אוהד חיטמן והבועה של בילי שוורץ
לקראת עליית המחזמר "בילי שוורץ" בתיאטרון חיפה, המוזיקאי אוהד חיטמן מספר איך התגלגל מאז ימי דומינו גרוס דווקא לתיאטרון, על השאיפות לזכות בפרס הטוני היוקרתי לתיאטרון אמריקאי ועל החיים בבועה אחרי הבחירות
עלילת "בילי שוורץ", המחזמר החדש שיעלה בבכורה במוצ"ש בתיאטרון חיפה, היא שיממון מוחלט. כמו החיים שלכם. לפחות כך טוען יוצר המחזמר אוהד חיטמן (38) שלא ממש מנסה לשווק לכם את היצירה החדשה שלו בדרך מסורתית.
עוד כותרות ב-nrg:
• למי הדמויות של זגורי הצביעו בבחירות?
• מנצחת ברורה: ארץ נהדרת או מצב האומה?
• הפיוז'ן הישראלי-פלסטיני של דויד ברוזה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"מדובר בסיפור לא מעניין ואפור על בחורה לא מעניינת, מזכירה במשרד רואי חשבון, שהעולם שמקיף אותה זה אנשים רגילים ולא מעניינים, כמו שלמען האמת, רובנו מרגישים. אבל במחזמר, מסביב לה, הכל דיסני, כאילו אולפני דיסני החליטו יום אחד להפיק סרט על מזכירה פשוטה במשרד עורכי דין. בהמשך היא גם תתאהב בשחקן טלוויזיה המגלם רופא באופרות סבון".
בדמות המזכירה המשעממת לכאורה, יש גם משהו ממך?
"יש המון ממני. כל ההצגה הזאת - זה אני, זה החיים שלי. החנונית הזאת שאף אחד לא סופר אותה, אני מזדהה עם זה מאוד".
בתחילת שנות האלפיים חלה חיטמן בסרטן ומצבו התדרדר. הוא נחלץ מהמחלה, ואז שוב היא תקפה אותו, ושוב נחלץ ממנה. משפחתו הקיפה אותו לא פעם סביב מיטתו בבית החולים. "העיצוב של דמות האימא זה המיטב של אימא, אבא שלי וסבתא שלי, זה ברור, יש ציטוטים מדויקים".
לפני שנתיים נישאת לבן זוגך רן הרוש, ואתה גם לוקח חלק מפעם לפעם בעשייה למען קהילת הלהט"ב. במערכת הבחירות האחרונה, נושא זכויות הלהט"ב עלה ביתר שאת, מה אתה חושב על זה?
"אתה יודע מה, אני מאחל לעצמי שאני אמשיך לחיות בבועה, כי הבועה הזאת מביאה אותי למקום יצירתי, למקום אוהב ואני בן אדם שאוהב לאהוב ושמוקף באהבה ואם המחיר של זה הוא שאני אאלץ להמשיך לחיות בבועה, אז אני אמשיך לחיות בבועה.
"על אף תוצאות הבחירות הגעתי אתמול בבוקר לחזרות בתיאטרון והדבר הראשון ששמעתי על הבוקר זה את תזמורת המהפכה עושים באלאנס. 'בילי שוורץ' הוא מחזמר שנועד לבדר אותנו, מחזמר קומי בגובה העיניים וגם ביקורתי, אני מאמין שלמרות השגרה הזאת הלא פשוטה שיש כרגע במדינה, מי שיבוא למחזמר מבטיחים להוציא אותו ואותה מהשגרה".
מתי בעצם התחיל הרומן שלך עם התיאטרון?
"תמיד אמרו לי שהשירים שלי הם יותר מדי תיאטרליים. למדתי ב'תלמה ילין', עבדתי בתיאטרון צה"ל ואחרי זה עבדתי ב'דומינו גרוס', שם כתבתי את כל שירי הנונסנס ושם גם הכרתי את טלי אורן. הכרתי את טלי למעשה כבר בצבא וההיכרות המקצועית הראשונה הייתה עם רועי בר נתן, גורי ואסי ואדיר מילר בתקופת 'דומינו' - את כל השירים המצחיקים אני כתבתי להם. לפני כמעט עשרים שנה, כתבתי להם איזה מיני מחזמר שנקרא 'המיתולוגיה היוונית' עם טלי אורן, וזה היה בעצם הבסיס ל'בילי שוורץ' שיוצאת היום גם בכיכובה של אורן".
חיטמן לא עוצר כאן, ומכוון הרבה יותר רחוק מזכייה בפרס התיאטרון הישראלי עבור המחזמר של השנה .
"תיאטרון חיפה מהמר על מוצר מקורי בשעה שיכל לעשות כמו כל היתר, להביא מחזמר שהצליח כבר בחו"ל, שנים לא עשו את זה כאן, המחזמר המקורי האחרון שהצליח בישראל היה "קזבלן" (גרסת הבמה- 66', סרט הקולנוע- 73', ע.ד).
"אני מודה בפה מלא שתיאטרון חיפה הוא רק התחנה הראשונה של המחזמר הזה. החלום הכי גדול שלי תמיד היה לזכות בפרס הטוני על מחזמר שאכתוב, והיעד שלי הוא לזכות ב'טוני' על 'בילי שוורץ', כשהמודל שלי הוא סטיבן זונדהיים".
זונדהיים הוא גדול מחברי ומלחיני מחזות הזמר בארה"ב, זוכה בעצמו בשורה של פרסי טוני. זה בהחלט יהיה תקדים היסטורי - זכייתו של ישראלי בפרס הטוני היוקרתי.
"זה מחזמר מאוד שונה. אני גדלתי על 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר' ואני מטורף על 'סאלח שבת'" ו'אל תקרא לי שחור', וזה מחזמר שונה מאוד ממה שאנחנו מכירים כמחזמר ישראלי. אמנם הסיפור ישראלי במהות שלו, אבל המוזיקה ממש לא".
המחזמר הועלה לראשונה בפסטיבל "חג המחזמר בבת ים".
"המחזמר הזה התחיל למעשה כתרגיל באקדמיה למוזיקה במהלך התואר השני שלי, בעקבות הסצנה באו אלי באקדמיה ואמרו לי 'בוא, תפתח את זה, זה יהיה עבודת הסיום שלך, כי זה מדהים'. אז אחרי שנים פניתי לבמאי הצעיר והמצליח דניאל אפרת, והוא אהב את החומר, והחליט להגיש את זה ל'חג המחזמר' שזו יוזמה מיוחדת של עיריית בת ים והבמאי אורי פסטר, כמו ניסוי כלים מול קהל.
"זכינו שם במקום הראשון, ובעקבות כך הגיעו הצעות מכמה תיאטרונים ואני בחרתי בתיאטרון חיפה, כי הם באמת מאמינים ביצירה מקורית, נתנו לי חופש מלא בליהוק ואפילו הביאו את תזמורת המהפכה, ההרכב הכי בועט היום, בלייב על הבמה. בנוסף הביאו את הבמאית שירלי דשא להידוק קווי העליל, כי אחרי הכל, אני לא בא מרקע של תיאטרון, לא למדתי את זה מעולם, ופה מדובר על חשיבה על עלילה".
האלמנט המוזיקלי במחזמר, כמו באופרה, חשוב יותר.
"נכון, ובכל זאת, כשאני כותב שיר, זה לא בהכרח קשור לאיזה צורך עלילתי, אתה יכול לראות את הדמות הראשית שפתאום שרה על משהו שאתה שואל את עצמך 'ווט דה פאק?' אז שירלי דשא שותפה איתי ל'בוק' (סדר האירועים, ע.ד) הוצאנו החוצה שירים, אחרים נכנסו וגם כתבתי שירים חדשים במיוחד".
בהנהלת המנכ"לית ניצה בן צבי והמנהל האמנותי משה נאור, תיאטרון חיפה חוזר בצעדים קטנים ובטוחים לימי הזוהר שלו כמרכז צפוני חשוב בתיאטרון הישראלי. בהפקתו ההצגה קיבלה יותר נפח וגדלה משעה וחצי לשעתיים עם הפסקה, ולצוות עם 11 שחקנים ו-11 מוזיקאים על הבמה.
"אתה רואה את התזמורת, ואתה חושב - רגע, אני במחזמר או שאני בקונצרט? הגישה שלי היא שלא יעזור כלום - מחזמר זה ז'אנר מגוחך, הוא הולך למות ואז הוא פתאום מתחיל לשיר, זה הרי מטומטם. יש היום בעולם מחזות זמר שמודעים יותר לעצמם כמו 'דה בוק אוף מורמון', 'וויקד' או 'מתילדה', שמודעים לזה שזה ז'אנר מטומטם ולכן הם צוחקים על עצמם. כך גם אנחנו".
עוד משתתפים: מיקי קם, אמיר הלל ונילי צרויה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם