שרון אלכסנדר ולירית בלבן בזוגיות פתוחה
הוא חווה גירושים, היא בזוגיות כבר 15 שנה בלי להתחתן. הוא לא היה מעלה על דעתו יחסים פתוחים, היא יכולה להבין מאיפה זה בא. הזוג הפתוח על הבמה שרון אלכסנדר ולירית בלבן מסבירים למה זוגות של שחקנים נועדו מראש לכישלון והאם לזוגיות פתוחה יש בכלל סיכוי, וד"ר מאשה הלוי לא מסכימה איתם
הדור הצעיר מכיר אותו מסדרות הטלוויזיה "החממה", "האלופה", "החצויה", "דאוס", "ילדי ראש הממשלה", "שבתות וחגים" ו"טלנובלה בע"מ", אבל שרון אלכסנדר, זוכה פרס אופיר, הוא קודם כל אבן יסוד בקולנוע הישראלי עם הפגנות משחק אדירות ב"החיים על פי אגפא", "אחד משלנו", "נשיקה במצ"ח", "סיפורי תל אביב", "חסד מופלא" ואפילו "מינכן" של שפילברג, לצד שורה של תפקידים ראשיים בכמעט כל התיאטראות בישראל.עוד כותרות ב-nrg:
• הומופוביה במשחקי הכס? איזו הפתעה!
• יוצרים ואמנים נפרדים מ'קפה תמר'
• למה עומרי חיון עזב את הארץ?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
עכשיו עולה בבכורה ההצגה "זוג פתוח" מאת המחזאי האיטלקי חתן פרס נובל דריו פו ובת זוגו פרנקה רמה בתיאטרון חיפה בבימוי נורמן עיסא, שם הוא משחק לצד לירית בלבן, זוג שחקנים שנקלע למשבר זוגיות ומתנסה ביחסים פתוחים.
במרכז "זוג פתוח" ניצבת דמותו של בעל שניאופיו מובילים את אשתו לכדי ייאוש. בניסיון להציל את נישואיו, הוא מציע לה להפוך לזוג פתוח, לנהל מעתה מערכות יחסים מחוץ לקן, בהסכמה. מה שאמור היה להיות כרטיס חד-כיווני לגן העדן בעבור הגבר והמסמר האחרון בארונה של האישה מתברר כחרב פיפיות שחושפת את העליבות הגברית ואת העוצמה הנשית.
"לדריו פו ואשתו הייתה קבוצת תיאטרון באיטליה בשנות ה-70' וה-80'. בעקבות משבר נישואים עמוק שהיה להם, שבמהלכו הם כמעט נפרדו, הם כתבו את המחזה הזה", מסביר אלכסנדר. "אחד הניסיונות שלהם לטפל בזוגיות שלהם היה לנסות זוגיות פתוחה, ולאחר מכן הם בעצם הפכו את זה לקומדיה קיצונית ומוטרפת, אבל שמבוססת על בעיות אמיתיות של זוגיות".
אתה מביא להצגה משהו מהחיים שלך?
"ברור. בוא אני אספר לך משהו, הזיכרון הראשון שלי כשהייתי בן שלוש, הייתה ילדה שגרה קומה מתחתי שמאוד אהבתי אותה. יום אחד רצתי אחריה, רציתי לפגוש אותה, לדבר איתה, נפלתי במדרגות ופתחתי את הראש. מאז, במהלך השנים היו עוד כמה פעמים שרצתי אחרי נשים שאהבתי וגמרתי מדמם על הרצפה. זה פחות או יותר מה שקורה במחזה ואני משלב בו את הניסיון האישי שלי.
"התופעה של גבר שנמצא בזוגיות ומתייחס אל בת הזוג שלו כמובן מאליו, מרשה לעצמו לבגוד בה, פיזית ורגשית, מתוך איזה ביטחון שהיא האישה שלו, רכושו שנשבע לו מתחת לחופה, ואז, ברגע שזה מתהפך, הוא הופך בבת אחת מתרנגול מאצ'ואיסטי לסמרטוט ריצפה זרוק ומעוך שמתחנן על חייו - זה לצערי המודל הגברי הישראלי הכי טיפוסי - מאצ'ו שבטוח בעצמו, בוגדני, חסר יכולת להתמודד עם אינטימיות, חסר אינטליגנציה רגשית, זחוח, וכל התכונות האלה נעלמות ברגע שפתאום האישה צוברת כוח כשהיא נאמר פוגשת ומנהלת קשר עם גבר אחר. על משחק הכוחות הזה מדברת ההצגה, כמובן באופן קומי ומגוחך לפעמים, אבל בתכלס, זה לא סיפור מצחיק".
ביצעת בקריירה שלך לא מעט דמויות מהארכיטיפ הגברי ישראלי הזה.
"אבל לא יצא לי לשחק גבר בזוגיות מהסוג הזה, שעובר את כל המנעד הזה, מהמקום הגבוה הבטוח בעצמו ועד להתרסקות. גם לא השתתפתי בהרבה קומדיות, אולי בגלל שבתחילת הקריירה קיבלתי תפקידים דרמתיים וזה התקבע לאיזה מן טייפ קאסט, אבל זה גם מאוד נוח וטבעי לי".
אלכסנדר בעצמו התגרש לפני כעשור מהשחקנית סמדר קלצ'ינסקי, איתה הביא גם ילדים וניהל במשותף סטודיו למשחק במרכז תל אביב. לאחר מכן ניהל זוגיות ממושכת עם השחקנית ענת עצמון אותה הוא זוכר כזוגיות נפלאה, והיום הוא רווק.
בעצמך עברת גירושים מתוקשרים ופרידות.
"הגירושים ההם לא נגמרו בהד תקשורתי, אולי כתבה וחצי, פשוט כותרת מכוערת של כתבה קטנה שלא הכילה שום דבר גרמה לתדמית של גרושים מכוערים. זה ברור שהיה רעש טבעי סביב זה בגלל שמדובר בזוג מפורסם, אז זה מעורר עניין".
אז זה גם היה פחות נפוץ.
"אני יכול לדבר איתך במספרים: ממוצע ארצי של הגירושים בעשרים השנה האחרונות עומד על כ-30%, בתל אביב מעל ל-50% ובברנז'ה - מעל 90%. הסיכוי של שני שחקנים לשרוד זוגיות, סטטיסטית הוא נמוך. גם במחזה מדובר בזוג שחקנים, אבל הבעיות של הזוגיות - הן אוניברסליות.
"כל המוסד הזה של נישואים פתוחים הוא בעצם ניסוי חברתי ספונטני שהתחיל בשנות ה-70' ובעצם נכשל. רוב הזוגות התגרשו בסופו של דבר, וזה קרה בקרב הבורגנות - לא האליטות או המיליונרים או הסלבס. אני לא אומר שזוגיות פתוחה לא יכולה להתקיים אבל זה מאוד נדיר, זה מצריך אמון מאוד גדול בין בני הזוג, חברות מאוד קרובה ושלא תהיה להם רכושנות באישיות, וזה נדיר כי רוב האנשים הם רכושנים, קנאים וחסרי אמון בבני הזוג".
אתה התנסית במודל כזה של יחסים פתוחים?
"לא, בשום שלב. לא הייתי יכול להצליח בזה. כן התנסיתי בגירושים פתוחים, שכל אחד יכול לעשות משהו רוצה".
זה ברור לא?
"כן, וזה מה שיפה. באחת ההצגות הגיע זוג פתוח אמיתי לראות את ההצגה והם יצאו מההצגה בהרגשה לא נוחה בטענה שאנחנו מציגים את המודל הזה באופן שלילי".
במקביל ל"זוג פתוח" בתיאטרון חיפה, שרון אלכסנדר משחק בשתי הצגות פרינג' בקבוצה של דליה שימקו, בהצגת היחיד "הנחש", וב-"עננים", והוא גם משחק בעיבוד הבימתי לסרט המצליח "הצעה מגונה" בתיאטרון באר שבע. בנוסף סיים עת אלכסנדר לצלם שני סרטי קולנוע, "המעיין והלב" של מיכל בת אדם ו"נמל הבית" של ארז תדמור.
בתור אחת מהפרסונות שהכי מזוהות עם הקולנוע הישראלי וכמובן התיאטרון הישראלי, מה דעתך על מה שנעשה מסביב בתיאטרון?
"ראיתי שלשום הצגה משובחת בסטודיו למשחק של יורם לווינשטיין, מחזה ברזילאי אדיר שנקרא 'נשיקה על אספלט', מחזה אמיץ, חתרני, מבריק ומרתק. פתאום חשבתי, למה מעלים בארץ רק מחזות ישראלים אמריקאים, רוסיים ולפעמים גרמנים או צרפתים? תמיד חוזרים לאותם מחזות שוב ושוב.
