פעם שלישית גלידה: בלונד רדהד הפתיעו בענק
אחרי שני ביקורים ולא מעט אכזבות, חזרה בלונד רדהד לארץ בפעם השלישית להציג מהפך מושלם - מלהקה שכיף להאזין לה בבית אבל נוראית על הבמה, ללהקה שמוציאה אלבומים גרועים ברצף אבל למדה דבר או שניים בכל הנוגע להופעות חיות
עוד כותרות ב-nrg:
• צפו: מה גרם למירי רגב לבכות?
• בר רפאלי מול ג'ניפר לופז: מי מנצחת?
• אישה בלטקס ושוט: ההשפעות של ערן צור
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כשהם מגיעים לישראל בפעם השלישית לקדם את אחד האלבומים הגרועים בקריירה שלהם, באמת שאפשר לבוא בלי ציפיות. מספיק שיגידו "שלום תל אביב" ולא תל אפיף" ונרשום להם הצלחה.
בפעם הראשונה הם היו אמורים לחמם את דפש מוד, ביטלו הגעתם והחזירו חוב שנה אחר כך, בפעם השנייה הם הגיעו לחמם את ג'יינז אדיקשן והופיעו גם בגפם בהופעות, שכאמור, להגיד שהיו 'מאכזבות' זה קטן על מה שהיה שם.
בשנת 2015 מגיע הטריו כהרכב אינדי מבוסס, אחרי תשעה אלבומים וכשבאמתחתם הצלחה ישראלית לא מבוטלת עם אלבום השנה של 'הקצה' (Misery is a Butterfly) ולהיט גלגלצ (Silently מתוך "23"). מאז, כאמור, הם הספיקו גם להוציא שני אלבומים שלא עושים חסד לרפרטואר, הראשון Penny Sparkle שהעיד על איבוד דרך אמנותי והשני Barragan מ-2014 שהמשיך לאבד את מה שכבר אבד, כנראה, לפני שנים.
יש שירים שמתקבלים יפה יותר בהופעה, אמרתי לעצמי. הידרדרותה המהירה של הלהקה שפעם הוציאה את השירים הכי יפים בעולם ועכשיו רק מאכזבת, עצובה מספיק. אפשר לקוות לפחות שמשהו מהקסם שידוע שקיים בהם, יגיע לבמה של הבארבי, במסגרת הופעות החורף של המפיק שוקי וייס.
ההופעה התחילה עם הקטע האינסטרומנטלי שפותח את האלבום החדש והמשיכה עם השיר הראשון מתוכו, לא מבשר טובות, אבל צפוי. המפתיע הוא שמאותו רגע ואילך ההופעה רק הלכה והשתפרה עם פלייליסט מצוין, התמסרות אמיתית של השלישייה למוזיקה וניצול מקסימלי של הכלים העומדים לרשותם. בעצם, עזבו אתכם ממילים יפות, זו הייתה ההופעה הכי טובה של בלונד רדהד בישראל אי פעם.
הטכניות המעושה שלהם התנדפה כמעט לחלוטין, במקום זה שלושתם נראו משוחררים ומאושרים, מה שהתבטא בפתיחה ארוכה ומהפנטת ל"Falling Man" והמשיך עם ביצוע מרטיט של "Hated Because of Great Qualities" מתוך האלבום Melody of Certain Damaged Lemons. כן, גם השירים החדשים נשמעים טוב יותר על הבמה, ולו רק בגלל שבלונד רדהד, לשם שינוי, באמת באו לנגן, שלא נדבר על להצדיק את הכסף ששילם הקהל כדי לראות אותם מופיעים.
הפלייליסט המושלם המשיך עם Doll is Mine ו-Melody מ-Misery המעולה, כולם מבוצעים עם טוויסט שמאפשר לטריו להישמע אותנטיים. בלי פלייבקים ומחשבים מנגנים (כמעט ולא, בכל אופן), קאזו והתאומים הפגינו כישרון אמיתי כשהתאימו את השירים האהובים ביותר שלהם לאמצעים המוגבלים שעומדים בפני שלושה אנשים על במה וגרמו להם להישמע מלאים, רעננים ומעודכנים.
יש לציין שהשלישייה עדיין לא יודעת לסיים שירים, כשכל שיר שני בערך נגמר בספונטניות מוחלטת של אחד מהם והצטרפות של השניים האחרים, אבל שאלה יהיו
בהדרן זכינו לשמוע עוד שלושה שירים מהאלבום החדש ואת "23", שביטא הכי טוב את התמורות שחלו בהופעה של בלונד רדהד. אותו שיר, שבהופעה הקודמת שלהם בארץ הוגש בהקלטה בוטה, בוצע כעת בצניעות, רק גיטרה ותופים, ובכל זאת נשמע שלם ומלא, בדיוק כפי שמצופה מלהקה בסדר הגודל של בלונד לבצע.
פחות משעה וחצי של הופעה ובכל זאת, מדובר בהופעה הכי טובה של הטריו בארץ, חד משמעית. מחמאות נוספות ללהקה, גם אם יאמרו בצדק, יעלו את החשד כי שלושתם עברו כמה שיעורי פיתוח קול וגיטרה לפני שיצאו לסיבוב ההופעות החדש. או שמא הסמים של היום פשוט הרבה יותר טובים. מה שבטוח, להופעה כזו אנחנו נשמח לבוא בכל הזדמנות. אפילו אחרי האלבום הגרוע בקריירה שלהם הבא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם