"בוס בהסוואה": פרסומת גלויה וצביעות מביכה
תוכנית הדוקו-ריאליטי של 'רשת' אמורה לפרוט על מיתרי הרגש ולסחוט מאיתנו דמעות, אבל לא אנחנו ניפול בפח הקפיטליסטי הזה שהופך את מצבו הקשה של המעמד הנמוך לחגיגת קיטש מחרידה בשירות פרסומת דוחה

מעטים הדברים שמחרידים יותר בטלוויזיה הישראלית מהצביעות המביכה שעומדת במרכזה של "בוס בהסוואה", תוכנית הדוקו-ריאלטי של 'רשת', המציבה מנהלי חברות גדולות בתפקיד העובדים הזוטרים במטרה לקרב אותם אל העם.
עוד כותרות ב-nrg:
• לגליזציה: מהלך אפשרי או פנטזיה?
• עד כמה "פאודה" מציאותית? מסתערבים עונים
• הנוקמים ומקס הזועם: כל הסרטים שישרפו את הקיץ
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
התוכנית מאלצת את המנהלים האמידים והעשירים לרדת לכמה רגעים ממגדלי השן ומשרדיהם הממוזגים, כדי להציץ לחייהם של הפועלים הקטנים וקשיי היום, לשמוע את סיפוריהם קורעי הלב ואז להמטיר עליהם מתנות בשווי אלפי שקלים שיסדרו את עתידם. "בוס בהסוואה" היא תוכנית בעלת מסר קפיטליסטי ותאב-בצע, בהסוואה של תוכנית שנותנת את הבמה למעמד הנמוך, כשמטרתה היחידה היא לפרוט על מיתרי הרגש של הצופים, בלי הרבה הצלחה.
פרק פתיחת העונה השנייה של "בוס בהסוואה" ששודר אמש ברשת היה משמים ומיותר, לא מפתיע בהתחשב בעובדה שמדובר בעונה ששכבה על מדפי הזכיינית במשך השנה האחרונה. הפרק התמקד בירון, הבעלים של רשת המסעדות BBB שעבר במהלך הפרק מסע אותו הוא מדמה לטירונות, במהלכו יצא מהנוחיות של הבית הגדול שלו (כולל מגרש כדורגל פרטי) אל מאחורי הקלעים של מסעדת ההמבורגרים המצליחה שבבעלותו. במהלך התוכנית עבר ירון דרך מספר סניפים וחלטר בתפקידים שונים במסעדותיו בחוסר אונים מושלם, בעודו מסתובב אבוד בין שולחנות האורחים, לא עומד בקצב המהיר של הבר, מקבל בחזרה את כל המנות שהכין במטבח ואף מתקשה למלא את בקבוקי הרטבים ביעילות. כל מי שהיה אי פעם מלצר ודאי התמלא רחמים אל מול התמונות הקשות.

רגע לפני שהתוכנית מחליפה שמה ל"השפל את הקפיטליסט" עבר הבוס הגדול לתפקיד הפסיכולוג, כנהוג בפורמט, ופנה לחקור את עובדיו ולהוציא מהם סיפורים אישיים דרמטיים וכואבים. אין דבר שהיינו רוצים יותר מאשר להתרגש באמת מסיפוריהם הקשים של הטבח שמשפחתו נקלעה לחובות, הברמנית שחזרה בשאלה וגורשה מביתה, המלצר שגדל בלי הוריו והאחמ"שית שנאלצת לטפל באמה החולה, אך העריכה המניפולטיבית והדיאלוגים המאולצים עוטפים את כל זה באווירה צינית כל כך עד שקשה להתרגש ממנה כלל. החל ממוזיקה הרקע, דרך רגעי החשיפה האינטימיים ועד לתובנותיו העמוקות של הבוס, "בוס בהסוואה" הופכת את מצבו הקשה של המעמד הנמוך-בינוני בישראל לחגיגת קיטש שנוגעת בצורה שטחית בלבד ברעות החולות של החברה הישראלית, יוצרת רצף של שיחות נפש לא אמינות ומצליחה לייצר דחייה ואדישות הרבה יותר מלרגש.
רגע לאחר מכן, כמובן, כבר נותנת המצלמה את הפוקוס על הבוס המתרגש שנחשף לסיפורי עובדיו וכך, בעוד הוא מנגב מעליו את הדמעות, חוזר ירון אל משרדו המאובזר ומעניק ברוב טובו ואמידותו מלגות, קידומים והשתלמויות בחו"ל לאנשי המטבח, הבר והמלצרים הזוטרים, בעוד אלה יושבים מולו המומים, מהנהנים ומודים לאל הטוב ולבוס בהסוואה על כמה ששפר עליהם מזלם.
בשורה התחתונה, "בוס בהסוואה" היא תוכנית נטולת ערך שמגחיכה את אי היציבות הכלכלית בה שרויים רוב אזרחי המדינה. בסוף התוכנית עולות השאלות המתבקשות - מה למד הבוס מהתהליך שעבר, מה למדו ממנו העובדים ומה למדו אנחנו הצופים? התשובה, כמה מפתיע, היא כלום. לכל השאלות.
בעצם, כן למדנו משהו מפרק פתיחת העונה של "בוס בהסוואה", והוא לדקלם את כל סוגי הרטבים של רשת המסעדות. אולי בכל זאת יש דבר טוב שיוצא מהתוכנית הזאת – אחלה פרסומת.
