קולטורבנד: הארגון האמנותי היהודי שסייע להשמדתם?

ב-31.5 תקיים סימפונט רעננה סדרה של 3 קונצרטים ודיונים המתמקדים במקומו של ה'קולטורבונד', הארגון האמנותי היהודי שפעל בתקופת גרמניה הנאצית. דוד ויצטום, שינחה פאנל באירוע: "ליהודים זה נתן סיפוק עצום, אבל השאלה היא אם העובדה שהם התארגנו במקום אחד לא הקלה על הנאצים לשלוח אותם למחנות הריכוז"

קורט זינגר וחברי הקולטורבונד בחזרות מ-1934 מתוך אלבום תמונות משפחתי של דר' וורנר ליבנטל

אלה היו תהליכים שליליים והרסניים שיזמה המפלגה הנאצית עוד לפני עלייתה לשלטון בינואר 1933. למעשה, כבר ב-1931, העסקתם הרשמית של יהודים הצטיירה כתופעה שלילית. אך כעת, באפריל של 1933, היה זה כבר צו רשמי האוסר על העסקתם של יהודים במוסדות שונים, לרבות בתי אופרה, אולמות קונצרטים, תאטראות וכיוב'.

בתגובה לכך, הקהילה היהודית החליטה לייסד גוף המאחד את האמנויות השונות – 'קולטורבונד'. שאיפתם הייתה כי אותו  גוף אמנותי ירפה ולא במעט את טבעת החנק התרבותית של הנאצים. לשם כך נדרשו לאישור מהמפלגה הנאצית.

קורט זינגר, אחד מנציגיה הבכירים של הקהילה היהודית ומי שאיבד את משרתו כמנצח של בית האופרה העירוני בברלין, נפגש עם הנס הינקל – נציג האס אס הממונה על הדרת היהודים מהחברה הגרמנית. הינקל, בסופו של דבר, היה לא יותר מאשר ילד מגודל - בריון רחוב ממוצע שלמד כיצד להכפיש אחרים. למרבה הפלא, הפגישה עולה יפה, והינקל נותן הסכמתו – התנאי העיקרי היה כי ה'קולטורבונד' יושתת על יהודים בלבד ויהיה מיועד לקהל יהודי בלבד.

אך נדמה כי בפרספקטיבה היסטורית, השאלה היא האם אכן סייע הקולטורבונד לקהילה היהודית או שמא, החיש את סופה?

"זאת שאלה מצויינת", מציין דוד ויצטום, שינחה את הפאנל המקדים לקונצרט הקולטורבונד. "מצד אחד, ליהודים זה נתן סיפוק עצום – מזה שהם יכלו להמשיך להופיע, לנגן וכיוב'. מצד שני, השאלה היא האם העובדה שהיהודים התארגנו במקום אחד לא הקלה על הנאצים לשלוח אותם למחנות הריכוז? מה שקרה עם הקולטורבונד היה שכל היהודים שעסקו בפעילות הזאת היו רשומים תחת סמכותו של אותו הינקל שהיה אחראי מטעם האס אס על האירגון הזה. ומשם הם נשלחו לטרזינשטאט ורובם ככולם נרצחו. כך שהתשובה היא מאוד אמביולנטית". 

דוד ויצטום. אמביוולנטי מוטי קיקיון

הקונצרטים עם הסימפונט מוקדשים ל"קולטורבונד" – תוכל לתאר כיצד נולד הרעיון?

"הרעיון והפרוייקט כולו הוא של הצ'לן הילל צורי - והוא יוצא מן הכלל!  הוא הרוח החיה מאחורי כל זה ואני מקווה שבעקבותיו יבואו פרוייקטים דומים".

כיצד תתאר את החשיבות של ה'קולטורבונד'?

"הקולטורבונד היה אחת מהתופעות המדהימות יותר בהיסטוריה היהודית – והיא ייחודית ליהודי גרמניה –  שראו את עצמם כגרמנים יותר מהגרמנים. גרמניה הרי לא הייתה קיימת כמדינה עד לשנות ה70 של המאה ה19. ולכן, היו אנשים בקהילה היהודית שהניחו כי לא מדובר בגבולות גאוגרפים ושייכות גזעית, הם חשבו שכיהודים שוחרי תרבות יוכלו להצטרף לנרטיב התרבותי של גרמניה. כאשר היטלר השתלט על גרמניה הם חשבו שמדובר בתופעה חולפת".

מה אפיין את הרפרטואר של הקולטורבונד?

"ברוב המקרים אלה היו יצירות מרכזיות מהרפרטואר הקלאסי הרגיל אך הם הדגישו את מהלר ומנדלסון היהודים. ברוב המקרים – חלק גדול מהיצירות נפסלו על ידי המפלגה הנאצית - מחזות של שילר, 'הקלע החופשי' של וובר – משום שהן היו יצירות שעודדו חופש יצירה וחופש פוליטי. כך שהייתה כאן צנזורה מאוד חזקה על כל תחומי התרבות והאמנות".

מה מיוחד ביצירות אותן ינגנו בקונצרט?

"היצירות שיושמעו בארץ צמודות לתוכניות המקוריות שהושמעו אז".

ואכן, היצירות שיושמעו בקונצרט נגזרות מתוך הקונטקסט המוזיקלי של פעילות הקולטורבונד. ב-1941 סיים הגסטאפו את פעולתו של הקולטורבונד, וממילא לא היה בו צורך שכן רוב הקהילה היהודית הוגלתה ונרצחה.

Jüdischer Kulturbund – 'סיפורה של תקופה': 27.5 קונצרט קאמרי, ב.28.5 קונצרט סימפוני ודיון מקדים – המשכן למוזיקה ואמנויות ברעננה; 31.5 מרתון המכיל את התוכנית המלאה – פאנל ודיון, מוזיאון תל - אביב לאמנויות. משתתפים: הילל צרי, ניתאי צורי וסולנים חשובים אחרים. בקונצרט השלישי יתארח יוג'ין דרוקר, מרביעיית אמרסון הידועה. על הקונצרט הסימפוני ינצח המאסטרו נעם שריף.

עלון ההזמנה לקולטורבנד. גם איוג'ין דרוקר יתארח אתר סימפונט רעננה