"למה רק בית ספר למשחק יכול להרשות לעצמו להעיז להעלות מחזה מברזיל? איפה אלה שאמורים לחפש מחזות גדולים מצ'ילה, בולגריה, הודו יפן, גיאורגיה או אוסטרליה. מה, אין שם מחזאים גאונים? אין מחזאים גדולים שהם לא צפון אירופאים או אמריקאים? קוראים לזה עצלנות ושמרנות וזה די משעמם ונמאס".
את אשתו השחקנית של אלכסנדר בהצגה מגלמת כאמור לירית בלבן. היא עצמה לא נשואה לבן זוגה, איתו היא חיה בזוגיות משותפת של למעלה מ-15 שנה פלוס שני ילדים.
"בסופו של דבר, ההצגה היא על קושי ביחסים בין בני זוג באופן כללי, והקושי לתחזק את השגרה. אלו שאלות קשות שכל אחד ממתמודד איתן, גם אני בחיים שלי. אמנם אני לא רואה זוגיות פתוחה כאופציה בחיים שלי אבל אני כן יכולה להבין את זה.
"אני חושבת שמה שיוצא מהזוג שבהצגה זה שאין אפשרות ממש לקיים את המודל הזה, זה לא עולה יפה. המחזה נכתב בשנות ה-80', אז באמת הייתה תקופה שאנשים ניסו לנהל יחסים פתוחים, והכל היה קורה בתוך הבית ממש. היום יש כל מני צורות של יחסים, אני רואה זוגות שמנסים כל מני דרכים כדי לצלוח את הקושי שביחסים, באיזשהו מקום גם אצלי עולה הרבה פעמים השאלה האם מונוגמיה היא הדרך".
"גם ההורים שלי התגרשו כשהייתי ילדה, ואני רואה למשל שמצד אחד אבא שלי ואשתו הם בזוגיות נפלאה ומצד שני אימא שלי לא הצליחה עם הזוגיות שלה. זה דבר לא פשוט זוגיות.
"כשקבלנו את המחזה אמרתי לנורמן ולשרון שאני לא יודעת עד כמה זה ידבר לאנשים היום, כי היום גבולות המונוגמיה כבר מזמן נפרצו והם ענו לי - תתפלאי, מוסד הנישואים עדיין חזק ובסיסי בחברה הישראלית היחסית מסורתית ומרגע שהתחלנו לעלות עם ההצגה אני נוכחת לראות עד כמה זה נכון. אני מרגישה את הקהל, אני רואה זוגות שיושבים באולם, איך האישה נותנת לו עם המרפק כשהדמות שלי נפגעת, וכשהאישה הופכת להיות חזקה יותר אתה פשוט יכול להרגיש אותן, את הנשים בקהל".
את בעצם יכולה לדווח מלב הברנז'ה על אחוזי הגירושים הגבוהים.
"אני רואה את זה הרבה, כולל אצל החברות הכי קרובות שלי, ואני חווה את זה עכשיו אולי יותר מפעם כי זה לרוב קורה בסביבות גיל הארבעים. למשל בכיתה של הילד שלי יש מספר לא מבוטל של הורים גרושים וזה מאוד נפוץ. אני הייתי ב' כשההורים שלי התגרשו וזה היה מאוד מאוד חריג. הייתי היחידה והייתי צריכה להסביר לכל הכיתה, וזה היה ממש אות קלון. והיום, לפחות בתל אביב, זה כמעט לא נורמלי כשזה הפוך".
הצ'ארם של שרון עדיין עובד?
"לגמרי...", עונה מיד בלבן ועושה קולות של התעלפות. "אורחות שלי שהבאתי להצגה טוענות שהוא עדיין חתיך על, והוא בהחלט גבר נאה לחלוטין, הוא באמת מקסים ועוד פן שלא לא יצא לראות אצלו וגיליתי עכשיו, זה הפן הקומי שלו, הוא מאוד מאוד מצחיק. אנשים לא מכירים אותו במצחיק, הוא לא עשה הרבה קומדיות על במה, אבל בטלוויזיה הוא דווקא עשה תפקידים קומיים בטלנובלות וכאלה. כמה שהוא צ'אמר כזה וגבר חתיך, יש בו משהו של לוזר וזה נורא מצחיק, במובן הטוב. הוא יכול להיות פתאום הגבר החלש, לאו דווקא הסקס מניאק או משהו כזה".
בטלוויזיה שיחקה ב"הבורר" ו"פלפלים צהובים" והיום היא משתתפת בצילומים לעונה חדשה של "חברות" בערוץ 10. בנוסף ל"זוג פתוח" היא משתתפת בהצגה "בומרנג", גם היא של תיאטרון חיפה ומתחילה לאסוף חומר להצגת יחיד. הקהל הצעיר מכיר אותה ודאי מסדרת הלהיט לנוער "גאליס".
"גאליס זה ממש טירוף. למרות שהופעתי רק באיזה שלושה פרקים זה פשוט היסטריה. ילדים רואים אותי ברחוב וצועקים לי- 'גאליס, גאליס'. לאותם ילדים אני יכולה להגיד שתהיה עונה נוספת בוודאות אבל אני לאו דווקא יודעת אם תפקיד האורח ששחקתי בעונה הקודמת ימשיך באותו האופן.
"לגבי 'פלפלים' אני לא יודעת אם תהיה עוד עונה אבל ההזדמנות לעבוד עם קרן מרגלית הייתה משהו יוצא דופן. אני לא אשכח שהייתה איזו סצנה שבה אני ועלמה זק היינו פשוט צריכות ללכת במסדרון, בלי טקסט, ולפני שהתחלנו לצלם היא ניגשה אלינו ואמרה לי שכשאני הולכת, שאחשוב על מה שהיה בפגישה שלפני כן יצאתי ממנה. אף במאי אף פעם לא אמר לי דבר כזה וזה מיד עשה את כל ההליכה שלי מאוד שונה. אני ממש מתפללת לעבוד איתה שוב".
ד"ר מאשה הלוי, שצפתה בהצגה עם בן זוגה איתו היא מנהלת מערכת יחסים פתוחה, מוחה כנגד הרושם שהותירה בה ההצגה. "הזוג במחזה מנהל מערכת יחסים פוגענית ולא מתקשרת, מראש. בזוגיות פתוחה יש אמרה שלא מתקנים נישואים שבורים באמצעות הוספת אנשים אחרים, וזה הסיבה לכישלון ההתנסות הזאת בהצגה".
אז מה המתכון להצלחת מודל כזה?
"זה מתחיל בבני זוג שמודעים לעצמם ולצרכים שלהם ויודעים לתקשר את זה, וצריך להבין שכשבן זוג מקנא לבן הזוג השני שיוצא עם מישהו אחר, זה נובע מפחד מנטישה, וצריך לדבר בפתיחות על כל הנקודות הכואבות, ולצאת החוצה רק אם יש ביטחון ורצון אמיתי לחוות דברים שמעבר לקשר".
כמה זוגות פתוחים כאלה יש בארץ?
"לגבי הארץ אין סטטיסטיקות. בארה"ב למשל, האחוזים של זוגות שהם ביחסים פתוחים, כולל גם חילופי זוגות, מוערכים בין 10 ל-5 אחוזים. אני מניחה שבארץ זה אולי קצת פחות מזה, כי בכל זאת אנחנו קצת יותר שמרנים.
"בעשור האחרון חלה עליה במספר הזוגות האלה ובהתעניינות בנושא, בכמות המחקרים שעורכים בנושא הזה ובספרות, אפשר לראות את זה אפילו לפי העלייה בחיפוש המילה 'פוליאמוריה' (ריבוי בני זוג). בישראל בשנה האחרונה חל במיוחד שינוי כשעוסקים בזה בתקשורת יותר, כמו ב'זוגות' או ב'גולשי ספות', כתבות אצל אמנון לוי ובעיתונות, זה אפילו התחיל להיתפס כטרנד".
בטח לאור כישלונו המוחלט כמעט של מודל הנישואים.
"גם מונוגמיה וגם זוגיות פתוחה הם תופעות לא טבעיות לטבע האנושי. מעטות הדוגמאות שלהן בטבע. אנשים לא מצליחים לעמוד בזה. מחקרים מצביעים שאחוזי הבגידות עומדים על כל גבר שני וכל אישה שנייה. מצד שני מודל של זוגיות פתוחה זה גם משהו שלא ממש מוכר בטבע, והמודל שהכי קרוב למה שקורה בטבע זו הבגידה, למעשה".
את עדיין זוכה להרמות גבה כשאת מספרת על האופי של הזוגיות שאתה מנהלת?
"אנשים עדיין נבהלים מעצם האפשרות הזאת, זה קצת פורץ את הגבולות של עצמם והם נרתעים. זה כמו הומופוביה, מי שבטוח בזהות שלו לא יירתע, אבל מי שלא בטוח יכנס לחרדה מעצם האפשרות שהומו יכול להתחיל איתו. כאן זה אותו הדבר, זוגות נשואים שאין ביניהם מספיק אמון יכולים להיכנס לחרדה בנוכחותנו, שפתאום יכול לקרות משהו ביננו, כי המודל שלנו מאפשר את זה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם