מוטי קירשנבאום ינקה לכם ת'ראש בצוותא
הסאטירה הכי חריפה בשטח לא נמצאת בערוץ 2 וגם לא עברה לערוץ המתחרה. למעשה, היא עלתה לאחרונה לבמה של צוותא בדמות "רואים ת'סוף", הצגה חסרת מעצורים של צוות ניקוי ראש המיתולוגי, קירשנבאום, סידון וב. מיכאל. התחזית? יהיה רע, ומצחיק
לא רק ב"ארץ נהדרת": בנט כבניטו מוסוליני, מירי רגב משווה עם ח"כים אחרים למי יש יותר גדול בשירותי הכנסת ומהדורת החדשות היא ארוחה מרובת מנות לשביעות החיך הישראלי. "רואים ת'סוף" בצוותא היא שלאגר הבחירות החדש.עוד כותרות ב-nrg:
• צפו: מה גרם למירי רגב לבכות?
• הנשים הכי חזקות על מסך הטלוויזיה
• ילדים לנצח: תחנות התרבות של גרייניק ואלתרמן
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כל אליטת התקשורת של ישראל וצמרת ברנז'ת התיאטרון והבידור הגיעו לפרימיירה החגיגית של "רואים ת'סוף". שחקני "ניקוי ראש" המיתולוגית, אימה הרוחנית של "רואים ת'סוף", סיפקו את ההקשר ההיסטורי ואת הפוליטיקאים יצגה ח"כ זהבה גלאון, שזכתה לחצי בדיחה על חשבונה של מרצ.
גם נציגי הכיפות הסרוגות באו לרחרח בעורף האויב, מעוז השמאל של 'צוותא'. בשיחה שקלטתי בחוץ אחת אומרת לרעותה - 'בואי, נכנסים. נקווה שלא יעצבנו אותנו יותר מדי, תתכונני להתעצבן'. ואכן, היה להן ממה לחשוש.
מוטי קירשנבאום, הוגה ומפיק "ניקוי ראש" שזכה על כך גם בפרס ישראל, כמעט 40 שנים לאחר מכן, רתם שוב את הכותבים הותיקים אפרים סידון וב. מיכאל, חבר לתיאטרון צוותא ולקאסט שחקנים וותיקים וצעירים, ויחד הקימו לתחייה סאטירה נשכנית ברוח אותה 'ניקוי ראש', שבועיים לפני הבחירות בישראל. בהשתחוויה הוא סיפר שהם התחילו לכתוב ב'צוק איתן' ומאז זרקו לפח כמעט שלוש גרסאות שונות בגלל שינויי מזג האוויר הפוליטי בישראל.
נכון, תגידו - בשביל מה לצאת מהבית? יש "ארץ נהדרת", יש "גב האומה", אבל החריפות הנועזת הזאת, חסרת המעצורים ויחד עם זאת מסוגננת מאוד, היא משהו שבישראל 2015 אפשר לראות רק על הבמה, כי הרגולציה על הערוצים המרכזיים לא מסוגלת להכיל את זה. בכניסה לאולם חילקו לקהל המוזמנים הידוענים את תוכניית ההצגה כגיליון של 'ישראל היום', כולל מחלק העיתונים הממותג. אפשר היה לטעון שהיה הולם יותר לחלק את שארלי הבדו, אבל כבר יש מפלגה שחשבה על זה.
"רואים ת'סוף" היא ריוויו סאטירי שיהפוך לשלאגר, בגלל הצמא לדברי טעם מושחזים שיתמללו את הטירוף הישראלי במדמנת השיח הציבורי. כל מערכון יכול היה לפרנס בקלות סרטון ויראלי של מי מהמפלגות: בנט הוא הגנן של השקד בארץ אהבתי או השמאלן האחרון, נצר לזן נכחד, מתנחם מקריאה בעיתונות יומית ימנית כי לפי מה שכתוב שם השמאל שולט על בית המשפט העליון, האקדמיה, התקשורת והאמנות.
הערב משובץ רצף של שיאים - מהדורת החדשות המרכזית כארוחה בת כמה מנות במסעדה של זוג ישראלים, ינון מגל הוא המנחה, המלצרית היא העיתונאית 'נר-לי', שבכוונתה לענות על רצונות הלקוח. המנות הן: לקט הודעות דו"צ, נאום ניצחון של רוני דניאל, מנה של טור דעה שמאלני ומנת הדגל - גילויי אנטישמיות באיזה חור שאיש לא שמע עליו. הלקוחה מתלוננת - 'יש ערבי במהדורה!' כאילו מצאה זבוב בסלט, - 'ערבי טוב?' שואלים אותה, לא, היא עונה - 'חי!' והתחזית, כמובן - 'יהיה רע!'. ישנו גם המערכון על ראש הממשלה מסתפר לפני ראין רדיו והקתרזיס הוא ללא ספק נאום הדוצ'ה - בנט כבניטו מוסוליני בנאום פשיסטי חוצב להבות בליווי מתרגמת לשפת הסימנים שבסוף תולה את עצמה. הברקת הלשון במערכון הזה היא - "דתיראן", הלחם של דת ואיראן, שזה כנראה זרם חדש ביהדות.
זו הצגת חובה גם בגלל ביצועי הקאסט: פלורנס בלוך, שאצלה הביט הקומי מתחיל כבר בפיקת הברך הרבה לפני הפאנץ', ישראל גוריון ושפת הגוף המפורסמת שלו, גיא מסיקה השחקן ורסטילי ורב הפרצופים והתגלית החדשה של הערב - אתי וקנין. הכוריאוגרפיה המינימליסטית (הראל קיי), העיבוד המוזיקלי (רוני וייס) והנאמברים המושקעים מקפיצים את הערב עוד למעלה. כמה מהביצועים יכולים בכיף לצאת כרצועות עצמאיות להשמעה ברדיו: שירה הלירי של ריקי כהן מחדרה שנתנה את 'כל קולה' (איזה יופי של ג'אגלינג לשוני) למאהב השרירי שעשה עליה סיבוב ובבחירות האלה מצא לעצמו פראיירית אחרת, או הנאמבר מכמיר הלב של הניצב כשוטר אזולאי, שנותר לבדו אחרי שכולם נלקחו לחקירה במח"ש. "פעם הייתה פה צמרת, עכשיו שלכת", הוא מקונן.
בפזמון שיר הנושא של "רואים ת'סוף" הם מבטיחים - "אין בעתיד שום הפי, אבל בהחלט יש אנד!".
"רואים ת'סוף", צוותא תל אביב
ההצגה הבאה: 13.3.15
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם