הנשים העליזות של שקספיר מככבות בירושלים
תיאטרון החאן מעלה את "הנשים העליזות מוינדזור" של שקספיר בהפקה עדכנית ומודרנית ועושה זאת בחן רב. הבמאי אודי בן משה מבריק בבחירותיו האמנותיות וצוות השחקנים מפליא להגיש את ההצגה הוותיקה באמינות וביעילות
תיאטרון החאן הירושלמי מעלה קומדיה מצחיקה וחכמה מאת שקספיר, 'הנשים העליזות מוינדזור'.עוד כותרות ב-nrg:
• הבלוז הישראלי מכוון לחו"ל
• 40 שנה לסאטרדיי נייט לייב
• שרון הולצמן מפוכח מאי פעם
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
גיבור המחזה, המופיע בכמה ממחזותיו הנוספים של שקספיר, הוא ברנש בשם פלסטף, בעל תואר האצולה 'סר', למרות שלמעשה אין הוא אלא ליצן מצחיק, עילג ומגושם. הוא נטפל לשתי נשים נשואות, גברת פייג' וגברת פורד, לא רק לשם אהבה אלא גם כדי לסחוט מהן קצת כסף.

העניינים, כמובן, מסתבכים. הוא שולח להן מכתבי אהבה, ואילו הן משחקות ומעמידות פנים כאילו הן נענות לחיזורים שלו. גם הבעלים של הנשים במבוכה, ובעיקר בעלה של הגברת פורד, הלוקח את הדברים ברצינות. דמות נוספת היא העלמה אן, בתה של הגברת פייג', אחרי מחזרים רווקים צעירים. אמה מסדרת לה שידוך, אבל לבסוף. היא מחליטה אם - ועם מי היא מוכנה להתחתן. בסוף כולם משלימים ומבינים שכל סיפורי ה'אהבה' כביכול לא היו אלא תיאטרון, משחק של הונאה ואשליה.
כל טיפוס לובש מסכה כמו בקומדיה האיטלקית. כמובן שיש למחזה כגון זה גם מעין מסר פמיניסטי כשנשים הן אלה שמלמדות את הגברים איך, ואם בכלל, צריך להתנהג, אבל הכל ברוח קומית. יחד עם זאת, אודי בן משה ביים את המחזה, כמשהו קצת מודרני, לא כשחזור היסטורי, מבחינת הרקע והנוכחות של הטיפוסים השונים. עם מוסיקת רוק עכשווית ברקע ושירים פופולאריים המוכרים לקהל וכן מוסיקת רקע קצבית היוצרת אווירה מיוחדת. אבל הבמאי עשה זאת בטקט. על הבמה אין טלפונים. פלסטף שולח מכתבים ולא דואר אלקטרוני. הטיפוסים השונים מופיעים על הבמה עם מבט מרשים ומגוון ותנועה מסוגננת עם תשומת לב לכל פרט מבחינת הנוכחות הפיסית והתיאטרלית של הדמויות.
המחזה כתוב ומוצג כקומדיה, כמחזה על בני אדם, הפועלים לכאורה ברצינות, אבל בטון ובסגנון מצחיק ומגוחך. יש בביצוע גם משהו מהסגנון של הפארסה התיאטרלית שבה המצבים המתרחשים על הבמה הם הדבר המצחיק. אבל בן משה ידע למצוא את השילוב המיוחד, המקורי, שבין קומדיה של אופי ושל מניע לבין פארסה המתקדמת בעיקר באירועים ובמצבים והכל במינון ובעיתוי הנכון.

עירית פשטן (גברת פורד) ויעל טוקר (גברת פייג'), שתיהן עיצבו טיפוס עם יופי ואופי והכל בטעם טופי, עם נוכחות, זהות, שובבות ומתיקות ובנוסף לכל אלה – גם חכמה. דניאל גל בתפקיד אן, הכלה הצעירה, ידעה איך להיות צייתנית ונחמדה כשצריך, אבל גם לעמוד על זכויותיה כאישה צעירה הבוחרת להתחתן רק עם בחיר לבה. יהב גל (השופט) ואריה צ'רנר (הכומר), ניהלו את העניינים כפארודיה קומית-סאטירית על שני הטיפוסים שהם אמורים לגלם. אריאל וולף שיחק את הדוקטור הצעיר והחתן הזעיר כמו 'עולה חדש' מצרפת, יהויכין פרידלנדר בתפקיד פורד, המחיש והדגים כמו שצריך, כמשהו מופנם ואותנטי, את האופי, התסביכים והטמפרמנט של דמותו. גם לאודליה מורה-מטלון בתפקיד המשרתת קויקלי, מגיע צל"ש, ואחרון חביב, ארז שפריר בתפקיד פלסטף – כאביר עם כרס, ערמומי ותחבלן, שנון ונאיבי, עם אופי ונוכחות 'פלסטפית' מובהקת, הנופל לבסוף בסף בפח שהוא טמן לעצמו.

"הנשים העליזות מוינדזור", תיאטרון החאן
מאת ויליאם שקספיר
תרגום: נסים אלוני
עיבוד ובימוי: אודי בן משה
תפאורה: סבטלנה ברגר
מוסיקה: עדי כהן
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg