ראשי » תרבות » במה

סערת אל מדיאן: אלפים נגד התיאטרון הערבי

בעקבות העלאת ההצגה "הזמן המקביל" ביום האסיר הפלסטיני, בהשראת מי שהורשע ברצח החייל משה תמם, אלפים חתמו על עצומה הקוראת לשלול מתיאטרון אל מדיאן את תמיכת עיריית חיפה. נורמן עיסא, יוסף אבו ורדה ונציגי התיאטרון מגיבים לראשונה

העלאת ההצגה "הזמן המקביל" המבוססת על מכתביו של האסיר הביטחוני ואליד דקה ביום האסיר הפלסטיני האחרון בתיאטרון הערבי אל מידאן בחיפה, גררה הפגנות סוערות בכניסה לתיאטרון כפי שדווח כאן ב-nrg, אבל גם איום גדול יותר על המשך קיומו של התיאטרון.

עוד כותרות ב-nrg:
• טיפ לדיירים מאסי עזר וארז טל
• אדיר גץ משחק במגרש של הגדולים
• אהוד בנאי חוזר לגיטרה באלבום חדש
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

ואליד דקה הורשע במעורבות בחטיפתו ורציחתו של החייל משה תמם ב-1984. במכתביו מתוארת כמיהתו להתחתן, דבר שנאסר עליו, ולבנו שעוד לא נולד.
 
בעקבות אותה ההצגה שנכתבה ובוימה על ידי היוצר בשאר מורכוס, שיש לציין שאינה חדשה והועלתה בעבר כבר מספר פעמים, הופעל על עיריית חיפה לחץ ציבורי להפסיק את הזרמת התקציב העירוני לתיאטרון על ידי ארגון המשפחות נפגעי הטרור, "אלמגור".

שי בלומנטל, חבר מועצת עיריית חיפה מטעם "הבית היהודי" ויו"ר ועדת הכספים של העיר, הגיש הצעה לסדר לשלול מהתיאטרון את תמיכתה של העירייה. במועצת העיר חיפה התקיימה ישיבה והוחלט להקים ועדה שתבחן את הנושא, ובינתיים להקפיא את תקציב התיאטרון.

בימים האחרונים הוגשה לעירייה עצומה במחאה על הקפאת התקציב, החתומה על ידי שורה של אמנים, שחקנים, במאים ומנהלי תיאטרונים וביניהם איתי טיראן. ישיבתה ראשונה של הוועדה שאמורה להחליט על גורל התיאטרון התקיימה השבוע. מנגד נוצרה עצומה הקוראת לתמוך בהפסקת התקציב העירוני לאל מידאן, שנכון לכתיבת שורות אלו מגיעה למעל 8000 חתימות, כאלף נוספות בכל יום. העצומות שהוגשו לראש העיר חיפה מונות פחות מ-400 חתימות.

• מנכ"לית תיאטרון חיפה: איתי טיראן והאחרים הם חבורה של צבועים

בכל כלי התקשורת יצאו השחקנים היהודים להגן על זכותו של התיאטרון להמשיך ולהתקיים, וקולם של שחקנים ואמנים ערבים לא נשמע כלל בנושא. פנינו למנהלת השותפה של תיאטרון אל מידאן, השחקנית סלווה נקארה ("עבודה ערבית") שהגיבה: "העלו את הבלון לשמיים ועכשיו נראה מתי ייפול".

אתם לא חוששים לגורל התיאטרון?

"אנחנו חוששים, בוודאי. ההנחה שאנחנו לא חלק מהציבור, כל פעם שמדברים על כספי ציבור מוצאים אותנו מהכסף הציבורי הזה, אנחנו לא משלמי ארנונה ולא משלמי מיסים? אבל הפחדות הן שיטות ידועות שמכניסות לפאניקה ולחוסר שיקול דעת. באופן אישי אני יכולה להגיד לך שהמקצוע יקר לי, זו דרך החיים שלי, אני אמשיך לעשות כאמנית אם יתנו או לא יתנו לי תקציב".

בכל כלי התקשורת האמנים היהודים נקראים להגן על התיאטרון שלכם, איפה קולם של האמנים הערביים?

"אלה הם החברים שלי, אל תשמיץ בבקשה. אבל אתה בהחלט צודק. אמנות זה לא מפלגה, ובגלל שהתיאטרון ערבי ושהיום ההסטה היא כל כך קלה, זה מפחיד".

לאור התגלגלות האירועים, אין בכם חרטה בדיעבד על ההחלטה לקיים את ההצגה?

"תשמע, חבל, אף אחד לא ראה את ההצגה, כל אלה שמתלהמים ומדברים אפילו לא קראו אותה. פשוט שומעים את השם של ואליד דקה, העיניים מתעוורות. לא שופטים יצירה לפי האישיות של היוצר, בהצגה הזאת אין כל התייחסות למצב הפוליטי, ההצגה מדברת על קבוצה של אסירים ערבים, חלקם ביטחוניים וחלקם לא, שעוסקים בחיים הפנימיים שלהם, האישיים- חתונה, ילדים, ואנחנו מציגים את הדילמה - איך אישה יכולה לרדוף אחרי אהבה כזאת, והכל סביב הניסיון להכין עוד בתוך הכלא כדי שיהיה שמח בחתונה הזאת".
 

מה את אומרת לעיריית חיפה?

"אנחנו במרקם יחסים מאוד עדין בחיפה, וחיפה תמיד הוכיחה שהיא עיר נאורה".

אז אולי גם מבחינתכם, ההחלטה להעלות את ההצגה דווקא ביום האסיר הפלסטיני, היא מתיחת גבולות שמאתגרת את הדו קיום העדין בעיר?

"אין בעיה בבתי הכלא הישראליים, שהם מלאים באסירים פלסטינים, ללא משפט? זה לא אישיו שאנחנו צריכים לדבר עליו? זה חלק מהדילמות שלנו, להעלות שאלות מסוג זה.

"אני מאמינה שראש העיר של חיפה, יונה יהב, מודע למצב של חיפה, ובאמת אני מאחלת לו שימשיך להצליח ולפתח את העיר, ולבנות פה חברה רב תרבותית מעניינת שיודעת לחיות פה בשלום, וזה המבחן שלו. אני חושבת שהוא רגיש, ויש לו את היכולת להרגיע את העניינים, כפי שהוכיח במשבר האחרון, הדומה שקרה לתיאטרון חיפה עם ההצגה 'השיבה לחיפה' וייתן לנו את הזכות לחופש ביטוי בעיר. בכל זאת מדובר בתיאטרון הערבי המקצועי, המבוסס היחיד בארץ, ואם לא הייתה אז שרת התרבות שולמית אלוני ז"ל, שאישרה את התקציב לתיאטרון ובעצם הביאה להקמתו, גם זה לא היה לנו".

מה תעשו אם השרה המיועדת הבאה לתרבות תהיה ח"כ מירי רגב?

"ננסה להתיידד איתה, רק שתתן, שתתן להתקרב אליה, לנהל דיאלוג, מה הבעיה? נגזר עלינו לחיות יחד בארץ הזאת, בוא ננסה לחיות את הביחד הזה, מה קרה? אנחנו כל רגע הופכים להיות אויבים?".

השחקן יוסף אבו ורדה ("חצויה", "הבורר", "איים אבודים"), חיפאי בעצמו, מביע גם הוא תקווה ל'הפי אנד' למשבר, "אני מקווה שבעיר כמו חיפה שידעה יחסים טובים בין ערבים ליהודים, הוועדה הזאת תסיק מסקנות ולא תיגרר לסגנון הזה. אני חושב שראש העיר בן אדם שקול וחשוב לו הדו קיום, ואני זוכר איך הוא נחלץ לעזרת תיאטרון חיפה במשבר הקודם. אני מקווה  שיפעל להחזיר את היחסים הטובים בין שני העמים תושבי העיר, ואני גם לא מאמין שהוא ייתן ידו לסגירת מוסד תרבות בעיר, כפי שבעבר נחלץ לעזרתנו בתיאטרון חיפה".

ואיך תגיב לטיעון הנגדי, מדוע לבחור דווקא ביצירה על מי שנשפט על טרור?

"זה פשוט לא נכון. מי שכתב את המחזה הוא במאי חיפאי צעיר, בשאר מורכוס, הוא כתב וביים את המחזה, מאיפה הוא הביא את ההשראה לכתיבה זה עניין שלו, תוכן המחזה מדבר על חופש, לא על גזענות. עכשיו, מחאתן של המשפחות השכולות הוא לצערי ניצול ציני של האמנות. אף אחד בתיאטרון לא מצדד בטרור, כל אחד ואחד מאיתנו מחבק את האנשים האלה שאיבדו את היקר להם".

כשחקן ותיק, אתה רואה איזה דפוס של התנכלות לתרבות הערבית המקורית בישראל?

"התנכלות זו מילה עדינה. יש רצון של הבית היהודי ותומכיו פשוט לא לראות פה בכלל ערבים, התרבות לא מעניינת להם את הת... מעניין אותם לא לראות פה ערבים. מפלגה שעומד בראשה אדם שאומר 'מה הבעיה לירות בערבים, אני בעצמי הרגתי כמה ערבים', אני מתפלא שמדינת חוק עוד ממשיכה לתת לו להיות שר. 'מה הבעיה להרוג ערבים' הפך להיות שיח לגיטימי, ערבים לא צריכים להיות פה, ואם להיות- אז רק בבתי הקברות, זה מה שאני מבין מהבית היהודי. אז מה הבעיה שמישהו במועצת העיר מעלה את הדבר הזה כדי לזרוע שנאה ופירוד? התרבות היא רק תירוץ, יש חוק ואם טוענים שיש בהצגה הסתה לאלימות שיפנו לבית המשפט".

נורמן עיסא, ("עבודה ערבית") מרוכך יותר בזעמו: "אני לא חושב שמדובר באיזה דפוס מתמשך של כרסום בתרבות הערבית המקורית, אני חושב שזה משבר נקודתי וצריך לפתור אותו, לא ניתן לסגור תיאטרון בגלל עשייה אמנותית כלשהי. מי שאחראי למהומה הזאת צריך לקחת בחשבון שסתימת פיות וסגירת תיאטרונים זה לא שייך לעידן הזה".

היית ממליץ לתיאטרון לשקול שוב את העלאת ההצגה דווקא ביום האסיר הפלסטיני ולחזור בו, או להיפך, לעמוד מאחורי ההחלטה הזאת?

"לעמוד מאחורי ההחלטה, ההצגה חייבת להימשך לא משנה מתי ואיפה, אני אומר שהם צריכים להמשיך ולהעלות את ההצגה, אפילו אם הם יקבלו צווי סגירה, זה הלא עדיף על פני הפגנות ברחובות, לא? בסופו של דבר, גם צריך לזכור שזה סך הכול תיאטרון, לא צריך לעשות עניין כזה גדול סביב זה. מישהו טיפס על עץ גבוה מדי והוא צריך לרדת ממנו".
 

תיאטרון אל מידאן העלה לאחרונה גם את ההצגה "עובד שבת" בעברית, בבימוי סיני פתר ובהשתתפות עינת ויצמן. תיאטרון "הקאמרי" היה אמור להציג הן את "עובד שבת" והן את "הזמן המקביל" במהלך מרץ, אך שתי ההופעות בוטלו, לפי התיאטרון, מסיבות שיווקיות בלבד. העיכוב בהעברת התקציב העירוני לחודש הקרוב עשוי להוביל לסגירת חשבון הבנק של התיאטרון החל מהשבוע.

עריית חיפה מסרה כי "מועצת העיר קיבלה ההחלטה למנות ועדה אשר תבדוק את התקשרות עיריית חיפה עם תיאטרון אל-מידאן. הוועדה שהוקמה היא וועדה מקצועית ורצינית הכוללת נציגות מכלל האוכלוסייה ובין היתר סגן ראש העיר הד"ר סוהיל אסעד. הוועדה שהחלה בדיוניה ביום שלישי, תבחן את הנושא הרגיש. אנו ממליצים לכולם להמתין להחלטת הוועדה, שתנסח את המלצתה למועצת העיר. אין בנו ספק כי חיפה תמשיך להיות מודל לערכי שיתוף וסבלנות ובירה עולמית לאמות מידה של רב-תרבותיות, קיום הדדי ומעורבות אזרחית".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...