עדיין רוקד ושר: תחנות תרבות עם ישראל גוריון
את הקריירה שלו הוא חב למורה שגער בו בגיל 10, האקורדיון שקנו לו לבר המצווה אמנם פצוע אבל עודו קיים, בצבא הוא פגש את בני אמדורסקי וכל השאר היסטוריה. קבלו את תחנות התרבות של ישראל גוריון שממשיך להצחיק, לשחק ולשיר גם בגיל 79
נולדתי בירושלים ולמדתי ב"תחכמוני". טוב, "למדתי" זה מוגזם לומר, יותר חלמתי בהקיץ. דמיינתי כל מיני גיבורים נערצים מהסרטים –טרזן, רובין הוד או איזה מוסקטיר שמציל את העולם והתנהגתי בהתאם: נפנפתי בחרבות דמיוניות באוויר עד שהעירה אותי סטירה מצלצלת מהמורה...
עוד כותרות ב-nrg:
• לגליזציה: מהלך אפשרי או פנטזיה?
• עד כמה "פאודה" מציאותית? מסתערבים עונים
• הנוקמים ומקס הזועם: כל הסרטים שישרפו את הקיץ
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
פעם בשיעור לזימרה (המורה היה גם המורה לדקדוק) תלמיד אחד כל כך זייף שהתפוצצתי מצחוק... גם אז חטפתי סטירה (שיטת חינוך מקובלת ב"תחכמוני").
והמורה גער בי ואמר: "לא רק שאתה לא לומד ולא מכין שיעורים אתה גם צוחק עליו? נראה אותך שר יותר טוב ממנו". התחלתי לשיר. המורה הנדהם פער את פיו ואמר "גוריון, יש לך קול פעמונים... האם תואיל לשיר אצלנו בקבלת השבת?".
וכך התחילה הקרירה שלי בגיל 10, כשבגיל 12 השאיר בן דודי אקורדיון אצלנו, וחיש קל למדתי לנגן עליו, והוריי שהבינו שהילד מוכשר עשו מגבית שכונתית לקנות לי לבר מצווה אקורדיון! (הוא עדיין שמור אצלי, פצוע אבל קיים).
בצבא התגלה הכשרון שלי לאלתר ולנגן בכל מיני מצבים והיה ברור לי לגמרי (גם כדי לזכות בתשומת לב הבנות) שהמשך חיי יהיה קשור בבמה. כשפגשתי את בני אמדורסקי, ירושלמי כמוני, התחלנו להופיע כצמד ה"דודאים" בכל מיני מועדונים ובהשפעת "שלישיית המיתרים" הצלחנו בארץ, ואחר כך בפריז שם נרשמתי ללימודי פנטומימה אצל מרסל מארסו ובני הצטרף אלי ובמקביל הופענו עם להקתו של מארסו בסיבוב הופעות גם ברחבי אמריקה.
• ליצן עצוב: ישראל גוריון תוהה מה קרה לנו
ההשפעות של המוזיקה הצרפתית היו עצומות, איב מונטאן וז'ק ברל למשל, ואחר כך ההכרות עם פאקו איבנז וכרמלה. ניתן לומר שצרפת היוותה את אחת ההשפעות החזקות על הקריירה שלי, בדיוק כמו שקרה בארצות הברית שם הושפענו רבות משירי העם האמריקנים, ג'ון באאז, פיט סיגר, בוב דילן וכמובן גם הג'אז, (אימצתי לי כמה כלים לנגן ולהשתעשע עימם)... לכל מקום שהגענו אליו בסיבוב ההופעות הייתה השפעה על טעמנו.
הפנטומימה לא הספיקה לי וגם לא השירה. חיידק התיאטרון הציק לי כל הזמן ומכיוון שהערצתי אמנים כדני קיי וצ'ארלי צפלין שהיו רב גוניים במשחק ובשירה ובכשרונם הקומי, חזרתי לארץ למרות שהציעו לנו הצעות מפתות באנגליה ובארה"ב, והצטרפתי לתיאטרון כשחקן ובמאי. עוד קודם הכרתי את יוסי בנאי ושייקה אופיר מירושלים, אמנים שהערצתי והושפעתי מהם רבות, בתיאטראות השונים.
בין הגיחות הרבות מהתיאטרון לשירה, החלפתי את יהורם גאון ב"שלישית גשר הירקון II", וכך המשכתי עם בני אמדורסקי וזכיתי לעבוד עם אריק איינשטיין הנפלא והיקר שנפטר לצערי ואני מלא געגועים אליו, אל כשרון המשחק הקומי שלו ואל קולו הנפלא.
עד היום אני משחק ב"ליצן החצר", בתיאטרון לילדים ולנוער, מביים הצגות לילדים וממשיך להופיע בהרכבים שונים.
אחרי 36 שנים שהופעתי ב"דודאים" ובני היה חלק מחיי, כשהוא נפטר נוצר חלל גדול בנפשי, והגעגועים קיימים עד היום. בני היה יזם ומפיק, מלא שמחת חיים, מסעדן אוהב אוכל, ויחד עמו העלינו הפקות רבות.
כדי להמשיך את זכרו כחבר ושותף מוזיקלי, העלינו ה"פרברים" וחנן יובל ערב שלם משירי ה"דודאים" –"החברים של בני", שרץ כבר עשרים שנה בהצלחה, ובחמש השנים האחרונות אני משתף פעולה עם אסף אמדורסקי שהפתיע אותי בנכונות שלו לחדש את הצמד בנוסח המוזיקלי החדש ובהפקתו, "שרים דודאים", שגם מצליח מאוד ברחבי הארץ מול קהל שמורכב מכל הגילאים. אסף התגלה כפרטנר נהדר לזוגיות החדשה הזאת, וההבדל בגילים לא מהווה מכשול כי אם להפך... ושנינו מרוצים!
המון אנשים נפלאים השפיעו על חיי ועל הקריירה המגוונת שלי ואני מנסה לשלב את כולם, גם עם לא במודע, בעבודתי.
חנוך לוין שהשפיע על עבודתי בתיאטרון ושהופעתי בארבע מהצגותיו וביימתי את "קברט לוין", חבר שלימד אותי התמדה חריצות צניעות וצחוק.
נסים אלוני, יוסי בנאי, שייקה אופיר שכולם השפיעו מאד על השקפת עולמי, אמנים מרחבי העולם שפגשתי, מייקל אלפרדס למשל, וכל אלה נראה לי שמהווים אבני יסוד בהופעותי.
כבר שנים רבות אני מעלה את הופעת היחיד שלי "ערב טוב ישראל" הכוללת ממיטב השירים מהעבר וההווה, מלווים בקטעי הומור ופנטומימה ובקרוב אופיע ב"הבימה 4" בשתי הופעות של המופע הזה, ב-28.4 וב- 4.6.
לסיום אספר שלקראת סוף לימודי הפנטומימה שאל מארסל מארסו את הכיתה מי מתכוון להמשיך בפנטומימה, ואני נדמתי ולא הצבעתי. לא הייתי בטוח אז בהמשך הדרך ומה יוליד יום ומארסו, שלקח אותי הצידה אמר לי "אני רואה שלא החלטת ואתה עדיין מתלבט, אז תדע לך שאם תתפזר על פני תחומים רבים תשאר אמן זניח"... זה היה כשהייתי צעיר מאד, והיום כמעט בגיל 80 אני עדיין "מתלבט"...
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם