הסלבס שחתכו לפוליטיקה: מי הרוויח מזה?

רונלדן רייגן, ארנולד שוורצנגר ואפילו צ'יצ'ולינה - כולם הגיעו כסלבריטאים מהשורה הראשונה לבית הנבחרים. רגע לפני הבחירות שיכריעו אם יאיר לפיד שלנו ימשיך לכהן כשר או שמא יסתפק באופוזיציה, עצרנו לבדוק – האם משתלם בכלל לחצות את הקווים?

אמיר סומר | 15/3/2015 11:29
לקראת הבחירות המתקרבות לכנסת העשרים עצרנו רגע לזכור ולא לשכוח אושיות תקשורת וקולנוע שעשו מטה-מורפוזה לפוליטיקאים משופשפים.

עוד כותרות ב-nrg:
הנשים הכי חזקות בטלוויזיה
• איך מנתחים את פינק פלויד?
מדונה שוברת שיאים בצרפת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

פרט לבמאי רני בלייר ("ארץ חדשה", זוכרים?) ולאייקון האופנה והבלונד פנינה רוזנבלום ("הליכוד") ישנה קשת רחבה של גיבורי תרבות שסטו מדרכם אל הפוליטיקה, לפעמים בהצלחה ולפעמים בכישלון. כולם, ללא יוצא מן הכלל, הצדיקו את המשפט שאמר הסופר הערבי אמיל חביבי כשהפך לחבר כנסת ישראלי: "אי אפשר להחזיק את שני האבטיחים ביד אחת". במילים אחרות: זה או שאתה פסאודו-אומן עם דיבור סנסציוני או שאתה לובש חליפה ומדבר פוליטיקלי-קורקט. הבחירה הייתה בידיים שלהם.
מתוך ''שירת הסירנה''
דלית קהן ושר האוצר מתוך ''שירת הסירנה''
יאיר לפיד

אי אפשר להתחיל רשימה שכזו בלי הישראלי שהכי מתאים לו להיכלל בה. זה עם החגורה השחורה בקרטה והצלחה מופלגת כמעט בכל דבר שעשה. זה שלמרות שהיה הילד שלא סיים בגרות והתעסק באומנות, בסופו של דבר החליט ללכת בדרכו של אביו הפוליטיקאי.

לפני: היה בעל טור שבועי בעיתוני סוף השבוע שנכתב 19 שנים ברצף. הוא גם פרסם שירה בכתבי-עת ספרותיים, שיחק בסרטי הקאלט "שירת הסירנה" ו-"מעבר לים", עבד כמפיק ועורך סרטים בהוליווד, כתב את התסריטים לסדרות "חדר מלחמה" ו-"החופש האחרון", 11 ספרים ועל הדרך גם כמה מחזות ושירים שהלחינו וביצעו זמרים כמו רמי קלינשטיין וריטה, במקרה גם חברים טובים. נשכח לו לצורך העניין את החלטורה כמתאגרף. בכל זאת, שר אוצר וזה.

מידת הפופולריות וההצלחה: זכה בפרס מסך הזהב על תכנית האירוח שאותה הנחה (שאיך לא, נקראת על שם נוסחת ההצלחה: יאיר לפיד,. נבחר להחליף את אהרון ברנע בכיסא הכבוד של העיתונות הישראלית – אולפן שישי, היה המאצ'ו הישראלי והפרזנטור של בירת גולדסטאר, ובאמת ובתמים הייתה תקופה כזאת בישראל שהנשים שחשבו שהוא גבר סקסי לא היו במיעוט. מישהו זוכר בכלל שזה אותו בחור שהיה לובש רק טי-שרט שחור ללא לוגו?
     
אחרי: בינואר 2010 הצהיר כי יעבור מהשואו ביזנס לפוליטיקה. חבלי הדרך התחילו כבר אז, עם "חוק לפיד" (איש תקשורת שיבקש להתמודד בבחירות לכנסת יחויב בתקופת צינון של חצי שנה).

ב-2013 החל לכהן כשר-אוצר. מאז, התווספו לשמו האותיות ח"כ, ובקרב העם התווספה לשמו המילה "מאנייק", כאילו מדובר היה בטנצר מ"שמש".

מידת הפופולריות וההצלחה: בכנסת הקודמת הוא הוביל את המפלגה שאותה הקים "יש עתיד" (שם שבמקרה מתחרז עם יאיר לפיד) להישג מדהים כאשר זכה ב-19 מנדטים. המפלגה הפכה לשנייה בגודלה בכנסת. באותה שנה הוא גם נכלל ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם של מגזין טיים. אלא שמאז נדמה כי הפופולריות שלו בדעיכה. רבנים קראו לו עמלק, הוא טען שהוא סאחי, מרבית מבוחריו התחרטו, למרות מה שהבטיח עדיין לא ריאלי לזוג צעיר לקנות דירה בישראל, והפינאלה: ראש הממשלה נתניהו פיטר אותו מהממשלה.

צילום: אריק סולטן
רכבת הרים של הצלחות וכשלונות. יאיר לפיד צילום: אריק סולטן
ארנולד שוורצנגר

לפני: את צעדיו הראשונים בשואו ביז עשה בכלל כמפתח גוף. שוורצנגר זכה בארבעה תארי מר יוניברס ושבעה תארי מר אולימפי, וכונה "האלון האוסטרי". כשעשה הסבה מקצועית לקולנוע, קיבל כמובן תפקידים התואמים למידת גופו, ג'אבארים עם טאצ' סקסי בעיקר.

תפקידו הראשון היה הרקולס, אך בגלל המבטא הכבד שלו הצטרכו לדובב אותו, מה שאומר - יותר גוף מאשר כריזמה. אחר כך כבר הפך לשם דבר ולאחד משחקני הפעולה המצליחים ביותר: טרילוגיית "שליחות קטלנית", "קונאן הברברי" (שג'ורג' בוש האב כינה אותו: "קונאן הרפובליקני"), "שוטר בגן ילדים" ועוד.

מידת הפופולריות וההצלחה: זכה בפרס גלובוס הזהב על משחקו ב"מועדון השרירים", "שליחות קטלנית 2: יום הדין" קטפה חמישה פרסי סאטורן, היה לא פחות מסמל מין לכל אישה שחובבת את הצורה ההנדסית ריבוע, באזז תקשורתי שכלל תפקידי אורח בסרטים בתור עצמו, התארחות בתוכניות אירוח המוכרות ביותר בעולם, פרסומות, פוסטרים שהודבקו בקירות החדר של מתבגרים, פאפרצי וכל היוצא בזה. בקיצור, אסטה לה ויסטה בייבי.
 

צילום: איי.אף.פי
אתה חייב להיות בור לפחות בכזו רמה כדי למשול בקליפורניה. ארנולד שוורצנגר צילום: איי.אף.פי

אחרי: תפקידו הפוליטי הראשון היה במועצה הנשיאותית לכושר גופני ולספורט. בעצם, אם נלך אחורה בזמן, שורשיו הפוליטיים נמצאים בהוריו שהיו חברים במפלגה הנאצית. למרות מה שאתם מציירים לכם עכשיו בראש, שוורצנרגר תומך נלהב של ישראל ולא פעם הופיע בהפגנות פרו-ישראליות בקליפורניה, רובן נגד חיזבאללה.

אגב קליפורניה, שוורצנגר היה פעמיים המושל שלה ואף זכה ברוב מכריע. הפעם הראשונה שהיה מושל הייתה גם הפעם היחידה בהיסטוריה בה קרה שהדיחו את המושל הקודם שלפניו - גרי דיוויס. בנוסף, האלון האוסטרי חזר ואמר שהוא מושפע מרונלד רייגן שהגיע לנשיאות לאחר שהיה כוכב קולנוע.

מידת הפופולריות וההצלחה: למרות שביטל את דמי הרישוי השנתיים למכוניות ועקב כך זכה לאהדה רבה, הוא הסתכסך עם מספר איגודים מקצועיים של עובדי מדינה והצעות שהציע במשאל עם נדחו זו אחר זו.

מספר סערות התרחשו בזמן כהונתו, הזכורה ביותר היא מותו של סטנלי וילאמס (מנהיג כנופית הקריפס), שנגזר עליו עונש מוות. היחיד שיכל להציל אותו היה שוורנצרגר אך הוא העדיף לדחות את הערעור ובכך לא בדק לעומק את הטענה שהוא חף מפשע. זה היה תסריט יותר טוב מכל סרט שבו שרווצנרגר השתתף בו. חוץ מזה, רמת הפופולריות שלו ירדה וירדה עד שהפך לשנוא גם בעיר הולדתו שבאוסטריה, שם החליטו להסיר את שמו מאצטדיון הכדורגל.

הטרמינייטור בדימוס החכים והצהיר ב-2009 שהוא לא מתכוון להתמודד על תפקיד פוליטי כלשהו בעתיד. לאחר מכן התגרש מאם ילדיו – אחייניתו של ג'ון פ. קנדי המנוח, לאחר שגילתה שניהל חיי משפחה כפולים עם עוזרת הבית שלהם. הגירושים המכוערים האלה היו הסוף המוחלט שלכל מה שחיבר בין שוורצנרגר לפוליטיקה. הוא החליט לחזור לקריירה הקודמת שזנח מתוך הבנה שלהיות שחקן שעובר לפוליטיקה זו שליחות קטלנית.

באדיבות יונייטד קינג
עם כל החברים מפעם ב''בלתי נשכחים 3'' באדיבות יונייטד קינג
צ'יצ'ולינה

לפני: התפרסמה לראשונה כשדרנית רדיו בתוכנית "התרצה לשכב איתי?" (בצרפתית). אחר כך הפכה לשחקנית פורנו ומהסרטים בהם כיכבה היה האחרון של ג'ון הולמס (ההשראה לדמות אותה מגלם מארק וולברג ב"לילות בוגי"), שעורר סערה לאחר שנודע כי הולמס קיים יחסי מין בזמן שהיה חולה איידס ובגלל זה נפטר בתום הצילומים.

סרט אחר נודע שלה הוא "הטלפון האדום", על שם קו שפעל בין ארה"ב לרוסיה במהלך המלחמה הקרה, ולמרבה האירוניה מרמז את עתידה הפוליטי. לאחר מכן כתבה ספר בו פירטה את חוויות המין הסוערות שלה וניסתה קריירה מוזיקלית שמטרתה הייתה להעביר את הפורנוגרפיה לפלטפורמה אחרת. שיר הלל שכתבה לאיבר המין הגברי הפך ללהיט במדינות אירופה, וקרוב לוודאי שהמאזינים לא הבינו את המילים.

מידת הפופולריות וההצלחה: לאחר שצ'יוצ'ולינה כיכבה במגזין PLABOY היא זכתה להתעניינות רבה, מה שפתח לה את הדלת לככב בסרטים דרום-אמריקאים ובטלנובלות ברזילאיות. היא הייתה נשואה לפסל האמריקאי ג'ף קונס, שיצר מספר פסלים וציורים המתעדים אותם בזמן הסקס. שנה לאחר מכן הם התגרשו גירושים מכוערים, ללא שום סקס-פיוס. למרות זאת, ההצלחה התרבותית של צ'יצ'ולינה הפכה משנה לשנה לתשוקה נוסטלגית, כמעט וינטאג'. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא התקליטים שלה שנהפכו לפריטי אספנות נדירים ונסחרים בסכומים מהגבוהים ביותר באינטרנט ובקרב אספני תקליטי הויניל.

אחרי: ההתעניינות של צ'יצ'ולינה בפוליטיקה החלה עוד כשהייתה חדרנית במלון יוקרתי בבודפשט, כשמסרה לרשויות הונגריה הקומוניסטית מידע על דיפלומטים אמריקנים שהתאכסנו שם. בשנת 1987 הפכה לחברה בפרלמנט האיטלקי וזכתה לקולות רבים יותר מכל חבר מפלגה אחר (ומעניין איך היא עשתה את זה).

היא זגזגה והחליפה מפלגות כמו תחתונים, או קונדומים: מפלגת הירוקים הראשונה, המפלגה הרדיקלית האיטלקית, מפלגת האהבה (אותה הקימה יחד עם שחקנית פורנו נוספת). היא פעלה למען קיום יחסי מין בכלא ובליברליזם מיני ויצאה במאבק ציבורי נגד שימוש באנרגיה גרעינית.

מידת הפופולריות וההצלחה: צ'יצ'ולינה הפכה מסמל סקס לסוג של תימהונית בנוף של הפוליטיקה העולמית. מתחילת שנות ה-2000 הקריירה הפוליטית שלה בנסיגה והיא נעלמה מאור הזרקורים. למרות זאת זכור לה כי הצהירה פעמיים (1990: ערב פרוץ מלחמת המפרץ, 2003: ערב מלחמת עיראק) כי "אני עומדת לרשותו של רודן עיראק, סאדם חוסיין, לצורך קיום יחסי מין, כדי להשיג שלום במזרח התיכון", הצעה שגם חזרה ב-2006 כשהפעם הופנתה לאוסאמה בן לאדן.

צילום: גטי אמג'ס
שלום עולמי תמורת סקס. צ'יצ'ולינה צילום: גטי אמג'ס
רונלד רייגן

לפני: התחיל כשדרן ספורט בתחנות-רדיו שונות עד שהתגלה על ידי צייד כישרונות שהחתים אותו בחוזה אצל "האחים וורנר" בגיל 26 בלבד.

רייגן הופיע ושיחק בכ-70 סרטים שונים, מ-1937 עד 1964, והיה לפנים מוכרות בעידן הזהב של הוליווד. קול רדיופוני, פנים יפות ואומץ לב זיכו אותו בתפקיד סופרמן בו הוא מזוהה בעיקר. עוד היה מוכר בזכות דמויות רבות שגילם בהן את חברו הטוב של ארול פלין – היהודה לוי הבינלאומי של אותה תקופה.

מידת הפופולריות וההצלחה: למרות הנתונים המרשימים, סופרמן שלנו לא הצליח להתעופף עד לקצה שמי התהילה ההוליוודית, אך תקרת הזכוכית שחסמה את רייגן נשברה כשלאט לאט החלה התפנית המקצועית בחייו.

במלחמת העולם השנייה גויס והפך לקפטן, אבל לא מהסוג שאתם חושבים עליו עם הרובים המזוינים בכל יד וסרט רמבו מסביב לשיער. בגלל בעיה רפואית עשה שירות צבאי בהוליווד, בהפקת סרטים עבור חיל האוויר של אמריקה. לאחר המלחמה זכה בתפקידו הפוליטי הראשון שלו - נשיא האיגוד המקצועי של שחקני הקולנוע.

אחרי: מאיפה להתחיל? בנאום האמיץ בברלין שבו דרש להרוס את החומה? במדיניות הכלכלית השמרנית (קיצוץ במיסים והפחתת הוצאות הרווחה) שזכתה למונח כלכלי בשם "רייגניזם"? בכך שהיה אחד מאוהדי ישראל הגדולים שהיו בבית הלבן אבל גם ידע לבקר את טבח סברה ושתילה? או שאולי בכך שבתקופת נשיאותו הסתיימה המלחמה הארוכה בהיסטוריה (המלחמה הקרה), מה שרבים מייחסים זאת למהפכה במדיניות החוץ שעשה בארצו? או אולי בתור הנשיא עם ההומור העצמי שהיו לו יחסים טובים עם במאי ושחקן אחר שבאותם שנים ניסה גם את מזלו בפוליטיקה – קלינט איסטווד? (אנקדוטה ידועה היא שכאשר נבחר איסטווד להיות ראש עיר, רייגן טלפן אליו והתבדח: "מה שחקן שהופיע פעם אחת עם קוף עושה בפוליטיקה?, שאלה שרלוונטית גם לגבי רייגן עצמו). או שאולי נתחיל ונספר על כך שהמשיך להשתכשך באורות הזרקורים, רק בסטייל פוליטי ואסטרטגי, כמו למשל ב"מלחמת הכוכבים"? ואולי כבר הבנתם את הנקודה?

מידת הפופולריות וההצלחה: הינה סוף סוף דוגמה טובה למי שעשה את המעבר הזה כמו שצריך. מיותר לציין שבתור נשיא המדינה החזקה ביותר בעולם הבאאזז התקשורתי של רייגן רק עלה. גם הפופולריות שלו עלתה, עד כדי כך שזכה לניסיון התנקשות בידי אדם מעורר נפשית. הקליע פספס באינץ' אחד את לבו של הנשיא ובדרכו לבית החולים התעקש על כך שילך לשם ברגל, ללא מלווים, עד שהתעלף בכניסה. סיפור הגבורה הזה חוזר על עצמו תמיד בכל פעם שחוגגים בקליפורניה את החג הלאומי ששמו "יום רונלד רייגן".

לאחר מותו הפך להיות לאחד מ-18 האישים הפופולריים ביותר במאה העשרים ובערוץ דיסקברי טענו שהוא האמריקאי החשוב ביותר בהיסטוריה.

צילום: מתוך ויקיפדיה
תלמדו ממנו. רונלד רייגן צילום: מתוך ויקיפדיה

כמו שזה נראה על הדף, רק סופרמן יכול להיות איש תרבות וגם פוליטיקאי מוצלח. זה לא יעזור אם אתה סקסי, ליברלי, בעל חזות מאיימת או בן של פוליטיקאי מנוח. במקרה ועשית טעות שכזאת, לפחות תלמד משרוונצרגר ותחזור לנוף הטבעי שממנו הגעת. כך או אחרת, גם אלה שתעו בדרכם עדיפים, ברוב המקרים, על פני כאלה שהפוליטיקה היא בתרכובת הדי.אנ.איי שלהם. בזמן שאולפני מוזיקה וחדרי חזרות קורסים ממחירי הארנונה שעלו ושכר הסופרים הפך לבדיחה, אולי רצוי שתהיה נציגות של אנשי תרבות גם בחלונות הגבוהים. האם זה יעזור?, רוב הסיכויים שלא. אבל לפחות יהיה לנו את מי להאשים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

המומלצים

מרחבי הרשת

פייסבוק