אתרים מומלצים

אפשר גם אחרת: מסר פמיניסטי בהצגות ילדים

"הנקה ופיט" ו"גיבורה", שתי הצגות ילדים שונות זו מזו בסגנונן ובאופיין, מספרות למעשה את אותו הסיפור: חייהן של ילדות-גיבורות בעולם לא מושלם. בני שמונה ומעלה יוכלו להפיק מהן חוויה חשובה, הורים יראו בהן תשובה הולמת לתרבות הפסטיגלים והסלפי

אין צירוף שחוק יותר מצמד המילים "בלתי אפשרי". נדמה שבימינו הכל נחשב לבלתי אפשרי: טבעם של סיפורים אנושיים להיות בלתי אפשריים; טבעם של החיים להיות בלתי אפשריים; טבעו של קיומנו גם הוא בלתי אפשרי, במידה כזו או אחרת. שום דבר לא אפשרי.

עוד כותרות ב-nrg:
• צפו: מה גרם למירי רגב לבכות?
• בר רפאלי מול ג'ניפר לופז: מי מנצחת?
• אישה בלטקס ושוט: ההשפעות של ערן צור
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מה שכן, סיפור "הנקה ופיט" יכול להוות דוגמה אמיתית לאלמנט הבלתי אפשרי בחיינו, הגם שזהו סיפור אמיתי לגמרי: ילדה יהודייה בשם הנקה שמלחמת העולם השנייה קורעת אותה מחיק הוריה.

''הנקה ופיט'' צילום: בני גם זו לטובה

הניסיון להינצל מביא אותה להתחבא בבית משפחה הולנדית שכלל אינה מכירה. הבלתי אפשרי הוא שנרקמת חברות אמת בין הנקה לפיט, בתם של הזוג המסתיר. הפער שבין החמימות שבפנים, כלומר הידידות המופלאה שנרקמת בין שתי הבנות לקור האימים שבחוץ, להלן המלחמה – הוא הכי בלתי אפשרי שיש, אם שוחקים את המילים הללו עוד קצת.

הנקה ופיט עטיפת הספר

שנתיים לאחר יציאת הספר באותו שם מאת רן כהן אהרונוב, "הנקה ופיט" מועלית בתיאטרון המדיטק שבחולון. מעבר להרגשה שהסיפור הזה מרגש כשלעצמו על כל פיתוליו וקשייו לאורך הדרך, ההפקה הבימתית, בבימויו של נועם שמואל, מעניקה לו איכויות תיאטרליות ראויות.

עד כמה שהעלילה כואבת והמציאות מכאיבה, המחזה של ליאור גרטי נשאר הירואי אך עדין. שפתו מובנת לילדים, אינה מחסירה אף פרט משמעותי ואף על פי כן נותרת מדודה ומכמירת לב. נועה הר ציון כהנקה וקרן סלנט בתור פיט עוברות תהליך יפה של התפתחות והתחברות. גליה ואיציק כהן-פטילון מגלמים את הוריה של פיט בהבנה ואמפתיה. מוצלחים גם סיון קרצ'נר בתפקיד הדודה מארי ואיתמר שקד בשני תפקידים.

כשעלו לבמה הנקה ופיט "האמיתיות", השתיים שזהו סיפורן ושהיום הן כבר סבתות, אי אפשר היה שלא למחות דמעה. זו אחת מהצגות הילדים הסוחפות והמשובחות שנעשו כאן, תשובה הולמת לתרבות הפסטיבלים ותיאטרון מלא בחסד.

הבלתי אפשרי לפעמים אפשרי. ''הנקה ופיט'' צילום: בני גם זו לטובה

איזוהי "גיבורה"

אם "הנקה ופיט" מכוונת למקום קטן ופרטי בלב הצופה, "גיבורה" פונה לחוויה האוניברסלית. מדובר במחזמר מבית תיאטרון אורנה פורת המבוסס על פי הספר "נסיכה קטנה" מאת פרנסס הודג'סון ברנט, מחברת "סוד הגן הנעלם".

הנסיכה/גיבורה היא שרה קרו, ילדה נבונה, יתומה מאם, המגיעה עם אביה העשיר מהודו ללונדון. הוא נאלץ לצאת למלחמה ומשאיר אותה להתחנך בפנימיית הבנות של גברת מינצ'ן, אישה תאבת בצע המאמינה בנקיטת יד קשה, סדר ומשמעת. ההסתגלות למקום מורכבת ומאתגרת, אך מעמדה החברתי של שרה מקנה לה יחס מועדף.

''גיבורה'' צילום: יוסי צבקר

בשורת איוב על היעלמות האב וכספו טורפת את הקלפים: שרה, שהשתייכה למעמד הגבוה, הופכת פתאום למשרתת פשוטה. אם להשוות לאגדה המוכרת של האחים גרים, כאן הטרנספורמציה שקורית לדמות הראשית הפוכה: קודם כל סינדרלה ואחר כך לכלוכית. בסיפור הזה דמיון מפותח, מחשבה פרועה וחברים טובים מושיבים את הסדר על כנו, וכשהסוף טוב – הכל טוב.

צביה הוברמן, המעבדת והבמאית, בנתה הפקה צבעונית ומשעשעת, העושה שימוש במוזיקה, צבעוניות ופזמונים על מנת להעביר מסרים חברתיים מובלעים, כך שלא יהיו דידקטיים או שכלתניים מדי. אין ספק ש"גיבורה" יכולה לעורר מודעות חברתית אצל צופיה, צעירים ככל שיהיו.

המוזיקה (אמיר לקנר) ידידותית למשתמש, קליטה ואנרגטית, ובכל זאת חבל שחלק מהשירים מושרים על גבי פסקול מוקלט וחלקם בפלייבק מלא. המצב האופטימלי והראוי ביותר במחזמר מן השורה הוא שירה חיה עם תזמורת חיה, כשכל קונסטלציה אחרת בעייתית.