
הקרב של משחקי הכס: ממזרים נגד מגלי עריות
הפרק השביעי של משחקי הכס מעודד: החורף סוף סוף הגיע לווינטרפל ואיתו גם תסריט טוב יותר. בין היתר, עוסק הפרק בילדים הדחויים של ווסטרוז ובעולמו המופרע של הסופר ג'ורג' מרטין
מהודק, מותח ולא לגמרי צפוי, הפרק השביעי של משחקי הכס היווה נקודת מפנה לעונה די מדשדשת, ואפשר רק לקוות שהפרקים הבאים ימשיכו את הקו הזה. המסר של הפרק ברור: החורף הגיע, ואיתו תסריט טוב יותר. נותרו רק עוד שלושה פרקים לעונה (למה אלוהים? למה?), ובהתחשב בעובדה שיוצרי הסדרה שומרים את החומר הטוב והמדמם שהם מעשנים לסוף, הגיע הזמן לקצת חיזוי עתידות.כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בפרק השביעי הופיעו כמה אקדחים שצפויים לירות במערכות הבאות. נתחיל בפגיון זכוכית הדרקון שסאם נותן לג'ון סנואו. העובדה שטארלי, שהגן על אהובתו בעזרת זאב בלהות-נעלם-לארבע-עונות-ואז-מגיח-כדי-למנוע-אונס, אמר לג'ון כי הוא מקווה "שהוא לעולם לא יזדקק לפיגיון", מבטיחה כמובן שהלורד המפקד של משמר הלילה דווקא ייתקל במהלכים הלבנים.
התחזית: ג'ון סנואו מציל את טורמונד ממהלך לבן וזוכה לאמונם של הפראים, ואולי, אם ירצו האלים, אף יפגוש בווריאציה כלשהי של בראן סטארק (בעונה הקודמת הוא היה אמור להפוך לציפור או משהו כזה).

אקדח מעשן נוסף הוא הקרב הצפוי בין צבאו של סטאניס ללוחמים תחת דגל משפחת בולטון, שעתיד להיות האירוע הגדול של העונה. לפני שסטאניס יביס את בולטון הוא צריך להתגבר על משוכה אחת קטנטנה וזניחה: לשמוע לעצתה של כוהנת הסקס אדומת השער ולהקריב את הבת שלו לאל האור.
סטאניס עשה בפרק קולות של "אין מצב, אני לא מקריב את שירין", אבל הוא יישבר בסופו של דבר וייכנע למכשפה האדומה. גם התנגדותו הצפויה של אביר הבצל, ימין המלך, לא תוכל לגבור על ליידי מליסנדרה. לא ברור לגמרי איך נשק הסקס-יוצר-הצל-השחור של מליסנדרה עובד: נניח, למה את לא יכולה לעשות עוד אחד כזה מסטאניס ולשלוח אותו להרוג את בולטון? אולי זה משבר גיל העמידה.
התחזית: This is the end. שירין לא תמשיך איתנו לעונה השישית.
יש רק אדם אחד שעשוי לשנות את העלילה באופן דרמטי. בחור צעיר שפעם קראו לו תיאון גרייג'וי והיום קוראים לו "סרחן". נכון, תיאון בגד באמונה של סאנסה בפרק הזה, אבל כל מי שמכיר קצת סדרות וסרטים אמריקאים יודע שזו הכנה לקראת השינוי ה"גדול", ה"מדהים" וה"מפתיע" שהוא יעבור, שיוביל אותו לנקום את עלבון איבר מינו הקצוץ ולהרוג את רמזי בולטון. (כן, למרבה הצער הסדרה שהייתה מפתיעה אותנו בכל פרק הפכה להיות צפויה מדי, עובדה שלא השתנתה גם בפרק השביעי).
התחזית: תיאון יציל את סאנסה בדקה התשעים, ימות תוך כדי מעשה וייזכר כמי שבגד, סורס, הושפל, עונה, רוסק אישיותית ועשה מעשה טוב אחד וזניח לפני מותו.
הנה עוד דוגמה לבילד אפ שפשוט הורס: כשהצופים יודעים כבר מתחילת העונה שטיריון יגיע לדאינריז טארגאריין, אין סיכוי שהמפגש ביניהם ירגש אותם, במיוחד לא כשג'ורה מורמונט מזייף לחלוטין את הקאבר לגלדיאטור. מצטערים ג'ורה היקר, כשהמשפט "השם שלי הוא מקסימוס דסימוס מרידיוס" יוצא מהפה של ראסל קרואו, זה פשוט נשמע אמין יותר.
התחזית: ג'ורה לא ישרוד את העונה החמישית ויקריב את עצמו בשביל חאליסי. על מצבתו ייכתב: "לא היינו צריכים שיש, כי ג'ורה כבר הפך לאיטונג".
אבל למרות שאנחנו יודעים עליו כבר מזמן (בערך מהרגע שבו התחילו להגיד שהחורף מגיע), המפגש בין דאינאריז לטיריון לאניסטר הוא אירוע מרתק, שמרכז שתיים מהדמויות "הטובות" של הסדרה – אותן דמויות שהפגינו כישורי הנהגה אבל גם סולם ערכי מסויים שלא מונע באופן מלא רק מאגו טריפ. רק לורד ואריז חסר ליצירת הטריו שיגרום גם לקליבלנד להחוויר. איפה הוא? כנראה שלא בבית בושת בוולנטיס, שם עזבנו אותו לאחרונה. אולי הוא משחק בשחמט באינטרנט עם ליטל פינגר. לאנשי האבן פתרונים.
דמות המפתח של העונה היא ללא ספק המלכה האם סרסיי. מלבד העובדה שהעונה נפתחת בסצינה שמתייחסת לדמותה כילדה, סרסיי זוכה לזמן מסך גדול יותר מכל דמות אחרת. מעצרה (הצפוי אף הוא) על ידי הדרור העליון מצטרף לשורת רמזים שמלמדים על כך שאנחנו עתידים להיפרד ממנה בפרקים הקרובים. ג'יימי שבוי בדורן, אבל לא נראה שהוא סובל שם. ברית בינו לבין הנהגת הממלכה האקזוטית, שילווה בתהליך התפכחות אישי בו מועדפת בריאן מטארת' על פני סרסיי, עשוי להוביל לכך שהמלכה האם תישאר מבודדת לחלוטין. היא הראתה בעבר נטיות אובדניות ולא מן הנמנע שהיא תלך הפעם עד הסוף.
התחזית: "היו שלום, אני חייתי ביניכם וניסיתי להרוג אתכם, כמו צמח בר טורף וסוציופתי".
דורן – מקום משעמם לחובבי ספרות יוונית
הסצינות בדורן מתאפיינות עד כה בדבר אחד: הן ממש גרועות. נראה שמאז שאיבד את ידו, ג'יימי לאניסטר (ניקולאי קוסטר-וולדו) שכח גם איך לשחק. הדיאלוגים שלו צפויים, שפת הגוף שלו נרפית וכל כולו אומר – "אבא, מה עשו לך?". מי שמציל את הגזרה הדרומית הוא ברון, שכיר החרב שניחן גם, כמסתבר, בקול ערב. סצינת הפיתוי המיותרת בינו לבין טאיין, נחשית החול, נועדה רק להזכיר לחובבי הספרות את היצירה האפית של הומרוס – האיליאדה (שעלילתה מוכרת לציבור הקוראים מהסרט הגרוע "טרויה").
להלן פירוט ההשוואה למי שלא קורא יוונית ספרותית: ברון נשאל מי האישה הכי יפה בעולם, כשבתא מולו יש שלוש נשים (רק אחת מהן יפה). זוהי הקבלה לסצינה שבה פריס, נסיך טרויה נאלץ לבחור בין האלות הרה, אתנה ואפרודיטה. גם העובדה שברון וג'יימי הגיעו לדורן כדי לחטוף נסיכה (מירסלה) דומה מאוד לחטיפתה של הלנה מטרויה מידיו של מנלאוס, דבר שהוביל לפריצת המלחמה שנגמרה בסוס טרויאני ולביזיון קולנועי בכיכובו של בראד פיט.
כאן המקום להזכיר שלאיליאדה יש גם אודיסיאה. הריחוק בין ג'יימי לסרסיי הוא מחווה למסעות שערך אודיסאוס בדרך לאשתו פנלופי לאחר הניצחון על טרויה. (אגב, מי ששיחק את אודיסאוס בסרט טרויה הוא שון בין, שמגלם במשחקי הכס את דמותו של נד סטארק). ג'יימי כבר הופרד מאהובתו-אחותו פעם אחת והצליח לחזור אליה, אבל כפי שנכתב לעיל, נראה שהפעם הוא יעדיף לפתוח סביחיה עם ברון בדורן.
מורשתו של אאימון טארגאריין
כשאדם ניצב לפני מותו הוא מנצל את המעמד כדי לומר משפטים שינציחו את דמותו. אבל משום מה, במקום לזעוק "טוב למות בעד טירתנו השחורה", בוחר אאימון, המלומד הגוסס לומר: "אג, אג, אג, אג". כפי שהסביר סאם, אאיגון הוא סבא רבא של דאינריז/"תגידו לי מה לעשות יועצים עירומים אני אבודה"/חאליסי, וסבו של אביה, המלך המשוגע.
כזכור, גוברים הסימנים לכך שג'ון סנואו הוא לא אחר מאשר בנו של ראיגר טארגאריין, אחיה של אם הדרקונים שאנס את אחותו של נד סטארק. העובדה שאותו דם זורם בעורקיהם ושהשניים הם היחידים שיכולים להדוף כרגע את המהלכים הלבנים, מחזקת את התחושה שייווצר קשר ביניהם. מבולבלים? גם גילי. (אגב גילי, כשאנשי משמר הלילה מתלבטים אם את יפה באופן אובייקטיבי או רק בגלל שהם תקועים בטירת שחור הם סתם מנומסים).
גילוי עריות וממזרים
ג'ורג' מרטין בחר להכניס לספריו נושא שנחשב עדיין לטאבו בחברה המערבית – גילוי עריות. סרסיי נבחרה להיות הדמות שתסמל את הקונפליקטים הקשורים בנושא – מצד אחד היא מוכנה לעשות הכל בשביל ילדיה, ומצד שני היא שונאת את העולם כולו. דמויות רבות בסדרה סובלות מחוסר איזון מוסרי, אולם נדמה שאצל סרסיי הדבר קשור במיוחד לכך שילדיה הם פרי הבטן של זיווג בינה לבין אחיה, ג'יימי.
נראה שהסדרה לא תומכת במיוחד בגילוי עריות. ג'ופרי מת, מירסלה היא טינייג'רית סתומה וטומן צריך להפסיק לצפות בשידורים חוזרים של טלטאביז. אם סרסיי תמות, יהיה זה גזר דין סופי למשפחה המודרנית הזו.
במקביל, נראה שהסדרה דווקא בעד ממזרים. בפרק השביעי, חשף רמזי סנואו בפני סאנסה את מקור ההשראה שלו: אחיה הממזר, שהוכיח כי גם אנשים שנולדו כתוצאה מסטוץ/אונס/(הם בכלל יודעים מה ההבדל?) יכולים להגיע לגדולה. משחקי הכס לא עוסקת בשאלות של טוב ורע. מרבית הדמויות מורכבות מספיק בשביל לחמוק מאיפיונים מוסריים הוליוודיים שטחיים. היא כן עוסקת במתחים פסיכולוגיים הקשורים לקשרי משפחה ודם.
כשמעלה המלך הופכת למאה שערים
"מדינת הלכה, הלכה המדינה". שיר הסטיקר של הדג נחש מתאים מאוד למה שקורה בבירת ווסטרוז, במיוחד לאחר שסרסיי ומרג'ורי נכלאו על ידי הדרור העליון. הספטון הוא דמות מעניינת: מצד אחד הוא שואף לקדם רפורמה דתית חשוכה, ומנגד הוא מצדד במהפכה חברתית מתבקשת.
אם ליידי מליסנדרה מדברת על הקרב הגדול בין המתים (מהלכים לבנים) לחיים (היתר), הדרור העליון מדבר על מלחמת מעמדות מרקסיסטית. הרחק באופק, בשוך הקרבות הגדולים, אפשר כבר לחלום על ווסטרוז אחרת, שיוויונית יותר, צודקת יותר ובלי חורף. אם האוטופיה הזו תושג יזכו תושבי שבע הממלכות לחיים טובים יותר, אבל אנחנו, צופי משחקי הכס, נאלץ למצוא סדרה חדשה.