן, להופיע ולעשות את זה עם ההרכב שלי. פשוט לא להפסיק".
האזינו ל-"Time for us to move", הסינגל הראשון מתוך האלבום השני של להקת Full Trunk שיצא במאי 2015. הופעת השקה חגיגית לאלבום תערך במועדון הבארבי, 4.5.15.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם