כיסא פנוי: מבטא בריטי לא הופך את זה לאיכותי
סופרת הנוער המצליחה ביותר בכל הזמנים לא נחה, הוציאה רומן למבוגרים שהפך לרב מכר מטורף ושיתוף פעולה של הערוצים האיכותיים בעולם קפץ על המציאה וביסס עליו מיני סדרה. עד כאן – הכל נשמע דליקטס. כאן בערך, זה גם נגמר
נניח שאני ג'יי-קיי רולינג, וכתבתי את סדרת ספרי הילדים והנוער (וכאן יזדעקו חלק מהמבוגרים: "היי, זה מתאים לבני כל הגילאים!", ואני אגיד סבבה, תמשיכו להאמין בזה) המצליחה בכל הזמנים, והפכתי לסלב בינלאומי בקהילת הספרות ומחוצה לה, והפכתי את דניאל רדקליף לשחקן, וצברתי סכומי כסף כאלה, שמלכת אנגליה מבקשת ממני הלוואות. אז נניח שאני ג'יי-קיי רולינג, וסיימתי לכתוב את היצירה ששינתה את חיי. האם אעשה משהו בשארית חיי מלבד לנוח ולהשמין מנחת ומתמלוגים? ברור שלא. אבל רולינג ממש אוהבת לכתוב, וב-2012 פרסמה ספר ראשון למבוגרים בשם "The Casual Vacancy", שבעברית תורגם ל"כיסא פנוי" וכמובן נמכר בקצב אש. מיני סדרה המבוססת על הספר, בהפקה משותפת של ה-BBC ו-HBO, עלתה במוצאי שבת ב-yes.
עוד כותרות ב-nrg:
• מצעד ההופעות המצופות בקיץ 2015
• יוצרים ואמנים נפרדים מ'קפה תמר'
• למה עומרי חיון עזב את הארץ?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
פאגפורד הוא כפר אנגלי פיקטיבי ושלו, אבל מכיוון שאנחנו במיני-סדרה, כמובן שזה רק למראית עין ובעצם הרוחות סוערות ותככים וכל הג'אז הזה. אחד מחברי המועצה נקרא בארי פרבראדר, והוא באמת בחור טוב. הוא מסייע לנרקומנית אומללה, הוא מהווה תחליף אב לאחייניו שסובלים התעמרויות מצד אביהם/אחיו הגועלי, הוא נעמד על הרגליים האחוריות כשרוצים להפוך מתנ"ס מקומי למלון ספא מפנק, ובדיוק כשאתה מתחיל להגיד לעצמך "איזה אחלה גבר הבארי הזה", הוא קורס ומת בחניון לנגד עיניה של אשתו. כמובן שעכשיו יש מקום פנוי במועצת העיר, ויש עליו כמה וכמה קופצים, לרבות אחיו הגועלי, אבל מה זה שם? בארי חוזר מעולם המתים ומפרסם פוסט באינטרנט?! אימא'לה.
באחד הרגעים הבלתי נשכחים של העימות בערוץ 2 לפני הבחירות האחרונות, נפתלי בנט הטיח באחיו לשעבר לפיד: "זה שאתה עושה עם הגבות לא הופך את זה לנכון". על אותו משקל, אפשר אולי לומר ליוצרי "כיסא פנוי", "זה שאתם מדברים במבטא בריטי לא הופך את זה לאיכותי". בפרק הבכורה של המיני-סדרה, שאורכו כשעה, הסיפור מתפזר לאלף ואחד כיוונים שהופכים את המעקב אחרי העלילה לכמעט בלתי אפשרי. כן, ריבוי דמויות זה בסדר, ועלילות מקבילות זה בסדר, וקורטוב אווירה סהרורית זה יופי, והמשחק על הכיפאק (מייקל גמבון הקשיש, הלא הוא פרופ' דמבלדור, מחדש את שיתוף הפעולה עם רולינג) ולא מפחדים לגעת בפצעים חברתיים כואבים ובצדדים הפחות יפים של הקיום האנושי, אבל למרות כל הרכיבים האלה, התוצאה הסופית משעממת למדי.
בפמפלט הרשמי של הסדרה בארץ, מובטח לנו כי רוחו של בארי תמשיך להפציע מעולם המתים ולחשוף את סודותיהם המלוכלכים של תושבי הכפר השלו. זה כבר נשמע מעניין יותר, אבל עדיין, הפרק הראשון משאיר את הצופה עם מעט מאוד טעם של עוד. אם רולינג רוצה למשוך את הצופים, היא חייבת להכניס אלמנטים חדשים לעלילה. סתם הצעה: ילד קוסם עם צלקת של ברק על המצח, אולי. ואפשר גם להביא את אמה ווטסון. אני רק מציע, כן? לא חובה.
"כיסא פנוי", ימי שבת, yes Oh וגם ב-yesBinge
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם